ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
היהדות צמחה לתפארה כפופה למנהיגיה. כפיפות זו המשדרת אמנם קורטוב של חוסר נחת לאדם המודרני, הגאה, מצויידת בקבלות לא מעטות על הצלחותיה.
נר החופש שהאיר בעידן המודרני, זה שמחייב את החשיבה המדעית אקדמית המשוחררת מכל מחוייבות - לא היה די בו על מנת להחזיק את ספינת היהודים המשייטת בין סערות הגלות הרוחניות והממשיות. ודאי לא היה בו בנר זה של חופש, בכדי לחמם לבבות אמולים בחשכת הגלות הצוננת. מי שהצליח במשימה היו אותם להם אנו כפופים - משה רבנו, חז"ל ותלמידי החכמים. מנהיגותם ותכונות הנפש שלהם הביאונו הלום למרות קשיים, נפילות ומשגים, ועשו זאת בסופו של דבר טוב יותר מכל אלטרנטיבה משוחררת מכפיפויות.
זהו פן אחד של מנהיגות יהודית שורשית - מנהיגות רוחנית, המזינה את בניה להיות גיבורי רוח, חסיני גלות, עמידי כל אתגר.
מנהיגות כמופת
את המנהיג אנו מכירים גם באירועי לחימה, במצבי משבר ושכמותם. לא מזמן 'פגשנו' באברם העברי, מוליך את חניכיו בלילה ארוך אל היעד, אחריו, למשימת חילוץ של בן המשפחה. תרבות המפקד הקורא 'אחרי' מקורה בתורה ולא בכדי מעטרת קריאתו של גדעון 'מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשוּ' את אורכו של הקיר במגרש המסדרים בבית הספר לקצינים. גם יעקב אבינו, המסדר את אשר לו במחנות מאחוריו לקראת המפגש עם עשו - 'והוא עָבר לפניהם', עושה זאת מתוך דוקטרינה האומרת 'אם יבוא אותו רשע להילחם - ילחם בי תחילה' (רש"י וישלח). ומלכנו דוד היה כה קבוע בחוד החנית עד שסגל הפיקוד חשש לחייו וביקשו לסגת מעט 'וְלא תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל'.
המנהיגות העברית ואויבי ישראל - מקרה הבארות
בדרך כלל נתפסת האפקטיביות של המנהיג בעיקר כלפי ההולכים עמו, הכפופים אליו.
בפרשתנו מתגלה פן נוסף של המנהיגות העברית - הפן המשפיע כלפי חוץ, על יושבי הארץ. האבות חופרים בארות, מעמיקים את אחיזתנו בארץ - ונתקלים במאבקים עם גויי הארץ: 'וְכָל הַבְּאֵרת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר'. המלחמה על הבארות מפורטת כדי כך שמתבקש לשאול מה יש כאן להאריך? ועוד, מדוע על חלק מן הבארות רבו עד כדי 'שטנה' ועל חלק לא, מה קובע את תגובת האויב?
עיון בפשטי המקראות מלמד על הקוד הקובע את המציאות בשטח - המנהיגות!
הבארות הראשונות, עליהן מסופר בפסוק דלעיל נחפרו על ידי עבדי אברהם. לאחר שהפלשתים סתמו את הבארות שחפרו העבדים יצחק לא מרפה:
'וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפּר אֶת בְּאֵרת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים... וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו'.
לאחר ששורר שקט עם חפירת יצחק את הבאר מגיעים גם עבדיו לשטח: 'וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים'. תגובתם של יושבי הארץ על שליחת הדרג הזוטר לשטח לא מאחרת לבא: 'וַיָּרִיבוּ רעֵי גְרָר עִם רעֵי יִצְחָק לֵאמר לָנוּ הַמָּיִם' - כי הם 'חכמים על חלשים', כי כשיצחק חפר - הוא רק קרא לבארות שמות, בנחת, לא מדוּוח לנו על שום תקרית.
עיקרון זהה חוזר על עצמו גם בסיבוב הבא: 'וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה' - ויחפרו היינו העבדים. לעומת תגובתם הלוחמנית של האויבים כלפי עבדי יצחק, מפליאה העובדה שהם מקבלים בשקט את חפירת הבאר הבאה: 'וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלא רָבוּ עָלֶיהָ'! זאת מפני שהפעם הם לא פוגשים מולם את ה'דרג הזוטר' - הפעם יצחק עצמו הוא הפועל בשטח. ואכן תוצאת האיכות המתקבלת מתוארת על ידי יצחק האומר 'עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ'.
כעת, כשהמסר נקלט לעומקו על ידי יושבי הארץ - הם הפכו למבקשי שלום כי ראו איך שם ה' נקרא על ההתיישבות: 'רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ וַנּאמֶר.... נִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ'.
וכעת, לאחר שכבר נפרצה הדרך על ידי המנהיגות המופיעה בשטח, כשהמסר נצרב בארץ וביושביה הקודמים, יכולים העבדים לעסוק בהרחבת החריש הראשון הזה, ואוירה שמחה זאת התורה מתארת באומרה 'וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם'. כעת, ה'גדולים' יכולים להתפנות לנושא ההנהגה הבא.
כך אז וכך מאז - עד היום הזה. כשמנהיגי העם עמו בשטח קשה לאיים על האחיזה בארץ, שהרי מנהיגות עברית שורשית היא מופת רוחני בבתי המדרש כמו בשדה החינוך, ומופת ממשי בשדות המעש השונים של העם והארץ.
מבוא לסדרת פתחי אמונה
מה המשמעות הנחת תפילין?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
