ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אגרת השמד
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה יצחק בן איריס
למדנו אתמול על ההבנה שאליה הגיע אברהם, שייתכן שאלוקים הוא השמים או השמש שהם דברים הנותנים חיים לעולם ועם זאת הם גם עצמאיים ואינם זקוקים לגורם חיצוני שעוזר להם לתפקד.
כעת נמשיך להתבונן במדרש:"כיוון שראה שהיא שוקעת, אמר: אין זה אלוה... והיה מצטער ואומר: 'אלמלא יש מנהיג, מפני מה זה שוקע וזה עולה??'" .
לאחר שהבין אברהם שגם השמים אינם האלוה שכן הם רק מורידים גשמים אך לא ממש מגדלים את הצמחים, ניסה את מזלו בשמש. לפתע כאשר הגיע הערב, ראה שהשמש שוקעת והירח והכוכבים תופסים את מקומה. התאכזב אברהם והבין שגם הנחתו הזאת הייתה מוטעית. לא ייתכן שהמציאות האלוקית תתחלף ! אם במלכויות הארץ מתחלפים שרים ועבדים אך לא המלך המולך עליהם, ודאי כך הוא הדבר לגבי מלכו של עולם. אם כן, ודאי שאף השמש איננה מלכו של עולם.
כאן הגיע אברהם למשבר שגרם לו צער גדול. אם אלוקים איננו האדמה, השמים, השמש או הירח, האם ייתכן שאין כאן בורא ומנהיג? אך אברהם לא נשאר בספק זה וקבע מיד: "אלמלא יש מנהיג, מפני מה זה שוקע וזה עולה??". כלומר, אברהם הבין בצורה הפשוטה והברורה ביותר שאין סיכוי, אפילו קלוש, שאין מנהיג ומכוון לעולם .
הלכה- עשרה בטבת
בעשרה בטבת בא נבוכדנאצר מלך בבל עם חילותיו לצור על ירושלים, וממצור זה התחילה הפורענות שנסתיימה בחורבן בית המקדש הראשון וגלות השכינה. אמנם בימי בית שני המצור התחיל בתאריך אחר, אך מכל מקום תחילת חורבן בית המקדש ומלכות ישראל היתה בעשרה בטבת.
כיוון שכבר נקבע צום בעשרה בטבת, נצטרפו לעניינו של הצום עוד שני מאורעות מצערים שחלו סמוך לאותו יום: מיתת עזרא הסופר ב-ט' בטבת, ותרגום התורה ליוונית ב-ח' בטבת. הרבנות הראשית הוסיפה ותיקנה, שיום זה יהיה גם יום הקדיש הכללי לכל קדושי השואה שלא נודע יום פטירתם.
אמר מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל שיש לתקן בעשרה בטבת שלושה עניינים אלו:
א) לעומת המצור על ירושלים – לחזק את חומות ירושלים ולבנות את הארץ ברוח ובחומר.
ב) לעומת מיתת עזרא – להגדיל תורה ולהאדירה תוך עיסוק בקיבוץ גלויות כדרכו של עזרא הסופר.
ג) לעומת תרגום התורה ליוונית – להבריא את הרוח ואת התרבות הישראלית המקורית, ולעקור ממנה את הרוחות הרעות שדבקו בה במשך הגלות ושלטון הגויים.
דברים שבלב- עגל הזהב
"...אני הייתי מה שקוראים 'עילוי'. קרוב מאוד לצלחת. תפארת הישיבה. שידוך טוב, משפחה טובה..." – "ואז מה קרה?" – "מה קרה? התפכחתי". – "ביום אחד?" – "לא ביום אחד. זה לקח לי הרבה זמן להשתחרר מכל הפחדים שהכניסו לי לראש כל החיים". – "איזה פחדים? שאם תחלל שבת יכה אותך ברק?" – "למשל. ועוד הרבה שטויות כאלה". – "וכשזה לא קרה הבנת שזה שקר?" – "אל תמעיטי בערכי בבקשה... אחרי שיצאתי החוצה, ראיתי פתאום שהעולם בחוץ הרבה יותר יפה ממה שנתנו לי להאמין". – "אתה מתכוון לבילויים, סרטים, פאבים, מועדוני לילה...בחורות?" אני מגחכת. – "יש בזה רע?" – "שום רע. אתה עוד זוכר למה בני ישראל עשו את עגל הזהב?" (מתוך 'מקימי' עמ' 244–255)
***
אנחנו שואלים את עצמנו למה חבר'ה עוזבים את עולם האמונה. מה גורם להם להגיע למסקנה ש'זה לא זה'. אז אולי הדבר הפשוט והאנושי ביותר הוא: התאוות והיצרים . האמונה מחייבת את האדם לעולם ערכים; זה מותר וזה אסור, זה כשר וזה טרף, פה מסתכלים ופה אסור. וזה קשה . לפעמים אפילו קשה מאוד. קשה להתגבר על כל המשיכות החזקות האלה שדוחפות אותנו. אז הדבר הכי קל הוא פשוט 'לצאת מהמשחק'. כמובן לא לפני שמצליחים לעטוף את התאווה באיזו אידיאולוגיה נוצצת. איזו ספקנות בנוגע לצדקת הדרך או משהו כזה מלומד. כשבעצם בפנים, עמוק בלב, יודעים שהסיבה האמתית לכל זה היא כי רצינו קצת לטעום איך זה שם, אצלם, במועדונים, בבילויים. בלי הכיפה ו'הבגדים החנוקים'.
וכך חז"ל מסבירים את המניע לכך שבני ישראל עבדו את העגל: "יודעים היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם העריות בפרהסיא". כלומר, עם ישראל לא היה טיפש, כולם ידעו שאין ממשות בעגל של זהב, אלא שהמתירנות, הרצון לעשות מה שבא לנו ולא מה שמכתיבים לנו שצריך לעשות, זה היה המניע לעבודת העגל .
אבל אם על אף הקושי ממשיכים, רק משום שמאמינים שזאת האמת, בע"ה יעניק לנו ה' כוחות להתגבר, להתחזק וגם לחזק אחרים בדרך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
