ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
למצוות שונות יש שכר שונה
הַמַּדְרֵגוֹת* שֶׁיֻּשְּׂגוּ עַל-יְדֵי הַמִּצְווֹת הֵן מִתְחַלְּפוֹת מִפָּנִים רַבִּים. רִאשׁוֹנָה — מִצַּד-הִתְחַלֵּף* הַמִּצְווֹת. כִּי יֵשׁ מִצְוָה שֶׁהַמַּדְרֵגָה שֶׁתֻּשַּׂג עַל-יָדֶיהָ הִיא יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵהַמַּדְרֵגָה שֶׁתֻּשַּׂג עַל-יְדֵי אַחֶרֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּכַוָּנַת עֲשִׂיָּתָן. וְזֶה נִלְמֹד מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ [אבות ריש פ"ב]: הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּמִצְוָה חֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת — שֶׁיֵּרָאֶה מִזֶּה שֶׁיֵּשׁ חִלּוּף בְּמַתַּן שְׂכַר מִצְווֹת לִקְצָתָן עַל קְצָתָן. וְנִלְמֹד מִזֶּה, גַּם-כֵּן, שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁאָמַרְנוּ בַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם לָזֶה הוּא אֲמִתִּי וְנָכוֹן — שֶׁאֵין קְנִיַּת הַשְּׁלֵמוּת תָּלוּי בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת כֻּלָּן; שֶׁאִם-כֵּן, מַה זֶּה שֶׁאוֹמֵר: 'הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּמִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת'? — אֲפִלּוּ יִהְיֶה הַשָּׂכָר נוֹדָע, רָאוּי שֶׁיִּזָּהֵר בְּכֻלָּן כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל הַשָּׂכָר! אֶלָּא יֵשׁ מִכָּאן רְאָיָה שֶׁעַל כָּל אַחַת-וְאַחַת יֵשׁ מַדְרֵגָה מְיֻחֶדֶת לַשָּׂכָר וְשֶׁאֵין שְׂכָרָן שָׁוֶה, וְשֶׁאֵין עֲשִׂיַּת כָּל הַמִּצְווֹת הֶכְרֵחִית לְקִבּוּל הַשָּׂכָר הַמְיֻעָד בָּעוֹלָם-הַבָּא.
השכר תלוי בכוונת עושה המצווה
וְשֵׁנִית — מִצַּד-הִתְחַלֵּף הַכַּוָּנוֹת. כִּי אֵין סָפֵק שֶׁאַף אִם יִהְיוּ הַמִּצְווֹת שָׁווֹת בְּמִסְפָּר* אוֹ תִהְיֶה הַמִּצְוָה הָאַחַת בְּעֵינָהּ, תִּתְחַלֵּף מַדְרֵגַת שְׂכָרָהּ כְּפִי הִתְחַלֵּף הַכַּוָּנוֹת; כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז"ל [נזיר כג.]: מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי-אָדָם שֶׁצָּלוּ פִסְחֵיהֶם, אֶחָד אֲכָלוֹ לְשֵׁם פֶּסַח וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשֵׁם אֲכִילָה גַסָּה. זֶה שֶאֲכָלוֹ לְשֵׁם פֶּסַח — עָלָיו הַכָּתוּב [הושע יד, י] אוֹמֵר: "כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם"; וְזֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשֵׁם אֲכִילָה גַסָּה — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם". וּכְבָר בֵּאַרְנוּ זֶה לְמָעְלָה [פרקים כח-כט].
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
95 - מאמר שלישי פרק כ"ט חלק ד'
96 - מאמר שלישי פרק ל' חלק א'
97 - לימוד יומי באמונה כט אלול תשע"ה
טען עוד
ריבוי הפעולות
שְׁלִישִׁית — כִּי אַף אִם יַסְכִּימוּ* הַכַּוָּנוֹת וּמִסְפַּר הַמִּצְווֹת, יִתְחַלְּפוּ הַמַּדְרֵגוֹת* מִצַּד-הִתְחַלֵּף* רִבּוּי הַפְּעֻלּוֹת* וּמִעוּטָן. כִּי אֵין סָפֵק שֶׁהַתְמָדַת עֲשִׂיַּת פֹּעַל אֶחָד בְּעַצְמוֹ, יַקְנֶה מַדְרֵגָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵעֲשִׂיַּת הַפֹּעַל הַהוּא פַּעַם אֶחָת. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה: שְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׁוִים בְּחָכְמָה וּבְעֹשֶׁר וּבְכָל דָּבָר — וְהָאֶחָד נָתַן אֶלֶף זוּז לִצְדָקָה בְּפַעַם אַחַת בְּכַוָּנָה רְאוּיָה; וְהַשֵּׁנִי נָתַן אֶלֶף זוּז בְּאֶלֶף פְּעָמִים, זוּז אֶחָד בְּכָל פָּעַם. כִּי אַף אִם הַצְּדָקָה שָׁוָה בַכַּמּוּת, תִּהְיֶה מַדְרֵגַת הַשֵּׁנִי, בְּלִי-סָפֵק, יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִמַּדְרֵגַת הָרִאשׁוֹן. כִּי קִיּוּם צִוּוּיִים רַבִּים בַּפֹּעַל הָאֶחָד בְּעַצְמוֹ וְרִבּוּי הַכַּוָּנוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר בַּפְּעֻלּוֹת הָהֵן, יוֹתֵר טוֹב מִקִּיּוּם צִוּוּי אֶחָד בְּכַוָּנָה אַחַת טוֹבָה. (וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חז"ל [אבות ג, טו]: וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה — אֲבָל לֹא עַל-פִּי הַמַּעֲשֶׂה; בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם: אֲבָל לֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה-טוֹב בְּפַעַם אַחַת לְבָד). וְכֵן מִי שֶׁיְכַבֵּד אֶת אָבִיו בְּשֶׁנָּתַן לוֹ בְּפַעַם אַחַת אֶלֶף זוּז, וְהָאַחֵר בְּאֶלֶף פְּעָמִים — תִּתְחַלֵּפְנָה הַמַּדְרֵגוֹת, בְּלִי-סָפֵק, כְּפִי רִבּוּי הַפְּעֻלּוֹת שֶׁבָּאוּ בַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה הַהִיא.
____________________________________
הַמַּדְרֵגוֹת – הרוחניות. הִתְחַלֵּף – המצוות שונות זו מזו. בְּמִסְפָּר – בערכם. יַסְכִּימוּ – ישתוו. יִתְחַלְּפוּ הַמַּדְרֵגוֹת – מעלותיהם הרוחניות (של עושי המצוות) שונות זו מזו. הִתְחַלֵּף – השוני, ההבדל. רִבּוּי הַפְּעֻלּוֹת – ריבוי הפעמים שקיים מצווה זו.
ביאורים
בפרק הקודם למדנו שיש מדרגות שונות בעולם הבא, והן משתנות מאדם לאדם. מדרגות אלו מושפעות מארבעה מדדים:
המדד הראשון הוא המצוה עצמה : 'הווי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות'. על אף שאין אנו יודעים לומר איזו מצוה מקנה לאדם מדרגה גבוהה יותר, הרי שברי לנו שהמצוות אינן שוות, כך מלמדים אותנו חז"ל במשנה הנ"ל, ומוסיפים הדרכה: אל לו לאדם לזלזל בשום מצוה, אלא עליו לקיים את כולן ללא הבדל. ממשנה זו מתקבל גם סיוע לעניין שבו הרחבנו בפרק הקודם. על מנת לקבל דרגה כלשהי מהשלמות מספיק לקיים אפילו רק חלק מהמצוות. אם אכן כל המצוות הן הכרחיות לשלמות, אין זה משנה אם מצוה אחת היא רבת שכר או דלה, צריך לקיים את כולן ללא הבדל. דברי חז"ל המבדילים בין המצוות, מלמדים אותנו, שאמנם צריך האדם להיזהר ולקיים את כולן, אך גם חלק מהמצוות מספיקות כדי לזכות לשלמות.
המדד השני הוא הכוונה : יש המקיימים מצוות על מנת לקיים את רצון הקב"ה, ויש המקיימים אותן באופן טכני אך ללא כל כוונה. ישנן נקודות קיצון, כמו מעשה שנעשה בכוונה שלמה וטהורה, לדוגמה, אכילה לשם פסח, ומנגד מעשה ללא כוונה כלל, כגון אכילה לצורך ההנאה גרידא. כמו כן ישנן דרגות ביניים רבות, כגון אכילה לשם פסח, אך גם מעט לצורך הנאת האכילה, או אכילה לצורך האכילה עצמה וקצת גם לשם הפסח.
המדד השלישי הוא הקיום החוזר ונשנה של המצוה: ודאי שלכל מצוה שהאדם עושה יש משמעות, גם אם קיימה פעם אחת בכל ימי חייו. עם זאת, יודעים אנו שחזרה על המצוה מספר פעמים, מעניקה לה יתר משמעות. מדרגת אדם שקיים מצוה פעם אחת, תהיה פחותה מחברו שקיימה מספר פעמים, אף אם התוצאה תהיה זהה, כנתינת אלף זוז בפעם אחת או באלף פעמים. כך מפרש הרמב"ם את דברי המשנה "והכל לפי רוב המעשה". לא רק איכות המעשה חשובה, אלא אף מספר המעשים חשוב מאוד.
הרחבות
מדוע לא התגלה שכר המצוות?
שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת. למד מכאן רבי יוסף אלבו שיש מצוות ששכרן רב ויש מצוות ששכרן מועט. אם-כן, יש מקום לשאול, מדוע לא התגלה לנו שכר המצוות על מנת שנדע להשקיע במצוות ששכרן מרובה? חז"ל ענו על שאלה זו בעזרת משל: "למה הדבר דומה? למלך ששכר לו פועלים והכניס אותן לתוך פרדסו. סתם ולא גילה להן מהו שכרו של פרדס, שלא יניחו דבר ששכרו מועט וילכו ויעשו דבר ששכרו מרובה. בערב קרא לכל אחד ואחד. אמר לו: תחת איזה אילן עשית? אמר לו: תחת זה. אמר לו: פלפל הוא, שכרו זהוב אחד. קרא לאחר, אמר לו: תחת איזה אילן עשית? אמר לו: תחת זה. אמר לו: שכרו חצי זהוב, פרח לבן הוא. קרא לאחר, אמר לו: תחת איזה אילן עשית? אמר לו: תחת זה. אמר לו: זית הוא, שכרו מאתיים זוז. אמרו לו: לא היית צריך להודיע אותנו איזה אילן שכרו מרובה כדי שנעשה תחתיו?! אמר להם המלך: אילו הודעתי היאך היה כל פרדסי נעשה? כך לא גילה הקב"ה מתן שכרן של מצוות" [דברים רבה ו, ב]. למדנו מכאן, שישנה שלמות מיוחדת שנקנית דווקא על ידי העיסוק בכלל המצוות, וכדי ששלמות זו תצא אל הפועל העלים הקב"ה את שכרה של כל מצוה ומצוה.
לעילוי נשמת מרת מסודי בת מרי עמאר ע"ה
לעילוי נשמת ר' נפתלי בן שלמה שפנגנטל הלוי ז"ל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים באדם
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לאן נעלמה האמת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
