ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ …וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א' כו-כז).
שתי נקודות מאוד בולטות:
א. הצירוף צל מופיע שלש פעמים.
ב. יש קשר בין המושג "צלם" לבין בריאת האדם (אותו) כזכר ונקבה (אותם).
לפי כל השיטות בפרשנות, המושג "צלם אלקים" מתייחס בעיקר לצד הרוחני - נשמתי של האדם ולא לצד הגשמי. הפן הגשמי כלל לא נזכר בתיאור זה וממילא גם החטא איננו מופיע. בתיאור השני של בריאת האדם חוזרת התופעה על עצמה לאחר תיאור היצירה מבחינתה הגשמית "וַיִּיצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב' ז).
המשך התהליך מתואר בדרך זו:
"וַיַּפֵּל יְקֹוָק אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה: וַיִּבֶן יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" (שם שם, כא-כג).
גם כאן חוזר הצרוף "צל" פעמיים וגם כאן בעניין הקשר שבין איש ואישה. כדי להבין את פשר העניין ננסה להבין את משמעות בריאת האישה מן הצלע. המדרש במקום מציע "ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח ותפרעו כל עצתי (משלי א כה) הדא הוא דכתיב ויבן ד' אלקים את הצלע (בראשית ב כב) ויבן כת' התבונן מאיכן לברותה, אמר לא אברא אותה מן הראש שלא תהא מיקלת ראשה ..." (בראשית רבה פרשה פ ד"ה ר' יהושע), בדרך זו פירש גם הרמב"ן (שם). לדעה זו "צלע" הוא שם האיבר של האיש ממנו נוצרה האישה. לעומת דעה זו, מצינו במדרש גם דעה אחרת "אמר ריש לקיש בשעה שנברא דו פרצופין נברא ונסרו ונעשה שנים גבים גב לזכר גב לנקבה איתיבין ליה (=שאלו אותו) (בראשית ב) ויקח אחת מצלעותיו אמר להן מסטרוהי (=מצדו) כדכתיב (שמות כו) ולצלע המשכן" (ויקרא רבה (וילנא) פרשה יד ד"ה אשה). כך גם פירשו רש"י ואבן עזרא (שם). לפי דעה זו, האשה לא נבראה מחלק גוף של האיש אלא מדובר בבריאה אחת בעלת שני פנים וצדדים. אין צורך להאריך ולהסביר את ההבדל המשמעותי בין שתי הדעות במדרש בהבנת היחס בין איש ואשתו.
ננסה עתה להציע הסבר שלישי למושג "צלע". לצל משמעות רוחנית עמוקה. בבואה לכך אפשר למצא בדברי הרמ"א בשם הראשונים "כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה; ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה, כדי שלא ליתרע מזליה, גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו; ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור עתידות כנ"ל" (שוע או"ח סי' תרס"ד). לפי זה הצל הוא הביטוי לקשר עם הקב"ה. הוא הוא צלם האלקים, הוא הוא הרמוז בצלע ממנה נוצרה האשה ולכן חיותו של האדם היא לפי רמת צלם האלקים שלו, ואי מציאות הצל משמעותה ניתוק הקשר עם מקור החיים, בבחינת "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיקֹוָק אִתָּנוּ"(במדבר י"ד ח).
על פי זה, מצאנו גם מקור למאמר חז"ל "דריש רבי עקיבא: איש ואשה, זכו - שכינה ביניהן" (סוטה דף יז ע"א) שמבוסס על "פשט" בפסוקים ולא רק על דרש צירוף אותיות. שהרי הצלע היא צלם האלקים שמאפשר גם למי שיסודו מעפר להיות בעל שאיפות כלפי מעלה לדבקות בשכינה. ממילא החיבור בין אישה לאיש הוא המאפשר זאת. על פי זה גם ברור למה רק לאחר הופעת הביטוי אישה בתורה מופיע גם הביטוי איש ומאפשר את דרשתו של רבי עקיבא.
נחזור אם כך לתחילת השבוע, לחג הסוכות, גם שם ישבנו בצל, בצילא דמהימנותא, בבחינת "בצל ש-די יתלונן", עיקרה של הסוכה הוא הצל וההלכה העיקרית היא "צלתה מרובה מחמתה". הצל רומז לא רק להצללה אלא גם להצלה, מי שחוסה בצל השכינה הוא המוגן.
הבה נתפלל כולנו כי יסודות חשובים אלו בחיינו כפרטים וכעם, אכן ישמשו בסיס לכל קשר בין איש ואישה בבחינת "זכו שכינה ביניהם" ובזכות ה"צלע" יזכו ל"צלם" ולהצלה.
בימים טרופים אלה, נחזק את רוח כולם, נגביר תפילותינו להצלה, לרפואה שלמה לכל הפצועים ותנחומים מן השמים לכל משפחות הנרצחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
