ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל זאת, מחשש לטעויות קשות בהבנת התורה, שינו הזקנים במספר מקומות את התרגום. נעשה נס, וברוח הקודש שינו כל הזקנים את התורה באותם מקומות, וכך כל התרגומים היו שווים.
השינוי הראשון נגע בפסוק הראשון בתורה, שבו נאמר: "בראשית ברא אלוקים". חששו הזקנים, שיטעו הגויים ויאמרו: לאלוקים קדמה ישות אחרת בשם – 'בראשית', והיא שבראה את העולם. לפיכך שינו וכתבו – 'אלוקים ברא בראשית...".
במבט ראשוני – טעותם של הגויים נראית טפשית, שהרי לנו ברור שהמילה בראשית' נוגעת במימד הזמן, 'בראשית' לשון התחלה, ואין מדובר בעצם או ישות. אמת, טעות זו אינה הולמת את לשון הכתוב, ובכל זאת מי שמעמיק בפסוקים הראשונים בתורה, ישים לב שאכן בלשון הכתוב לא ברור – מה נברא בתחילת העולם.
אמנם, הילדים שרים – 'מה ברא ה' ביום הראשון? ועונים – את האור ואת החושך!' אך בלשון הכתוב, מופיעים בתחילה דברים אחרים שנבראו: "בראשית ברא אלוקים – את השמיים ואת הארץ"! גם המים מוזכרים לפני האור, "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". ואכן המדרשים והמפרשים מרגישים בקושיות וסתירות אלו, וכבר נשתברו תילי תילים של קולמוסים בעניין. במיוחד האריכו הקדמונים בביאור המילה - 'בראשית', אשר היא לבדה מכילה המון רבדים ומשמעויות.
בנוגע לשאלה – מה נברא ראשון בעולם, שמעתי נקודה עמוקה ויפה בשם האדמו"ר האחרון ממז'יבוז' זצ"ל – תורה קדמה לעולם, אם כן היא נבראה ראשונה. וכיוון שהמילה הראשונה בתורה היא – בראשית, נמצא שהדבר הראשון שנברא בעולם היא המילה – 'בראשית'.
במילים אחרות, הדבר הראשון שנברא בעולם הוא – מושג הזמן. 'המילה בראשית' משמעותה 'התחלה', כשיש התחלה והמשך יש 'זמן'.
בכיוון זה, מדהים לגלות בדברי רש"י הראשון בתורה, שהתורה הייתה צריכה להתחיל בציווי – "החודש הזה לכם". ציווי זה מבטא את לידת עם ישראל. גם ציווי זה עוסק ביצירת מושג הזמן, יצירת לוח השנה היהודי. אם כן גם העולם וגם ישראל, שתי ההתחלות של העולם, נולדו ביצירת מושג הזמן.
בריאת העולם היא המעבר מה'אין סוף' ל'סוף'. כניסה למושגי הזמן. לכן הבריאה מתחילה בבריאת מושג זה. (אפשר גם לראות הדרגה בבריאת העולם מרוחניות לגשמיות – בתחילה נברא מושג הזמן הרוחני והמופשט. אחר כך – האור, הנראה בעיניים גשמיות, ובכל זאת הוא רוחני. אחר כך המים הגשמיים, אך עדיין נוזלים ומתפשטים כרוח. ורק ביום השלישי – האדמה החומרית והמוגבלת).
רעיון זה הולם את ימי המעבר מתקופת החגים לשנת החולין האפורה. בימי החגים אנו ממריאים למימד האין סופי, זוכים לצאת מגבולות הזמן הרגיל אל החופש הרוחני והגשמי. בימים אלו, עלינו לברוא את מימד הזמן, להכניס את הקדושה לשגרה הקצובה והמדודה.
ובימים אלו, כשעם ישראל עומד במערכה מול אויביו, עלינו להכניס את כוחות הנצח שלנו, להתמודדות המדודה והפרטנית ההולמת באויב ומביאה ביטחון עד לפרטים הקטנים. העובדה שאנו עם נצח, לא מהווה תירוץ להתעלמות מבעיות השעה, אלא עליה להפיח רוח וגבורה להתמודדות היודעת לתת פתרון עד לפרט הקטן. ויהי רצון, שתהיה זו התחלה טובה לבריאה גדולה של כוחות חיים וטוב.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
