ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אגרת השמד
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה יצחק בן איריס
למדנו אתמול על ההבנה שאליה הגיע אברהם, שייתכן שאלוקים הוא השמים או השמש שהם דברים הנותנים חיים לעולם ועם זאת הם גם עצמאיים ואינם זקוקים לגורם חיצוני שעוזר להם לתפקד.
כעת נמשיך להתבונן במדרש:"כיוון שראה שהיא שוקעת, אמר: אין זה אלוה... והיה מצטער ואומר: 'אלמלא יש מנהיג, מפני מה זה שוקע וזה עולה??'" .
לאחר שהבין אברהם שגם השמים אינם האלוה שכן הם רק מורידים גשמים אך לא ממש מגדלים את הצמחים, ניסה את מזלו בשמש. לפתע כאשר הגיע הערב, ראה שהשמש שוקעת והירח והכוכבים תופסים את מקומה. התאכזב אברהם והבין שגם הנחתו הזאת הייתה מוטעית. לא ייתכן שהמציאות האלוקית תתחלף ! אם במלכויות הארץ מתחלפים שרים ועבדים אך לא המלך המולך עליהם, ודאי כך הוא הדבר לגבי מלכו של עולם. אם כן, ודאי שאף השמש איננה מלכו של עולם.
כאן הגיע אברהם למשבר שגרם לו צער גדול. אם אלוקים איננו האדמה, השמים, השמש או הירח, האם ייתכן שאין כאן בורא ומנהיג? אך אברהם לא נשאר בספק זה וקבע מיד: "אלמלא יש מנהיג, מפני מה זה שוקע וזה עולה??". כלומר, אברהם הבין בצורה הפשוטה והברורה ביותר שאין סיכוי, אפילו קלוש, שאין מנהיג ומכוון לעולם .
הלכה- עשרה בטבת
בעשרה בטבת בא נבוכדנאצר מלך בבל עם חילותיו לצור על ירושלים, וממצור זה התחילה הפורענות שנסתיימה בחורבן בית המקדש הראשון וגלות השכינה. אמנם בימי בית שני המצור התחיל בתאריך אחר, אך מכל מקום תחילת חורבן בית המקדש ומלכות ישראל היתה בעשרה בטבת.
כיוון שכבר נקבע צום בעשרה בטבת, נצטרפו לעניינו של הצום עוד שני מאורעות מצערים שחלו סמוך לאותו יום: מיתת עזרא הסופר ב-ט' בטבת, ותרגום התורה ליוונית ב-ח' בטבת. הרבנות הראשית הוסיפה ותיקנה, שיום זה יהיה גם יום הקדיש הכללי לכל קדושי השואה שלא נודע יום פטירתם.
אמר מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל שיש לתקן בעשרה בטבת שלושה עניינים אלו:
א) לעומת המצור על ירושלים – לחזק את חומות ירושלים ולבנות את הארץ ברוח ובחומר.
ב) לעומת מיתת עזרא – להגדיל תורה ולהאדירה תוך עיסוק בקיבוץ גלויות כדרכו של עזרא הסופר.
ג) לעומת תרגום התורה ליוונית – להבריא את הרוח ואת התרבות הישראלית המקורית, ולעקור ממנה את הרוחות הרעות שדבקו בה במשך הגלות ושלטון הגויים.
דברים שבלב- עגל הזהב
"...אני הייתי מה שקוראים 'עילוי'. קרוב מאוד לצלחת. תפארת הישיבה. שידוך טוב, משפחה טובה..." – "ואז מה קרה?" – "מה קרה? התפכחתי". – "ביום אחד?" – "לא ביום אחד. זה לקח לי הרבה זמן להשתחרר מכל הפחדים שהכניסו לי לראש כל החיים". – "איזה פחדים? שאם תחלל שבת יכה אותך ברק?" – "למשל. ועוד הרבה שטויות כאלה". – "וכשזה לא קרה הבנת שזה שקר?" – "אל תמעיטי בערכי בבקשה... אחרי שיצאתי החוצה, ראיתי פתאום שהעולם בחוץ הרבה יותר יפה ממה שנתנו לי להאמין". – "אתה מתכוון לבילויים, סרטים, פאבים, מועדוני לילה...בחורות?" אני מגחכת. – "יש בזה רע?" – "שום רע. אתה עוד זוכר למה בני ישראל עשו את עגל הזהב?" (מתוך 'מקימי' עמ' 244–255)
***
אנחנו שואלים את עצמנו למה חבר'ה עוזבים את עולם האמונה. מה גורם להם להגיע למסקנה ש'זה לא זה'. אז אולי הדבר הפשוט והאנושי ביותר הוא: התאוות והיצרים . האמונה מחייבת את האדם לעולם ערכים; זה מותר וזה אסור, זה כשר וזה טרף, פה מסתכלים ופה אסור. וזה קשה . לפעמים אפילו קשה מאוד. קשה להתגבר על כל המשיכות החזקות האלה שדוחפות אותנו. אז הדבר הכי קל הוא פשוט 'לצאת מהמשחק'. כמובן לא לפני שמצליחים לעטוף את התאווה באיזו אידיאולוגיה נוצצת. איזו ספקנות בנוגע לצדקת הדרך או משהו כזה מלומד. כשבעצם בפנים, עמוק בלב, יודעים שהסיבה האמתית לכל זה היא כי רצינו קצת לטעום איך זה שם, אצלם, במועדונים, בבילויים. בלי הכיפה ו'הבגדים החנוקים'.
וכך חז"ל מסבירים את המניע לכך שבני ישראל עבדו את העגל: "יודעים היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם העריות בפרהסיא". כלומר, עם ישראל לא היה טיפש, כולם ידעו שאין ממשות בעגל של זהב, אלא שהמתירנות, הרצון לעשות מה שבא לנו ולא מה שמכתיבים לנו שצריך לעשות, זה היה המניע לעבודת העגל .
אבל אם על אף הקושי ממשיכים, רק משום שמאמינים שזאת האמת, בע"ה יעניק לנו ה' כוחות להתגבר, להתחזק וגם לחזק אחרים בדרך.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
