ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בן יקוט
מספרים, שרש"י התקשה למצוא שידוך לביתו יוכבד, מפני שהיא האפילה בחכמתה ובחריפותה גם על תלמידיו המובחרים והגדולים ביותר. יום אחד, לאחר שסירבה לכל הצעות השידוך, נדר רש"י שביתו תינשא לראשון שיכנס לביתו למחרת בבוקר. תלמידיו הגדולים נהגו להיכנס לביתו בבוקר לשאול אותו שאלות שהתקשו בהם, כך שרש"י היה בטוח שאחד מהם יכנס הראשון, ויזכה להיות חתנו.
באותו הלילה, המתינה כל המשפחה במתח לדעת – מיהו החתן המיועד. והנה, בהגיע הבוקר, נפתחה הדלת, ולבית נכנס... קבצן עלום שם. רש"י ניסה לתהות על קנקנו, ולמרבה אכזבתו התברר לו שהקבצן הוא עם הארץ גמור. אולם, נדר זה נדר, וההכנות לחתונה יצאו לדרך.
סמוך למועד החתונה, ריחם החתן על כלתו וגילה לה שהוא צדיק נסתר ותלמיד חכם גדול, הלא הוא – רבנו מאיר מרומרוג. לימים, זכו השניים, והעמידו לעם ישראל את שלושת בניהם הגדולים – רשב"ם, רבנו תם וריב"ם, ואת נכדם – ר"י הזקן, כולם גדולי בעלי התוספות.
סיפור יפה. אמיתי או לא? אינני יודע. וודאי רבים יפקפקו באמינותו, שהרי מצווים אנו על ההשתדלות ובחינת עתידנו במאזני השכל, וקשה להניח שרש"י יפקיד את עתיד ביתו בידי האיש הראשון שיזדמן לביתו.
ואף על פי כן, סיפורים דומים קרו בוודאות אצל גדולי עולם שקדמו לרש"י. וכך מפרט המדרש (בראשית רבה, חיי שרה) – ארבעה שאלו שלא כהוגן, מפני שיכול היה לצאת להם עבד או חיגרת. שלושה ענה להם הקב"ה כהוגן, ואחד ענה לו שלא כהוגן. ואלו נענו כהוגן – אליעזר עבד אברהם, שהפקיד את גורלו של יצחק בידי הנערה שתשקהו מכדה, וזכה ברבקה. כלב בן יפונה, שהבטיח את ביתו לאשר יכה את קריית ספר, וזכתה בעתניאל בן קנז. שאול המלך, שהבטיח את ביתו למי שיכה את גוליית, וזכה בדוד המלך. ואחד נענה שלא כהוגן – יפתח, שהבטיח להעלות עולה את אשר יצא מביתו לקראתו, ויצאה ביתו.
נשאלת השאלה – הרי כולם שאלו שלא כהוגן, אם כן - מדוע זכו שלושת הראשונים לתשובה כהוגן, ורק יפתח קיבל תשובה שלא כהוגן?
התשובה נעוצה בהמשך המדרש. חז"ל מבקרים בחריפות את יפתח על שלא הלך לחכם להתיר את הנדר. פנחס היה גדול הדור בימי יפתח, ויפתח היה צריך ללכת אליו ולבקש שיתיר את נדרו. אולם, יפתח טען שהוא שופט ונגיד, ולכן פנחס צריך לבוא אליו. גם פנחס היה יכול לבוא ליפתח, אך סירב לעשות זאת בטענה שהוא נביא, ויפתח צריך לבוא אליו. ובינתיים, כששניהם שיחקו במשחקי כבוד, נחתם גורלה של בת יפתח. זו הסיבה ששניהם נענשו – מפנחס הסתלקה רוח הקודש, ויפתח חלה במחלה קשה.
נמצאנו למדים, שיפתח היה חסר במידת הענווה, ולכן לא היה בביטול גמור לה'. אדם, 'ששואל שלא כהוגן', מפקיד את גורלו בידי שמיים. אדם כזה יקבל תשובה כהוגן רק אם הוא בביטול גמור לה'. לעומתו, אליעזר עבד אברהם היה איש של ענווה, איש של ביטול גמור לה'. עניין זה מובלט בכך, שבכל הפרשה – שמו של אליעזר כלל לא מוזכר, ובמקום זה הוא נקרא – העבד. וכך גם אליעזר מכנה את עצמו – "עבד אברהם אנוכי", הצהרה המעידה על ביטול וענווה. גם שאול וכלב מצטיינים במידת הענווה.
מכאן, יכולים אנו ללמוד יסוד חשוב בעניין התפילה. בתפילתנו, אנו וודאי שואלים כהוגן, ואיננו מחייבים את ה' לענות לנו באופן מסוים. ובכל זאת, אף אנו בתפילתנו נזכה להיענות כהוגן, בתנאי שנבוא מתוך תודעה עמוקה של ענווה וביטול לה'. ויהי רצון שיהיו אמרינו לרצון לפני אדון כל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
