ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
להלכה פסק הרמב"ם (סוטה ג, א) כשיטת תנא קמא ששולחים יחד עם הבעל והאישה שני תלמידי חכמים, על מנת לשמור על הבעל שלא יבוא על האישה בדרך.
בתשובת הרשב"א (א, תתמ) פסק שאשה שזינתה באופן שיש עדות על הזנות, ונאסרה על בעלה, הבעל והאישה מותרים לגור באותו בית, בתנאי שאינם מתגוררים באותו חדר, כי משום שהיא זינתה היא מאוסה על הבעל ולא יבוא עליה. ולמד כן מתוספות זבחים (ב ע"ב ד"ה סתם). אמנם, רמ"א (אבן העזר קיז סעיף א) הביא היתר זה, אך מדבריו עולה שיש היתר אמנם לגור באותו בית עם האישה ולא לגרשה, אך היתר זה קיים רק כאשר יש אנשים נוספים בבית.
בית שמואל (שם סק"ח) העיר שמהגמרא בסוטה לכאורה ראייה ברורה לכך שיש חשש שאדם יבוא על האישה למרות שהוא קינא לה ונסתרה, והיא נאסרה עליו משום זנות, ולכאורה ראייה שאם הבעל והאישה רוצים להמשיך לגור יחד, הם צריכים שאנשים נוספים יהיו בבית כפסק רמ"א? ומתרץ שהרשב"א יסביר שלמרות שבמקרה שאשה נאסרה על הבעל משום זנות וודאית, היא מאוסה בעיניו. הרי שבמקרה של סוטה שקינא לה בעלה ונסתרה (התייחדה) אין כל וודאות לבעל שהיא זינתה, ולכן האישה לא מאוסה בעיניו, ולכן חוששים שמא יבוא עליה, מה שאין כן במקרה שבו האישה וודאי זינתה היא מאוסה בעיני הבעל, ויכולים לגור בבית אחד בלי אנשים נוספים, וללא חשש שהבעל יבוא עליה.
רדב"ז (ב, תשמו) כותב שאין הלכה כתוספות זה, משום שהאישה אינה שונאת את האיש ולכן יש חשש שתשדל אותו לבא עליה. ונודע ביהודה (אבהע"ז יב) כותב שלא מצא חבר לדברי הרשב"א ותוספות ולכן אין לפסוק כמותם. כמו כן הבית מאיר מתקשה בדברי הבית שמואל איך הוא פסק כדברי התוספות והרשב"א כשנראה מהרמב"ם שהוא חולק עליהם, שהרי פסק הרמב"ם (אישות כד, יח) שכשבאים שני עדים שהאישה זינתה חייב הבעל לגרש את אשתו, ולפי דברי הרשב"א והתוספות לא ניתן לכפות את הבעל שהרי יכול לומר שרוצה לגור אתה יחד בבית, ולא חוששים שיבוא עליה?
מכוח קושיה זו כתבו הכתב סופר (צט) ו'יהודה יעלה' (ב, קסט) שאם יש עדות ברורה על כך שהאישה זינתה הרי שאסור לבעל להישאר עם אשתו באותו בית, ורק כשהאישה נאסרה עליו משום חשד, אך אין על כך עדות ברורה, מותר להם להמשיך לגור באותו בית, אף שהוא יודע שהיא אסורה עליו.
בפסקי דין רבניים (חלק ט עמ' 177 - 184) פסקו הרב צימבליסט וחבריו להרכב כי יש לכפות את הבעל לגרש את אשתו כשידוע שזינתה מהטעמים שנזכרו. אולם בערעור שערער הבעל לבית הדין הגדול בראשות הרב ישראלי פסק הרב ישראלי (משפטי שאול לג) שאין לכפות את הבעל להוציא את אשתו באופנים כאלו, משום שפסק כדברי הבית שמואל, ולכן ביטל את הכפייה שחייבוהו בבית הדין האזורי.
הרב ישראלי הביא שב'נתיבות לשבת' כתב על דברי הבית שמואל שאמנם נכונים הם מצד ההלכה, אלא שהם מותנים בכך שהאישה תסכים להסדר הזה, אך אם האישה תתבע גירושין בטענה שהיא אינה רוצה להתעגן כל ימיה, יכפו את הבעל לגרש, אך יש לבדוק בכל מקרה לגופו האם אכן יש עיגון. כמו כן כתב שאין להוכיח מדברי רדב"ז שפסק שלא כדברי התוספות, כי נראה מהשאלה ששאלוהו שבמקרה שלו מדובר כשהאישה לא הייתה מאוסה בעיני הבעל.
סיכום: לגבי אישה שקינא לה ונסתרה נפסק שצריך ליווי לבעל ואשתו מחשש שהבעל יבוא עליה, אך אישה שנאסרה על בעלה משום זנות, לדעת הרשב"א והתוספות מותרת לגור יחד אתו בבית, ויש הסוברים שצריך אנשים נוספים שיגורו איתם. האחרונים נחלקו האם אכן לפסוק כדעת הרשב"א והתוספות ובעניין זה הבאנו גם דיון בבית הדין בזמננו.
אוי ויי!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חידוש כוחות העולם
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך נראית נקמה יהודית?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה משווים את העצים לצדיקים?
רמב"ם וכוזרי
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
