ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אגרת השמד
וּכְמוֹ כֵן יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן יְשַׁעְיָה הִרְבּוּ עֲווֹנוֹת וְהוֹסִיפוּ לַחֲטֹא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָוֹן" (ישעיה א, ד), וְהָיוּ בָּם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ" (שם נז, ח), וְהָיוּ בָּם כְּמוֹ כֵן שׁוֹפְכֵי דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וְעַתָּה מְרַצְּחִים" (שם א, כא), וְהָיוּ כְּמוֹ כֵן מְחַלְּלֵי שֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אָכוֹל וְשָׁת(ה)[וֹ] כִּי מָחָר נָמוּת" (שם כב, יג), וּבִזּוּ מִצְוַת ה' יִתְעַלֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "סוּרוּ מִנֵּי דֶרֶךְ, הַטּוּ מִנֵּי אֹרַח, הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (שם ל, יא). וְעִם כֹּל זֶה, בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר*: "וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב" (שם ו, ה) - נֶעֱנַשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים" וְכוּ' עַד "וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר". לֹא אָמַר "וְחַטָּאתְךָ כֻּפְּרָה", אֶלָּא "וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר", וְלֹא כֻּפַּר עַד שֶׁהֲרָגוֹ מְנַשֶּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל. וְכַאֲשֶׁר עָמַד הַמַּלְאָךְ וְלִמֵּד חוֹבָה עַל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק, בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ בָּנָיו נוֹשְׂאִים נָשִׁים שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִכְהֻנָּה - הִרְחִיקוֹ הָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן, וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָיִם, הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ" (זכריה ג, ב).
כשישראל חוטאים באונס כל שכן שאין ללמד עליהם חובה
אִם כָּךְ נֶעֶנְשׁוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְעַמּוּדֵי עוֹלָם, מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ וִישַׁעְיָה, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כְּשֶׁנָּשְׂאוּ לְדַבֵּר עַל קְהַל יִשְׂרָאֵל מְעַט דְּבָרִים - וְכֹל שֶׁכֵּן קַל מִקַּלֵּי עוֹלָם, יַתִּיר לְשׁוֹנוֹ עַל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, חֲכָמִים וְתַלְמִידִים וְכֹהֲנִים וּלְוִיִּים, וְיִקְרָאֵם פּוֹשְׁעִים וּרְשָׁעִים וְגוֹיִם וּפְסוּלֵי עֵדוּת וְכוֹפְרִים בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִכְתֹּב הַדָּבָר הַזֶּה בִּכְתָב יָדוֹ, מַה יִּהְיֶה עָנְשׁוֹ? וְהֵם לֹא מָרְדוּ בָּאֵל לְבַקָּשַׁת עֲרֵבוּת וַהֲנָאָה, וְלֹא עָזְבוּ הַדָּת וְרָחֲקוּ מִמֶּנָּה לְבַקָּשַׁת מַעֲלָה* וְתַעֲנוּגֵי הַזְּמָן, כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה. וְלֹא יָדַע זֶה הָאִישׁ, שֶׁהֵם, אֵלּוּ שֶׁלֹּא פָּשְׁעוּ בִּרְצוֹנָם, לֹא יַעַזְבֵם וְלֹא יִתְּשֵׁם ה' יִתְעַלֶּה, כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: "'וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו' (בראשית כז, כז) - אַל תִּקְרֵי בְּגָדָיו אֶלָּא בּוֹגְדָיו" (סנהדרין לז ע"א). אֶלָּא אָמַר כֹּל מַה שֶּׁאָמַר וּבָדָה* מִלִּבּוֹ.
___________________________________
שֶׁאָמַר – ישעיה הנביא. מַעֲלָה – כבוד. וּבָדָה – המציא.
ביאורים
הדוגמה השלישית שמביא הרמב"ם לגדול בישראל שנענש על שנמצא בדבריו איזשהו לעז על ישראל – היא סיפורו של ישעיה הנביא. בזמנו של ישעיה היו בעם ישראל כאלה שפגמו בקשר עם הקב"ה ומרדו בו, ואף פגעו באחדות העם בעוברם על אחת משלוש העבֵרות החמורות – שפיכות דמים. למרות זאת, כאשר ישעיה אמר לה' שאינו ראוי לחזות פני שכינה [רש"י ישעיה ה, ה] כיוון שהוא יושב בעם שמעשיו אינם ראויים – נענש ולא כֻּפַּר לו, עד שמת במיתה משונה וקשה! עד כדי כך חובה עלינו להאמין בקדושתו של עם ישראל, שאף במצביו השפלים ביותר אנו נדרשים להביט פנימה על עומק הנשמה, ולשים לנגד עינינו את סגולת ישראל הנצחית שאינה נפגמת לעולם, גם כשישראל חוטאים בחטאים נוראיים.
הדוגמה האחרונה שמביא הרמב"ם היא ממלאך שקִטרג על יהושע הכהן הגדול. לכאורה, מלאך אינו אדם והוא אינו טועה, ומה שאומר הוא אמת לאמִתה. ואם-כן – מדוע הרחיקו ה' וגער בו, הרי זו האמת? כאן מתבררת הנקודה ביתר שאת – גם כאשר המציאות החיצונית באמת פגומה, הקב"ה בוחר להתייחס דווקא אל המציאות הפנימית, הנשמתית. עולה מכאן תביעה גדולה כלפינו – לזכור תמיד שכאשר אנו עוסקים בעם ישראל אנו עוסקים בקודש-קודשים. עלינו להצליח להסיר עינינו ממה שמוצב מולנו, במציאות, ולהצליח להביט פנימה אל הנשמה. להגיע עד עומק הסגולה, שאפילו מלאך ה' לא הצליח להביט בה.
אותו קנאי – לא עשה כך. כאשר נשא לִבו לדבר על ישראל – שכח את סגולתם, ושפטם על פי מעשיהם בלבד. אף את מחשבת לִבם לא ראה – שהרי הם רצו לעבוד את ה', ורק בגלל הכרח חיצוני נגזר עליהם להתרחק מהדת. את אמרותיו – בדה ממחשבת לִבו, האנושי, ולא הצליח להתרומם למבט האלוהי שחודר לתוככי לבבות ישראל. על טעות כזאת נענשים, ובחומרה. אוי לו למי שידבר סרה בעמו של הקב"ה, העם שנושא בנשמתו את האור האלוהי ועתיד להפיצו בכל העולם. גם כאשר ישראל חוטאים בשלוש העבֵרות החמורות ובוגדים בה', גם כאשר הם עניים ממצוות וממעשים טובים – חפץ בהם ה', והסגולה האלוהית שבהם קיימת לנצח. על כן, חובה עלינו להיזהר זהירות גדולה שלא לבטא משהו שלילי כנגד עם ישראל.
הרחבות
ההבדל בין בוגדים לבגדים
וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו – אַל תִּקְרֵי בְּגָדָיו אֶלָּא בּוֹגְדָיו. כשיעקב בא ליצחק כדי שיברכהו, הוא התחפש לעשיו ולבש את בגדיו. כשיצחק הריח את בגדי עשיו, אמר: "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" [בראשית כז, כז]. מפסוק זה דורשת הגמרא: "אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו" – אף החוטאים והבוגדים חביבים לפני ה' כריח טוב.
רבי צדוק מלובלין מבאר שאף החוטאים חביבים לפני ה' כיוון "שבאמת כולם צדיקים ואף הבוגדים הם רק מלבושי ובגדי עֵשו, אבל בשורש נותנין ריח טוב כריח שדה של תפוחים" [פרי צדיק שמות, לר"ח אדר, א]. הקב"ה לא מסתכל רק על מעשיו של האדם אלא בוחן אף את פנימיותו, ורואה שהמעשים הרעים הם רק לבושים המכסים את הטוב שיש בכל יהודי.
הבנה זו בדרשת חז"ל מחדדת גם את ההבנה בדברי הרמב"ם. כוונת הרמב"ם לומר שאמנם האנוסים נאלצים לנהוג כלפי חוץ כעובדי עבודה זרה, אולם מעשים אלו הינם רק כבגדים חיצוניים המכסים על אישיותם האמתית, שדבוקה בה'.
לעילוי נשמת דב בן נתן רמז ז"ל
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
סוכת עראי דיגיטלית
איך ללמוד גמרא?
הלכלוך הקדוש
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
