ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְהַפֹּעַל* הַבְּחִירִי הַגָּמוּר הוּא הַפֹּעַל שֶׁכְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָאָדָם יִהְיֶה יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַהֶפֶךְ, וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ מִבְּלִי שׁוּם-מֵעִיק וְלֹא שׁוּם-מוֹנֵעַ אַחֵר, וְיִבְחַר לַעֲשׂוֹת הַפֹּעַל הַהוּא עַל זוּלָתוֹ*. אֲבָל אִם לֹא יֵדַע וְיַבְחִין לַעֲשׂוֹת הַהֶפֶךְ, וְיִפְעַל מַה שֶּׁיִּפְעַל בְּזוּלַת-בְּחִינָה* בֵּין הַדָּבָר הַהוּא וּבֵין הֶפְכּוֹ, אֶלָּא בְמִקְרֶה, אוֹ מִפְּנֵי הַהֶרְגֵּל וְהַמִּנְהָג, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַהֶפֶךְ — אֵין זֶה פֹּעַל בְּחִירִי שֶׁיְּשֻׁבַּח הָאָדָם עָלָיו אִם הוּא טוֹב אוֹ יְגֻנֶּה אִם הוּא רָע. כִּי אֲפִלּוּ הַקָּרְבָּן, שֶׁהוּא פֹעַל טוֹב, כְּשֶׁיָּבִיא אוֹתוֹ הָאָדָם בְּזוּלַת-בְּחִינָה בֵּין הַטּוֹב וְהָרָע אֶלָּא מִפְּנֵי הַהֶרְגֵּל וְהַמִּנְהָג, אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִכְלוּם.
שבח למעשה טוב שייך רק אם הוא מבחירה
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת [ד, יז]: "שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל-בֵּית הָאֱלֹהִים", רָצָה לוֹמַר: שְׁמֹר שֶׁתִּהְיֶה הֲלִיכָתְךָ שָׁם בִּבְחִינָה*, לֹא מִפְּנֵי הַהֶרְגֵּל וְהַמִּנְהָג. וְעַל-זֶה אָמַר: "וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח, כִּי-אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע", כְּלוֹמַר: כִּי הֱיוֹת-הָאָדָם קָרוֹב לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַחֲכָמִים, יוֹתֵר טוֹב מִן הַקָּרְבָּן שֶׁמְּבִיאִים אוֹתוֹ הַכְּסִילִים; כִּי עַל-יְדֵי הַשְּׁמִיעָה לְדִבְרֵי הַחֲכָמִים יַכִּיר הָאָדָם וְיַבְחִין הַטּוֹב מֵהָרַע, וְיִפְעַל הַטּוֹב בִּבְחִינָה גְמוּרָה מִצַּד שֶׁהוּא טוֹב, וְיִתְרַחֲקוּ הָאֲנָשִׁים מִן הָרַע מִצַּד-הֱיוֹתָם יוֹדְעִים שֶׁהוּא רָע. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֹעַל* הַכְּסִילִים, כִּי אֲפִלּוּ הַקָּרְבָּן שֶׁמְּבִיאִים אֵינוֹ נֶחְשָׁב לָהֶם לַעֲבוֹדָה. כִּי מִצַּד שֶׁאֵינָם קְרֵבִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַחֲכָמִים אֵינָם מַבְחִינִים בֵּין הַטּוֹב וְהָרַע, עַד שֶׁאֵינָם מַבְחִינִים וְיוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת הָרַע בִּבְחִירָה מֵהֶם; וְעַל-כֵּן אֵין הַפֹּעַל הַטּוֹב, שֶׁהוּא הַקָּרְבָּן, נֶחְשָׁב לָהֶם לִכְלוּם, אַחַר שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים אוֹתוֹ בִּבְחִירָה בֵּין הַטּוֹב וְהָרָע. "כִּי אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע", וְלֹא יַעֲשׂוּ הַקָּרְבָּן מִצַּד שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים אוֹתוֹ עַל הֶפְכּוֹ שֶׁהוּא רַע, אֶלָּא מִצַּד הַהֶרְגֵּל וְהַמִּנְהָג. וְלָזֶה אֵין רָאוּי שֶׁיְּשֻׁבְּחוּ עָלָיו, כִּי לֹא יְשֻׁבַּח הָאָדָם עַל הַפֹּעַל הַטּוֹב אֶלָּא כְשֶׁהוּא יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הָרַע וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ וְיִבְחַר לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב עַל-זוּלָתוֹ. וְעַל-כֵּן לֹא יְשֻׁבַּח הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה אֶלָּא כְשֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ מֵאַהֲבָה גְמוּרָה, מִבְּלִי שֶׁיִּתְעָרֶב בָּהּ שׁוּם-צַד הֶכְרֵחַ וְלֹא הַרְחָקַת נֵזֶק וְלֹא קַבָּלַת תּוֹעֶלֶת כְּלָל. וְזֹאת הִיא הָאַהֲבָה הַמְעַנֶּגֶת שֶׁרָאוּי לְקַבֵּל עָלֶיהָ שָׂכָר נִצְחִי, בִּלְתִּי-בַעַל-תַּכְלִית*, וְעָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה בְּסֵפֶר שִׁיר-הַשִּׁירִים [ח, ז]: "אִם-יִתֵּן אִישׁ אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ"; כִּי הַבִּלְתִּי-בַעַל-תַּכְלִית אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּנָּתֵן חֲלִיפָיו* דָּבָר בַּעַל-תַּכְלִית*, שֶׁהוּא "כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ".
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
155 - מאמר שלישי פרק ל"ו חלק ג'
156 - מאמר שלישי פרק ל"ו חלק ד'
157 - מאמר שלישי פרק ל"ז חלק א'
טען עוד
ביאורים
על פרטים רבים בחיינו אנחנו יכולים לחשוב שבחרנו אותם בעצמנו, אך כשנעמיק נגלה שגורמים חיצוניים ולחצים שונים השפיעו עלינו. הסביבה, התת מודע ועוד גורמים שונים משפיעים עלינו יותר ממה שניתן להרגיש בהתנהלות היומיומית. לכן באופן מיוחד חשוב שכשאנחנו בונים את מידת האהבה שלנו, נבנה אהבה 'אמיתית', אהבה כזו שיוצאת מכל הלב. אדם יכול להיראות כליל השלמות, מלא וגדוש במעשים טובים, כשלמעשה ליבו רחוק מה'. ייתכן שמעשיו הטובים נמשכים מלחץ הסביבה, מה'רף המינימלי' שהרגילו אותו לראות כמתבקש וכהכרח המציאות, וכן משאיפה להשקטת מצפון או מרצון להרגיש ערך עצמי ומשמעות. לכן חשוב לבנות את מידת האהבה מתוך בחירה ורצון בה. מידת האהבה היא גם המפתח לפרוץ אל מרחבי האישיות ולנצח את ה'מכריחים הסמויים' האלה. הרי לא נעים לחשוב שבתוכנו יש כל כך הרבה אינטרסים שאיננו מודעים אליהם, והם מאפילים על כל אישיותנו המיוחדת. מה ניתן לעשות? ככל שהאהבה שלנו גדולה יותר, ככל שאנו מחוברים יותר לקב"ה וככל שאנו מתאהבים יותר בו ובעשייה שלנו לשמו – כך כל האינטרסים הקטנים הולכים ונעלמים, והכל פורץ מתוך הרצון האמיתי שלנו.
זהו שאמר שלמה: "שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים, וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח, כִּי־אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע" [קהלת ד יז]. הכול מבינים שבמקומות מסוכנים נצרכת שמירה, אולם אדם עלול לחשוב שבהליכה לבית ה', כשהוא עסוק בדברים חיוביים, הוא יכול 'לזרום', בלי מחשבה, שהרי אין ממה לחשוש. לכן מזהיר שלמה המלך שגם בעשייה חיובית מסתתרות סכנות שמפסידות את כל העשייה, ולפעמים אפילו גורמות לה להיות מזיקה.
אחד הסימנים לאהבה אמיתית הוא השמיעה וההקשבה לצרכי האחר או לרצונו. לפעמים יש בעל שנותן מתנות רבות לאשתו ומטיב עימה, ומצפה שהיא תהיה מרוצה ממנו, אולם הוא אינו קשוב כלל לבקשותיה. הוא אינו עימה כשהיא צריכה אותו, והוא לא מדבר איתה כפי שהייתה חפצה. או אז כל מתנותיו רק פוגעות בה יותר. היא מבינה שהמתנות לא נועדו לתת ביטוי קטן לאהבה גדולה, אלא הן נועדו להוות תחליף לאהבה, להשקיט את מצפונו ולעזור לו להרגיש שהוא השקיע הרבה עבורה וכעת הבעיה אצלה. ההקשבה היא סימן לאיכפתיות אמיתית. לכן הקרוב לה' הוא מי שקשוב לשמוע את קולו הקורא אליו, ולא הנותן לו זבחים חסרי רגש ואיכפתיות, מתוך הרגל, לצאת ידי חובה, וגם מה שאינו עושה רע הוא מכיוון שאינו יודע לעשות רע או שאינו חושב על כך וממשיך בהרגלו הטוב. זו הייתה תוכחת שמואל כשהמרו את קול ה' והחיו את צאן עמלק בשביל להקריב קרבנות לה': "החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה'" [שמואל א טו כב]. אהבה אמיתית אינה נמדדת בכמות המתנות, אלא באכפתיות שמאחוריהן. בלב שמאחוריהן.
הרחבות
• התבוננות בטובות ה'
וְהַפֹּעַל הַבְּחִירִי הַגָּמוּר הוּא הַפֹּעַל שֶׁכְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָאָדָם יִהְיֶה יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַהֶפֶךְ, וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ מִבְּלִי שׁוּם־מֵעִיק וְלֹא שׁוּם־מוֹנֵעַ אַחֵר, וְיִבְחַר לַעֲשׂוֹת הַפֹּעַל הַהוּא עַל זוּלָתוֹ. בהלכות קריאת שמע כותב רבי ישראל מאיר הכהן : "כשאומר 'ואהבת את ה אלוהיך' יראה להכניס אהבת השם יתברך בליבו שלא יהיה כדובר שקר חס ושלום" [משנה ברורה כה, יד].
כיצד ניתן לגרום לתחושת אהבת ה'? כותב רבי שניאור זלמן מלאדי : "באהבה כתיב (כתוב) בסוף פרשת עקב 'אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלוהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו', וצריך להבין איך שייך לשון עשייה לגבי אהבה שבלב?... שכשיבין וישכיל בגדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא... ואחר כך יתבונן באהבת ה' הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים עֶרְוַת הארץ להוציא נשמותינו מכוּר הברזל... לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש... שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה... אזי (כאשר יתבונן) כמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב" [תניא, שער הייחוד, הקדמה]. ההתבוננות בטובות ובחסדים שהקב"ה עושה עמנו במשך כל חיינו, הן כפרטים והן כאומה, מפתחת אצלנו את תחושת האהבה כלפי ריבונו של עולם.
לעילוי נשמת חיים חויתה בן פלילה ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
