ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל זאת, מחשש לטעויות קשות בהבנת התורה, שינו הזקנים במספר מקומות את התרגום. נעשה נס, וברוח הקודש שינו כל הזקנים את התורה באותם מקומות, וכך כל התרגומים היו שווים.
השינוי הראשון נגע בפסוק הראשון בתורה, שבו נאמר: "בראשית ברא אלוקים". חששו הזקנים, שיטעו הגויים ויאמרו: לאלוקים קדמה ישות אחרת בשם – 'בראשית', והיא שבראה את העולם. לפיכך שינו וכתבו – 'אלוקים ברא בראשית...".
במבט ראשוני – טעותם של הגויים נראית טפשית, שהרי לנו ברור שהמילה בראשית' נוגעת במימד הזמן, 'בראשית' לשון התחלה, ואין מדובר בעצם או ישות. אמת, טעות זו אינה הולמת את לשון הכתוב, ובכל זאת מי שמעמיק בפסוקים הראשונים בתורה, ישים לב שאכן בלשון הכתוב לא ברור – מה נברא בתחילת העולם.
אמנם, הילדים שרים – 'מה ברא ה' ביום הראשון? ועונים – את האור ואת החושך!' אך בלשון הכתוב, מופיעים בתחילה דברים אחרים שנבראו: "בראשית ברא אלוקים – את השמיים ואת הארץ"! גם המים מוזכרים לפני האור, "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". ואכן המדרשים והמפרשים מרגישים בקושיות וסתירות אלו, וכבר נשתברו תילי תילים של קולמוסים בעניין. במיוחד האריכו הקדמונים בביאור המילה - 'בראשית', אשר היא לבדה מכילה המון רבדים ומשמעויות.
בנוגע לשאלה – מה נברא ראשון בעולם, שמעתי נקודה עמוקה ויפה בשם האדמו"ר האחרון ממז'יבוז' זצ"ל – תורה קדמה לעולם, אם כן היא נבראה ראשונה. וכיוון שהמילה הראשונה בתורה היא – בראשית, נמצא שהדבר הראשון שנברא בעולם היא המילה – 'בראשית'.
במילים אחרות, הדבר הראשון שנברא בעולם הוא – מושג הזמן. 'המילה בראשית' משמעותה 'התחלה', כשיש התחלה והמשך יש 'זמן'.
בכיוון זה, מדהים לגלות בדברי רש"י הראשון בתורה, שהתורה הייתה צריכה להתחיל בציווי – "החודש הזה לכם". ציווי זה מבטא את לידת עם ישראל. גם ציווי זה עוסק ביצירת מושג הזמן, יצירת לוח השנה היהודי. אם כן גם העולם וגם ישראל, שתי ההתחלות של העולם, נולדו ביצירת מושג הזמן.
בריאת העולם היא המעבר מה'אין סוף' ל'סוף'. כניסה למושגי הזמן. לכן הבריאה מתחילה בבריאת מושג זה. (אפשר גם לראות הדרגה בבריאת העולם מרוחניות לגשמיות – בתחילה נברא מושג הזמן הרוחני והמופשט. אחר כך – האור, הנראה בעיניים גשמיות, ובכל זאת הוא רוחני. אחר כך המים הגשמיים, אך עדיין נוזלים ומתפשטים כרוח. ורק ביום השלישי – האדמה החומרית והמוגבלת).
רעיון זה הולם את ימי המעבר מתקופת החגים לשנת החולין האפורה. בימי החגים אנו ממריאים למימד האין סופי, זוכים לצאת מגבולות הזמן הרגיל אל החופש הרוחני והגשמי. בימים אלו, עלינו לברוא את מימד הזמן, להכניס את הקדושה לשגרה הקצובה והמדודה.
ובימים אלו, כשעם ישראל עומד במערכה מול אויביו, עלינו להכניס את כוחות הנצח שלנו, להתמודדות המדודה והפרטנית ההולמת באויב ומביאה ביטחון עד לפרטים הקטנים. העובדה שאנו עם נצח, לא מהווה תירוץ להתעלמות מבעיות השעה, אלא עליה להפיח רוח וגבורה להתמודדות היודעת לתת פתרון עד לפרט הקטן. ויהי רצון, שתהיה זו התחלה טובה לבריאה גדולה של כוחות חיים וטוב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.

הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.

כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים

סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.

מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.

עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.

נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.













