ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חשיבות לימוד האמונה
אמונה חלק ז'
התחלנו להתבונן אתמול בחיפושו של אברהם אחר האמונה, וראינו שבתחילת חיפושו הוא שיער שאלוקים הוא האדמה שנותנת מחיה ליצורים שעליה. כעת נתבונן בהמשכו של המדרש:
"...כיוון שראה שהיא צריכה לגשמים, ואלמלא שמים נפתחים ומורידים גשמים לא היתה מצמחת כלום, חזר ואמר: 'אין ראוי להשתחוות אלא לשמים'. חזר וראה את השמש, שהיא מאירה לעולם, והיא המגדלת צמחים. אמר: 'אין ראוי לעבוד ולהשתחוות אלא לה'" .
כאן אנחנו מגלים את המשך חיפוש האמת של אברהם. אברהם גילה שלא ייתכן שהארץ היא האלוה כיוון שאם לא היו גשמים היא לא הייתה מצמיחה כלום. מתוך בירורו של אברהם וטעויותיו במהלך הבירור אנחנו הולכים ומגלים יותר ויותר מה אנחנו יכולים לקלוט מתוך המציאות האלוקית. המציאות האלוקית היא ודאי דבר שקיים לעצמו ואינו זקוק לשום עזרה מבחוץ, וממילא ודאי שהיא איננה האדמה.
כעת עמדו בפני אברהם שתי אפשרויות להבין מיהו אלוקים: השמים – שהם אלו המורידים את הגשמים, או השמש – שבקרני אורה מאירה לעולם ומסייעת בגידול הצמחים. השמים והשמש לכאורה אינם זקוקים לשום עזרה מבחוץ והם פועלים לעצמם ולכן הם עשויים להיות אלוקים! נתבונן מחר בטעות העומדת ביסודה של הנחה זו.
הלכה- איסור עשיית מלאכה בערב שבת
אסרו חכמים לעשות מלאכה מזמן מנחה קטנה, כלומר בשעתיים וחצי (הזמניות) שלפני שקיעת החמה. וכל העושה מלאכה בשעתיים וחצי שלפני שבת, מובטח לו שלא יראה ממנה סימן ברכה.
מותר לעשות מלאכה ארעית כגון לכתוב מכתבים, לסכם עבודות, להשקות את הגינה או לבצע בה עבודה קלה. אפילו אם באופן ארעי יקבל עבור זה שכר – מותר, שהואיל ואלו עבודות ארעיות, אין חשש שבעטיין יבטל את ההכנות לשבת. אבל לבצע עבודה קבועה בשכר אסור, וכן אסור לבצע עבודה גדולה בגינה או להקליד עבודות באותן שעות או לכתוב סת"ם.
אם ניכר שאותה עבודה נעשית לצורך שבת, למשל לספר אנשים או לבצע הסעות – מותר.
ובשני מקרים נוספים הקלו: א) עני שאין לו לצרכי שבת ב) מלאכה שנועדה למנוע נזק.
מסחר, לדעת הרבה פוסקים, אינו נכלל באיסור, אך יש לסגור את החנות לפחות חצי שעה לפני כניסת השבת.
דברים שבלב- לרעות אמונה
לקחנו את הגיטרות, כמה סיגריות, ויצאנו ליער להתחבר עם אבא שבשמים. היה פגז. אחרי כמה שאכטות טובות התחילה לזרום המוזה. צעקנו שם מכל הלב, שרנו שירי נשמה והדלקנו נרות. אבל אז מנחם נזכר פתאום שעוד מעט ערב ולא הנחנו בכלל תפילין היום. אז אמרתי לו: "מנחם, עזוב, בקטנה, אנחנו באמצע שיחה בינלאומית ישירה לשמים ואתה מדבר אתי על תפילין?! אבא ירחם עלינו, הוא רואה שאנחנו מתאמצים". הוא הסכים והמשכנו לשיר ולרקוד. היה פשוט מדהים. אני לא זוכר התעלות כזאת כבר מזמן...
כל עדר צריך רועה. הרועה מוביל את העדר שלו ושומר עליו. למדנו על כוח האמונה ועל טבעיותו בנפש. אבל כמו כל כוח גדול – גם הוא צריך ניתוב. דוד המלך אומר בתהילים: "בטח בה' ועשה טוב, שכן ארץ ורעה אמונה ", כלומר, גם האמונה צריכה רועה! מה הכוונה?
אמונה בלתי מעובדת היא כמו תאווה בלתי מנותבת. ההשתוקקות לקרבת אלוקים עלולה להוביל אותנו למעשים בעייתיים מאוד, מעשים שהם רחוקים מלהיות רצון ה'. כך, מסביר הרמב"ם, נולדו חלק מהעבודות הזרות שקיימות בעולם.
שאיפת הדבקות בה' מחייבת הקשבה אמתית לרצון ה'. דווקא בזמן כמו שלנו, שבו מתחילות להתעורר משיכות רוחניות חופשיות 'ניו – אייג'יות' לעבודת ה' בלי חוקים ובלי הגבלות, צריך לזכור יסוד חשוב שמלמד אותנו ר' יהודה הלוי.
בפתיחת ספרו 'הכוזרי' הוא מספר על מלך. למלך, שהיה אדוק בדתו, נגלה בחלום מלאך, שאמר לו:"כוונתך רצויה בעיני האלוה, אך מעשך אינו רצוי" . לאחר שחלום זה חזר כמה פעמים יצא המלך למסע רוחני עד שפגש ביהדות.
ה' התגלה במעמד הר סיני לעיני כל ישראל . המעמד הזה חקק בנו לדורות את ההתגלות האלוקית, ודאות האמונה. אך גם הציב יחד עם זה גבול ברור: לא כל מעשה הוא רצוי! יש כוונה – תחושת אמונה, אך יש גם ציווי – מצוות עשה ולא תעשה. כוונה בלבד איננה מספיקה . לכן רצה ר' יהודה הלוי להדגיש זאת כבר בפתיחת הספר. ללמד אותנו שהציווי האלוקי מעניק את הדיוק והסדר שדרכם באה האמונה לידי ביטוי נכון ואמתי.
"וטהר לבנו לעבדך באמת".
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
