ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
הגדרת מדרגתו הרוחנית של נח מופיעה בתחילת הפרשה:
"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו' ט).
השבוע נבדוק מהי משמעות הכינויים: "צדיק ותמים"? ונשווה אותם, בעקבות חז"ל, לכינויים להם זכה אברהם אבינו.
יש המסבירים כל ביטוי: "צַדִּיק" ו"תָּמִים" בפני עצמו- "איש צדיק במעשיו, תמים בלבו" (אבן עזרא).
לפירוש זה ה"צדיק" מתייחס למעשים וה"תמים" לכוונות ולמחשבות.
כך גם הסביר הספורנו: "צדיק במעשה, תמים במושכלות".
מקורה של גישה זו בברייתא, שמסבירה: "ואף נח יצא מהול שנ' נח איש צדיק תמים" (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ב ד"ה ר' יוסי). כלומר, צדיק במעשיו ותמים בגופו, שהרי נולד מהול ולא היה זקוק לתיקון.
לעומתם, יש המסבירים ב'חדא מחתא'- "איש צדיק תמים היה - יזכיר הכתוב שהיה זכאי ושלם בצדקו, להודיע שראוי להנצל מן המבול שאין לו עונש כלל, כי הוא תמים בצדק, כי הצדיק הוא הזכאי בדין, הפך הרשע" (רמב"ן).
לפי כל ההסברים, נשאלת השאלה: מדוע לא הצליח נח להציל את אנשי דורו או לפחות למה לא ניסה להצילם?
לפי הדעה במדרש הדורשת את הביטוי: "ְּבְּדֹרֹתָיו" לגנאי, "לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום" (רש"י), התשובה ברורה.
אומנם, לפי הדעה החולקת, הדורשת אותו לשבח, צריך עיון.
אדמו"רי שושלת גור ניסו ללכת, האחד העקבות השני, ולהסביר את העניין.
ה"שפת אמת" (תרנ"ב), מביא את דברי הגמרא: "אמר רב נחמן בר יצחק: אף אני אומר: לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים - לאורה, וישרים - לשמחה. צדיקים לאורה - דכתיב (תהלים צ"ז) אור זרע לצדיק, ולישרים שמחה דכתיב - ולישרי לב שמחה" (תענית טו ע"א).
השפת אמת מסביר כי המדרגה של 'צדיק' שייכת למציאות הרוחנית של אחרי חטא אדם הראשון. אחרי האכילה מעץ הדעת טוב ורע יש צדיקים-טוב ורשעים-רע, כמו שהיו בדורו של נח. לעומת נח, האבות שנקראו ישרים, הצליחו לחזור ולהגיע למדרגה שלפני החטא. לכן הם היו במדרגה של "כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".
כך הוא מסביר גם את המעבר מיום הכיפורים לסוכות. ביום הכיפורים כל אחד מנסה להיות צדיק אבל בסוכות אפשר להגיע אל השמחה. ביום הכיפורים אנו מנסים להדמות למלאכים מכמה וכמה בחינות, אבל בסוכות אנו חיים בתוך העולם הזה, כשמעלינו פסולת גורן ויקב. לפי דבריו, המדרגה שאפשר להגיע אליה בסוכות הרבה יותר גבוהה. איך אפשר להגיע לשם?
בעל ה"לב שמחה" (נכדו של ה"שפת אמת") מביא את דברי הזוהר: "אלא ודאי נח דחיל על גרמיה" (פרשת נח דף סח עמוד א). לפי זה, נח שהיה צדיק תמים, חשש שמא הקשר עם בני דורו ישפיע עליו ועל בני ביתו לרעה.
לעומתו, מסביר בעל ה"שפת אמת": אברהם אבינו היה "חסיד". מה הגדרתו של ה"חסיד"? לדבריו: "איזה חסיד המחסד עם קונו ונכנס לפנים משורת הדין שמסר נפשו..." (תרמ"א).
המדרש משווה בין נח לאברהם.
"ר' נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי, כמו שנאמר "את האלהים התהלך נח", ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך, שראה את המלך מהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון, הציץ המלך וראה אותו, אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון, בא והאיר לפני כמו שנאמר "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית י"ז א) (בראשית רבה פרשה ל ד"ה י).
מסביר ה"שפת אמת" (תרנ"ד) כי אברהם, במסירות הנפש שלו, הסתובב במבואות האפלים כדי לנסות ולהביא את האור גם לשם, ולכן נבחר להוביל את הציבור, מה שנח לא זכה לו. אם כך החסיד, הישר עולה במדרגתו על הצדיק תמים. החסיד הישר הוא האתרוג שמעלתו היא גם בכך שהוא מצטרף אל הערבה ובזכות זו הוא עוד יותר מתעלה וזוכה להנהגה.
אם נחזור שוב אל יום הכיפורים ואל חג הסוכות נוכל להדגיש מחדש את המסר. בערבו של יום הכיפורים, על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, לא בדיעבד אלא לכתחילה, כדי שנוכל לעבור ממדרגת "אור זרוע לצדיק" למדרגת "ולישרי לב שמחה". ממצב של ניסיון להדמות למלאכים נעבור למצב של אגודה אחת עם הערבות.
נזכור ונפנים את המסר שהרב צבי יהודה הכהן קוק בנו של "מלאכים כבני אדם" חזר ודרש בפני תלמידיו: "עם אתרוגים לבד אי אפשר לקיים אף מצווה, עם ערבות לבד אפשר ללכת אחרי הנביאים". נוסיף על כך שהדרך המומלצת היא כששניהם יחד (עם הלולב וההדס)
דווקא בימים קשים אלה, בימים של משפחות ובודדים שנרצחו, ילדים וזקנים שנפצעו, נזכיר את כוחה של האחדות בין כל היהודים כדי שנוכל לחזור למצב של וליהודים הייתה אורה בזכות לך כנוס את כל היהודים. גם את אלה שנראה לנו שהם במבואות האפלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
