ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
היהדות צמחה לתפארה כפופה למנהיגיה. כפיפות זו המשדרת אמנם קורטוב של חוסר נחת לאדם המודרני, הגאה, מצויידת בקבלות לא מעטות על הצלחותיה.
נר החופש שהאיר בעידן המודרני, זה שמחייב את החשיבה המדעית אקדמית המשוחררת מכל מחוייבות - לא היה די בו על מנת להחזיק את ספינת היהודים המשייטת בין סערות הגלות הרוחניות והממשיות. ודאי לא היה בו בנר זה של חופש, בכדי לחמם לבבות אמולים בחשכת הגלות הצוננת. מי שהצליח במשימה היו אותם להם אנו כפופים - משה רבנו, חז"ל ותלמידי החכמים. מנהיגותם ותכונות הנפש שלהם הביאונו הלום למרות קשיים, נפילות ומשגים, ועשו זאת בסופו של דבר טוב יותר מכל אלטרנטיבה משוחררת מכפיפויות.
זהו פן אחד של מנהיגות יהודית שורשית - מנהיגות רוחנית, המזינה את בניה להיות גיבורי רוח, חסיני גלות, עמידי כל אתגר.
מנהיגות כמופת
את המנהיג אנו מכירים גם באירועי לחימה, במצבי משבר ושכמותם. לא מזמן 'פגשנו' באברם העברי, מוליך את חניכיו בלילה ארוך אל היעד, אחריו, למשימת חילוץ של בן המשפחה. תרבות המפקד הקורא 'אחרי' מקורה בתורה ולא בכדי מעטרת קריאתו של גדעון 'מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשוּ' את אורכו של הקיר במגרש המסדרים בבית הספר לקצינים. גם יעקב אבינו, המסדר את אשר לו במחנות מאחוריו לקראת המפגש עם עשו - 'והוא עָבר לפניהם', עושה זאת מתוך דוקטרינה האומרת 'אם יבוא אותו רשע להילחם - ילחם בי תחילה' (רש"י וישלח). ומלכנו דוד היה כה קבוע בחוד החנית עד שסגל הפיקוד חשש לחייו וביקשו לסגת מעט 'וְלא תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל'.
המנהיגות העברית ואויבי ישראל - מקרה הבארות
בדרך כלל נתפסת האפקטיביות של המנהיג בעיקר כלפי ההולכים עמו, הכפופים אליו.
בפרשתנו מתגלה פן נוסף של המנהיגות העברית - הפן המשפיע כלפי חוץ, על יושבי הארץ. האבות חופרים בארות, מעמיקים את אחיזתנו בארץ - ונתקלים במאבקים עם גויי הארץ: 'וְכָל הַבְּאֵרת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר'. המלחמה על הבארות מפורטת כדי כך שמתבקש לשאול מה יש כאן להאריך? ועוד, מדוע על חלק מן הבארות רבו עד כדי 'שטנה' ועל חלק לא, מה קובע את תגובת האויב?
עיון בפשטי המקראות מלמד על הקוד הקובע את המציאות בשטח - המנהיגות!
הבארות הראשונות, עליהן מסופר בפסוק דלעיל נחפרו על ידי עבדי אברהם. לאחר שהפלשתים סתמו את הבארות שחפרו העבדים יצחק לא מרפה:
'וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפּר אֶת בְּאֵרת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים... וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו'.
לאחר ששורר שקט עם חפירת יצחק את הבאר מגיעים גם עבדיו לשטח: 'וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים'. תגובתם של יושבי הארץ על שליחת הדרג הזוטר לשטח לא מאחרת לבא: 'וַיָּרִיבוּ רעֵי גְרָר עִם רעֵי יִצְחָק לֵאמר לָנוּ הַמָּיִם' - כי הם 'חכמים על חלשים', כי כשיצחק חפר - הוא רק קרא לבארות שמות, בנחת, לא מדוּוח לנו על שום תקרית.
עיקרון זהה חוזר על עצמו גם בסיבוב הבא: 'וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה' - ויחפרו היינו העבדים. לעומת תגובתם הלוחמנית של האויבים כלפי עבדי יצחק, מפליאה העובדה שהם מקבלים בשקט את חפירת הבאר הבאה: 'וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלא רָבוּ עָלֶיהָ'! זאת מפני שהפעם הם לא פוגשים מולם את ה'דרג הזוטר' - הפעם יצחק עצמו הוא הפועל בשטח. ואכן תוצאת האיכות המתקבלת מתוארת על ידי יצחק האומר 'עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ'.
כעת, כשהמסר נקלט לעומקו על ידי יושבי הארץ - הם הפכו למבקשי שלום כי ראו איך שם ה' נקרא על ההתיישבות: 'רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ וַנּאמֶר.... נִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ'.
וכעת, לאחר שכבר נפרצה הדרך על ידי המנהיגות המופיעה בשטח, כשהמסר נצרב בארץ וביושביה הקודמים, יכולים העבדים לעסוק בהרחבת החריש הראשון הזה, ואוירה שמחה זאת התורה מתארת באומרה 'וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם'. כעת, ה'גדולים' יכולים להתפנות לנושא ההנהגה הבא.
כך אז וכך מאז - עד היום הזה. כשמנהיגי העם עמו בשטח קשה לאיים על האחיזה בארץ, שהרי מנהיגות עברית שורשית היא מופת רוחני בבתי המדרש כמו בשדה החינוך, ומופת ממשי בשדות המעש השונים של העם והארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
