ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְלָזֶה תִמְצָא שֶׁתּוֹרַת בְּנֵי-נֹחַ וְתוֹרַת מֹשֶׁה, עִם-שֶׁהֵן חֲלוּקוֹת בְּעִנְיָנִים פְּרָטִיִּים, כְּמוֹ שֶׁיָּבוֹא [מאמר ג, פי"ד], הִנֵּה הֵן מַסְכִּימוֹת בָּעִנְיָנִים הַכּוֹלְלִים אֲשֶׁר מִצַּד-הַנּוֹתֵן. וּשְׁתֵּיהֶן נִמְצָאוֹת בִּזְמָן אֶחָד — שֶׁאֲפִלּוּ בִזְמַן הִמָּצֵא תוֹרַת מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, הָיְתָה נִמְצֵאת תּוֹרַת בְּנֵי-נֹחַ לִכְלָל הָאֻמּוֹת. וְהָיוּ מִתְחַלְּפוֹת כְּפִי הִתְחַלְּפוּת הָאֲרָצוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִחוּצָה-לָאָרֶץ; וְגַם כְּפִי הִתְחַלְּפוּת הָאֻמּוֹת זוֹ-מִזּוֹ מִצַּד-הָאָבוֹת. וְאֵין סָפֵק שֶׁהָאֻמּוֹת הָיוּ מַגִּיעוֹת עַל-יְדֵי תוֹרַת בְּנֵי-נֹחַ, אַחַר שֶׁהִיא אֱלֹהִית, לַהַצְלָחָה הָאֱנוֹשִׁית, עִם-שֶׁלֹּא הָיְתָה בְמַדְרֵגַת הַהַצְלָחָה הַמֻּשֶּׂגֶת לְיִשְׂרָאֵל מִצַּד-הַתּוֹרָה — אָמְרוּ רז"ל [סנהדרין קה.]: חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם-הַבָּא.
אפשר שיימצאו שתי תורות
וְזֶה מַה שֶּׁיּוֹרֶה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ שְׁתֵּי תוֹרוֹת אֱלֹהִיּוֹת בִּזְמָן אֶחָד לְאֻמּוֹת מִתְחַלְּפוֹת, וְכָל אַחַת מֵהֶן מַגַּעַת הַמִּתְנַהֲגִים עַל-פִּיהָ אֶל הַהַצְלָחָה הָאֱנוֹשִית, אַף-עַל-פִּי שֶׁיִּתְחַלְּפוּ בְמַדְרֵגַת הַהַצְלָחָה הַמֻּשֶּׁגֶת מִצַּד-שְׁתֵּי הַתּוֹרוֹת. וְהַהִתְחַלְּפוּת הַזֶּה בַּתּוֹרוֹת, אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא בָעִקָּרִים וְלֹא בַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתָּעֲפִים מֵהֶם; וְלָזֶה תִּשָּׁאֵר הַבְּחִינָה אֲשֶׁר לַתּוֹרָה מִצַּד-עַצְמָהּ תָּמִיד עַל עִנְיָן אֶחָד. וְאוּלָם הַבְּחִינָה אֲשֶׁר מִצַּד-הַשָּׁלִיחַ, אֶפְשָׁר שֶׁיִּפֹּל בָּהּ אֵיזֶה-שִׁנּוּי. וּמִכָּל-מָקוֹם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאִמּוּת עַצְמִי, אַף-עַל-פִּי שֶׁיִּתְחַלֵּף אִמּוּת הַדָּת הָאַחַת לְאִמּוּת הַדָּת הָאַחֶרֶת. וְאָמְנָם, אִם אֶפְשָׁר שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה הַדָּת הָאַחַת בְּעַצְמָהּ, עִם-הֱיוֹתָהּ אֱלֹהִית, לְעַם אֶחָד בְּעַצְמוֹ וּבְאֶרֶץ אַחַת בְּעַצְמָהּ, זֶה מִמַּה שֶּׁנַחְקֹר עָלָיו בַּמַּאֲמָר הַשְּׁלִישִׁי [פי"ג], בְּעֶזְרַת הָאֵל, יִתְבָּרֵךְ.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
72 - מאמר ראשון פרק כ"ה חלק א'
73 - מאמר ראשון פרק כ"ה חלק ב'
74 - לימוד שבועי באמונה כב- כח אלול תשע"ה
טען עוד
ביאורים
כאמור, בתחילת פרק זה דן רבי יוסף אלבו בבעיה חשובה שהתחדשה בפילוסופיה העברית והיא: האם יש בכלל מקום לדתות שונות? לכאורה הרי אלוהים הוא אחד והמין האנושי הוא אחד, לפיכך ראוי היה שתהיה רק דת אחת. רבי יוסף אלבו פותר את הבעיה הזאת בחלוקה בין המקור לבין ההסתעפויות הבאות ממנו: אלוהים הוא אמנם אחד אך לא כל בני האדם שווים בתכונותיהם. יש שוני בין העמים ולעיתים השוני גדול מאוד. כמו כן למיקום הגיאוגרפי יש השפעה משמעותית המולידה הבדלים בין בני האדם. עם זאת, מדגיש רבי יוסף אלבו שהשוני שבין הדתות מתבטא רק בפרטים אך לא בעיקרים וביסודות, שכן הם תלויים במהות האלוהית הנצחית. את הנחתו הוא מבסס בעובדה ההיסטורית של קיום תורת בני נח בצד תורת משה, תורת בני נח נבדלת מתורת משה רק בפרטים (שהבולטים ביותר שבהם הם הציווים השונים) ולא בעיקרי האמונה (הבורא, תורה מן השמים ושכר ועונש) או ה'שרשים', פירוטם המרכזי (כגון אחדות הבורא, העולם הבא וכו'). אמנם, הוא מציין שאין תורת בני נח מובילה לאותה דרגה גבוהה של האושר הנצחי שתורת משה מובילה אליה, אם כי גם תורת בני נח מובילה את בעליה בדרך הישר והטוב.
הרחבות
• תורת ארץ ישראל
וְהָיוּ מִתְחַלְּפוֹת כְּפִי הִתְחַלְּפוּת הָאֲרָצוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִחוּצָה־לָאָרֶץ. כוונתו של רבי יוסף אלבו לומר שהתורות היו שונות בין ארץ ישראל ובין חוצה לארץ, מכיוון שלכל מקום מתאימה תורה אחרת. מדבריו אלו אנו לומדים יסוד חשוב – תורת ישראל מתאימה דווקא לארץ ישראל !
בגמרא מבואר שהאוויר המיוחד של ארץ ישראל מוסיף חכמה ומתאים יותר ללימוד התורה: "אווירא דארץ ישראל מחכים" (אווירהּ של ארץ ישראל מחכים) [בבא בתרא קנח:].
הרב קוק בונה על גבי דברים אלו קומה נוספת: "כל מה שהוא שגור ביחס של תורת חוץ לארץ במובן פרטי – עולה הוא בערך תורת ארץ ישראל למובן כללי. תורת חוץ לארץ עוסקת בתיקון הנפש הפרטית... לא כן תורת ארץ ישראל, היא דואגת תמיד בעד הכלל , בעד כללות נשמת האומה כולה" [אורות התורה יג, ב]. תורת ארץ ישראל אינה מתייחסת רק לאדם הפרטי, אלא נותנת מענה לכלל החיים הציבוריים של עם בארצו.
הסיבה שבארץ ישראל מופיעה תורה עמוקה יותר הנוגעת בחיים היא בגלל הנבואה המופיעה בה. מקורה של הנבואה היא דווקא בארץ ישראל, וזאת משום שהנבואה מתגלה דרך הדמיון, ובארץ ישראל האוויר המיוחד מאפשר לדמיון להיות טהור ולגלות את רצון השם. בחוץ לארץ האוויר אינו מתאים לקבלת דבר השם, ולכן הנבואה אינה יכולה לשרות שם. [אורות, ארץ ישראל ה].
לעילוי נשמת ששון בן רינה ז"ל
לעילוי נשמת גיטל בת הרב אליהו חיים ושרה שאשא ע"ה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
החשיבות של לימוד אמונה
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה אכפת לך?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
