ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְלָזֶה תִמְצָא שֶׁתּוֹרַת בְּנֵי-נֹחַ וְתוֹרַת מֹשֶׁה, עִם-שֶׁהֵן חֲלוּקוֹת בְּעִנְיָנִים פְּרָטִיִּים, כְּמוֹ שֶׁיָּבוֹא [מאמר ג, פי"ד], הִנֵּה הֵן מַסְכִּימוֹת בָּעִנְיָנִים הַכּוֹלְלִים אֲשֶׁר מִצַּד-הַנּוֹתֵן. וּשְׁתֵּיהֶן נִמְצָאוֹת בִּזְמָן אֶחָד — שֶׁאֲפִלּוּ בִזְמַן הִמָּצֵא תוֹרַת מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, הָיְתָה נִמְצֵאת תּוֹרַת בְּנֵי-נֹחַ לִכְלָל הָאֻמּוֹת. וְהָיוּ מִתְחַלְּפוֹת כְּפִי הִתְחַלְּפוּת הָאֲרָצוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִחוּצָה-לָאָרֶץ; וְגַם כְּפִי הִתְחַלְּפוּת הָאֻמּוֹת זוֹ-מִזּוֹ מִצַּד-הָאָבוֹת. וְאֵין סָפֵק שֶׁהָאֻמּוֹת הָיוּ מַגִּיעוֹת עַל-יְדֵי תוֹרַת בְּנֵי-נֹחַ, אַחַר שֶׁהִיא אֱלֹהִית, לַהַצְלָחָה הָאֱנוֹשִׁית, עִם-שֶׁלֹּא הָיְתָה בְמַדְרֵגַת הַהַצְלָחָה הַמֻּשֶּׂגֶת לְיִשְׂרָאֵל מִצַּד-הַתּוֹרָה — אָמְרוּ רז"ל [סנהדרין קה.]: חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם-הַבָּא.
אפשר שיימצאו שתי תורות
וְזֶה מַה שֶּׁיּוֹרֶה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ שְׁתֵּי תוֹרוֹת אֱלֹהִיּוֹת בִּזְמָן אֶחָד לְאֻמּוֹת מִתְחַלְּפוֹת, וְכָל אַחַת מֵהֶן מַגַּעַת הַמִּתְנַהֲגִים עַל-פִּיהָ אֶל הַהַצְלָחָה הָאֱנוֹשִית, אַף-עַל-פִּי שֶׁיִּתְחַלְּפוּ בְמַדְרֵגַת הַהַצְלָחָה הַמֻּשֶּׁגֶת מִצַּד-שְׁתֵּי הַתּוֹרוֹת. וְהַהִתְחַלְּפוּת הַזֶּה בַּתּוֹרוֹת, אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא בָעִקָּרִים וְלֹא בַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתָּעֲפִים מֵהֶם; וְלָזֶה תִּשָּׁאֵר הַבְּחִינָה אֲשֶׁר לַתּוֹרָה מִצַּד-עַצְמָהּ תָּמִיד עַל עִנְיָן אֶחָד. וְאוּלָם הַבְּחִינָה אֲשֶׁר מִצַּד-הַשָּׁלִיחַ, אֶפְשָׁר שֶׁיִּפֹּל בָּהּ אֵיזֶה-שִׁנּוּי. וּמִכָּל-מָקוֹם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאִמּוּת עַצְמִי, אַף-עַל-פִּי שֶׁיִּתְחַלֵּף אִמּוּת הַדָּת הָאַחַת לְאִמּוּת הַדָּת הָאַחֶרֶת. וְאָמְנָם, אִם אֶפְשָׁר שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה הַדָּת הָאַחַת בְּעַצְמָהּ, עִם-הֱיוֹתָהּ אֱלֹהִית, לְעַם אֶחָד בְּעַצְמוֹ וּבְאֶרֶץ אַחַת בְּעַצְמָהּ, זֶה מִמַּה שֶּׁנַחְקֹר עָלָיו בַּמַּאֲמָר הַשְּׁלִישִׁי [פי"ג], בְּעֶזְרַת הָאֵל, יִתְבָּרֵךְ.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
72 - מאמר ראשון פרק כ"ה חלק א'
73 - מאמר ראשון פרק כ"ה חלק ב'
74 - לימוד שבועי באמונה כב- כח אלול תשע"ה
טען עוד
ביאורים
כאמור, בתחילת פרק זה דן רבי יוסף אלבו בבעיה חשובה שהתחדשה בפילוסופיה העברית והיא: האם יש בכלל מקום לדתות שונות? לכאורה הרי אלוהים הוא אחד והמין האנושי הוא אחד, לפיכך ראוי היה שתהיה רק דת אחת. רבי יוסף אלבו פותר את הבעיה הזאת בחלוקה בין המקור לבין ההסתעפויות הבאות ממנו: אלוהים הוא אמנם אחד אך לא כל בני האדם שווים בתכונותיהם. יש שוני בין העמים ולעיתים השוני גדול מאוד. כמו כן למיקום הגיאוגרפי יש השפעה משמעותית המולידה הבדלים בין בני האדם. עם זאת, מדגיש רבי יוסף אלבו שהשוני שבין הדתות מתבטא רק בפרטים אך לא בעיקרים וביסודות, שכן הם תלויים במהות האלוהית הנצחית. את הנחתו הוא מבסס בעובדה ההיסטורית של קיום תורת בני נח בצד תורת משה, תורת בני נח נבדלת מתורת משה רק בפרטים (שהבולטים ביותר שבהם הם הציווים השונים) ולא בעיקרי האמונה (הבורא, תורה מן השמים ושכר ועונש) או ה'שרשים', פירוטם המרכזי (כגון אחדות הבורא, העולם הבא וכו'). אמנם, הוא מציין שאין תורת בני נח מובילה לאותה דרגה גבוהה של האושר הנצחי שתורת משה מובילה אליה, אם כי גם תורת בני נח מובילה את בעליה בדרך הישר והטוב.
הרחבות
• תורת ארץ ישראל
וְהָיוּ מִתְחַלְּפוֹת כְּפִי הִתְחַלְּפוּת הָאֲרָצוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִחוּצָה־לָאָרֶץ. כוונתו של רבי יוסף אלבו לומר שהתורות היו שונות בין ארץ ישראל ובין חוצה לארץ, מכיוון שלכל מקום מתאימה תורה אחרת. מדבריו אלו אנו לומדים יסוד חשוב – תורת ישראל מתאימה דווקא לארץ ישראל !
בגמרא מבואר שהאוויר המיוחד של ארץ ישראל מוסיף חכמה ומתאים יותר ללימוד התורה: "אווירא דארץ ישראל מחכים" (אווירהּ של ארץ ישראל מחכים) [בבא בתרא קנח:].
הרב קוק בונה על גבי דברים אלו קומה נוספת: "כל מה שהוא שגור ביחס של תורת חוץ לארץ במובן פרטי – עולה הוא בערך תורת ארץ ישראל למובן כללי. תורת חוץ לארץ עוסקת בתיקון הנפש הפרטית... לא כן תורת ארץ ישראל, היא דואגת תמיד בעד הכלל , בעד כללות נשמת האומה כולה" [אורות התורה יג, ב]. תורת ארץ ישראל אינה מתייחסת רק לאדם הפרטי, אלא נותנת מענה לכלל החיים הציבוריים של עם בארצו.
הסיבה שבארץ ישראל מופיעה תורה עמוקה יותר הנוגעת בחיים היא בגלל הנבואה המופיעה בה. מקורה של הנבואה היא דווקא בארץ ישראל, וזאת משום שהנבואה מתגלה דרך הדמיון, ובארץ ישראל האוויר המיוחד מאפשר לדמיון להיות טהור ולגלות את רצון השם. בחוץ לארץ האוויר אינו מתאים לקבלת דבר השם, ולכן הנבואה אינה יכולה לשרות שם. [אורות, ארץ ישראל ה].
לעילוי נשמת ששון בן רינה ז"ל
לעילוי נשמת גיטל בת הרב אליהו חיים ושרה שאשא ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
