ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְאָמַר אַחַר-זֶה: "יָדַעְתִּי כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ. וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו". יֹאמַר: כִּי כָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים בְּזוּלַת-אֶמְצָעוּת* הַטֶּבַע אֲשֶׁר מִצַּד הַהֲוָיָה וְהַהֶפְסֵד — כְּאִלּוּ תֹאמַר: הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם — הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, כִּי נִרְאֶה אוֹתָם קַיָּמִים-בְּאִישׁ*; כְּמַאֲמַר דָּוִד [תהלים קמח, ו]: "וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם". "וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה" — כְּדֵי לָתֵת קִיּוּם-בְּאִישׁ אֶל הַנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, שֶׁהִיא מַעֲשֵׂה יָדָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב [בראשית ב, ז]: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" — "שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו", שֶׁיֵּרָאֶה מִזֶּה שֶׁהַיִּרְאָה כְּאִלּוּ הִיא הַשִּׁוּוּי* הָאֲמִתִּי, שֶׁעָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ. שֶׁזֶּהוּ גֶדֶר הַשִּׁוּוּי הָאֲמִתִּי — שֶׁלֹּא יְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת וְלֹא חֶסְרוֹן; כִּי הַתּוֹסֶפֶת וְהַחֶסְרוֹן יוֹצִיאוּ הַדָּבָר מִשִּׁוּוּיוֹ וְיַפְסִידוּהוּ. וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה הַיִּרְאָה מִלְּפָנָיו, כְּלוֹמַר: סֵדֶר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁהֵן הַשִּׁוּוּי הָאֲמִתִּי שֶׁהַיִּרְאָה נִמְשֶׁכֶת מֵהֶן, כְּדֵי לָתֵת קִיּוּם אֶל הַנָּפֶשׁ; אִם-כֵּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְקַיֵּם תָּמִיד, "כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם". אוֹ נֹאמַר: "וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו" — כְּלוֹמַר: סִדֵּר שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו. אִם-כֵּן, הַיִּרְאָה הַזֹּאת כְּאִלּוּ הִיא הַשִּׁוּוּי הָאֲמִתִּי, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת וְלֹא חֶסְרוֹן, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסֵד; וְלָזֶה יִהְיֶה רָאוּי לְהַשִּׂיג עַל-יָדָיו הַתַּכְלִית הָאֱנוֹשִׁי.
העמל במצוות התורה מביא ליראה
וְאַחַר שֶׁכָּךְ גָּזְרָה חָכְמָתוֹ, אֵין לְהִתְחַכֵּם וְלוֹמַר: אֵיךְ תִּהְיֶה הַיִּרְאָה מַגַּעַת הָאָדָם אֶל הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי? לְפִי שֶׁהִיא כְמוֹ הַשִּׁוּוּי הָאֲמִתִּי, שֶׁלֹּא יְדֻמֶּה עָלָיו תּוֹסֶפֶת וְלֹא חֶסְרוֹן לְהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הַהוּא, שֶׁהוּא הַקִּיּוּם וְהַהִשָּׁאֲרוּת. וְלָזֶה יִהְיֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה [דברים ו, יג; י, כ]: "אֶת-יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא", אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא מִצְוָה פְרָטִית, הִנֵּה הִיא כְלָל, כּוֹלֵל כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה אוֹ מִצְווֹת רַבּוֹת מִמֶּנָּה. לְפִי שֶׁהַיִּרְאָה הִיא הַתְּכוּנָה הַנִּקְנֵית בְּאֶמְצָעוּת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְהִיא הַתְּכוּנָה הַיּוֹתֵר-מְשֻׁבַּחַת שֶׁיַּשִּׂיג הָאָדָם, וְלֹא תֻשַּׂג כִּי אִם אַחַר עָמָל וְהִשְׁתַּדְּלוּת גָּדוֹל; שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם-אָבִינוּ, לֹא נֶאֱמַר עָלָיו "יְרֵא אֱלֹהִים" עַד סוֹף נִסְיוֹנוֹתָיו, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב [בראשית כב, יב] עָלָיו: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה", כְּלוֹמַר: וּכְבָר הִגַּעְתָּ אֶל הַתְּכוּנָה הַמְשֻׁבַּחַת שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּשִּׂיג הָאָדָם בָּעוֹלָם-הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בָהּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא. וּבַעֲבוּר-זֶה תַּזְהִיר הַתּוֹרָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים עַל הַתְּכוּנָה הַזֹּאת — אָמְרָה: "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ" [ויקרא יט, יד; לב]; "אֶת-יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" [דברים ו, יג; י, כ]; לְפִי שֶׁהַתְּכוּנָה הַזֹּאת קְשַׁת-הַהַשָּׂגָה מְאֹד, וְעִם-כָּל-זֶה תֻּשַּׂג בִּשְׁמִירַת מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
113 - מאמר שלישי פרק ל"א חלק א'
114 - מאמר שלישי פרק ל"א חלק ב'
115 - לימוד שבועי באמונה יד-כ תשרי תשע"ו
טען עוד
ביאורים
כיצד היראה קשורה לנצחיות? הקב"ה ברא את הטבע במסגרת של חוקים קבועים הגורמים לשמירת המצב הקיים. אם כוכב מאדים, לדוגמה, לא היה נע במהירות ובמסלול קבועים הוא היה יכול להתנגש בכוכבים אחרים או לשנות את מסלולם באמצעות כוח המשיכה שלו. כך גם ביחס לכל המציאות הטבעית – הקב"ה ברא אותה באופן מדויק ומחושב, השומר אותה משינויים הרסניים. שלמה המלך אומר שכפי שהקב"ה יצר לטבע מערכת השומרת על סדר קבוע ומושלם, הוא יצר מערכת כזו גם לאדם. ומהי? יראת ה'. הקב"ה נתן לאדם את היראה כיוון שרק היא תעניק לו את המצע האידיאלי עליו יוכל לפרוח ולהגיע לשלמות. לעומת זאת, כאשר האדם עוזב את היראה הוא עוזב את בית הגידול הטבעי שלו, ולכן הוא עלול ליפול.
מדוע דווקא היראה מביאה אותנו לשלמות? מדוע סדר זה הוא הנותן לנו את היציבות? רבי יוסף אלבו אומר שאיננו מסוגלים להבין זאת. דבר זה דומה לאם המדריכה את בנה להתנהג באופן מסוים, כיוון שדווקא היא יודעת למה הוא באמת זקוק. הקב"ה מכיר אותנו הרבה יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמנו – הרי הוא זה שברא אותנו. בחוכמתו הוא החליט שזו הדרך המדויקת שתביא אותנו לשלמות. כיוון ששכלנו מוגבל איננו מבינים את שיקוליו, אך אנו מאמינים כי הדרכותיו הן המתאימות לנו ביותר.
הקב"ה נתן לאדם את המצוות, כדי שיעזרו לו להגיע ליראה הנכספת. לכן, מצוות היראה אינה רק מצוה העומדת בפני עצמה אלא היא גם כוללת בקרבה את כל מצוות התורה.
למדנו היום על חשיבות היראה ושייכותה לנצחיות. מהי אותה יראה? ממה היא מורכבת? זאת נראה מחר.
הרחבות
• יראת שמים – ולא פחד
אִם־כֵּן, הַיִּרְאָה הַזֹּאת כְּאִלּוּ הִיא הַשִּׁוּוּי הָאֲמִתִּי. הרב קוק מלמד אותנו עיקרון הנוגע לעבודת המידות ותיקונן: "בירור מִדות הנפש יש בו שני ענינים: הא': עצם ידיעתו להבחין בהן בין טוב לרע, לחלקן על משמרותן, לישבן בנפש ולהלבישן עליו, ושיהיו מוכנות ברשותו בכל עת". השלב הראשוני הוא בירור שכלי אודות המידה והופעתה בצורתה המבוררת בנפש. השלב השני הוא: "הפרדת המדות ונסירתן. ביאור הדבר... יש מדות שהן מַצְרָניוֹת (שכנות) מִטִּבְעַן, וכשרוצה האדם לצייר (לַחְקוֹק) בו איזו מדה, שלא באופן ברור, תִּמַּשֶׁך ממילא אחריה הסמוכה לה, אף על פי שאינה הגוּנה (טובה) ואינה דרושה לחֶפצו (לרצונו). וצריך האדם להעמיק לדעת להפריד בכח החכמה... כל מדה ממדה שהיא מצרנית בטבעה לקחת כל מדה בפני-עצמה שלא תעלה ערבונה (תערובתה) עמה" [מוסר אביך ג, א].
הרב קוק ממשיך ומבאר שגם ליראת שמים יש שכנה רעה שמביאה לחולשה ורפיון בעבודת ה': "הבטלנות הנמשכת לפעמים על ידי יראת-שמים באה מחסרון הבירור לדעת מה בין טוב לרע בתכונות הנפשיות. ומתוך שההשפעה הרצויה של קבלת עול מלכות שמים היא בודאי להחליש את הרע שבנפש, מחלשת היא בחסרי בירור את כללות הכחות, בין הכח הרוחני... ובין הכח החמרי, שהוא התעוררות החיים, חשק העבודה ומרץ הפעולה. והדעה הנכונה... שיראת ה' בטהרתה מוכרחת היא להוסיף אומץ כח בכלל, ולהוציא אל הפועל את כל סגולה צפונה בתוך הנפש להשכיל ולהיטיב".
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
סדרת החינוך של הטבע!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
