ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רשב"א (ד"ה אמר ליה) הביא את דברי רבא בהמשך הגמרא שמציין שאישה אינה מתגרשת אם בעלה נותן לה גט ואומר שהנייר יישאר להיות שייך לו, ורק האותיות שבגט שלה. והקשה שגם כשאדם נותן גט לאישה, ואת החומר שממנו עשוי הגט, הוא לא נותן לה בתור גט, אלא נותן לה בתור פירעון החוב, הוא בעצם אומר שהגיליון יישאר שלו, ואותו הוא נותן לה לצורך אחר, ואם כן הגט צריך להיות פסול באופן זה?
תירץ הרשב"א שאמנם, אם אכן כוונת הבעל לתת לאשה את הגט רק לצורך פירעון הכתובה, האישה לא תהיה מגורשת, ורק אם הבעל נותן לאישה את הגט על מנת שהיא תתגרש בו, רק שהוא אומר לה שהוא נותן לה גט בשווי גבוה, והוא מבקש שהיא בתמורה תמחל לו על הכתובה, אז הגט מועיל.
רמב"ם (גירושין ח, טו) לא הזכיר כלל בדבריו שהאישה מוחלת בתמורה, והאחרונים נדרשו לשאלה מדוע. מעשה רוקח (שם) ורש"ש (על הגמרא שם) ביארו שניתן לתרץ את קושיית הרשב"א בדרך אחרת: במקרה שהבעל משאיר את הנייר שלו, יוצא אכן שה'אותיות פורחות באוויר', אך כאן הבעל נותן לאשה את שטר הגט, אלא שהוא רוצה תוך כדי גם לפרוע לה חוב אחר, ואין בכך כל בעיה כיון ששטר הגט בסופו של דבר יהיה שייך לאישה, והוא היה יכול לתת שטר בשווי של פרוטה ואפילו פחות, ולכן אין הכרח שהיתרה תינתן בתורת גט.
כך גם עולה מתוספות (ד"ה התקבלי) שספק הגמרא הוא האם נתינת גט חייבת להיות רק לשם גירושין, ולא לשם דבר אחר, או שהיא יכולה להיות גם לשם עניין אחר כמו פירעון הכתובה. ומסקנת הגמרא לפי הסבר התפארת יעקב היא שכיון שתשלום הכתובה הוא חלק מתהליך הגירושין, לכן נתינת הגט יכולה להיות גם לשם פירעון הכתובה.
בספר 'גט פשוט' (לרב משה בן חביב סימן קכד אות מה) כתב, שלפי דברי הרשב"א, אם הבעל אומר לאשה 'התקבלי גיטך ופרעון כתובתך בזהב שבגט', האישה אינה מגורשת כיון שבמפורש הוא אמר לה שהוא נותן לה את הגט לצורך פירעון, ולא בתמורה למחילה שלה.
ט"ז (אבן העזר קכד, יח) כתב שלשיטת הרשב"א פירעון הכתובה יועיל רק במקום שבו לא מגרשים בעל כורחה של האישה, כיון שהמחילה על הכתובה תלויה בהסכמתה של האישה.
סיכום: אדם הנותן גט בשווי גבוה לאשתו, ואומר לה סתם 'הרי גיטך וכתובתך' היא מגורשת, ולדעת הרשב"א זה עובד מצד מחילת האישה על הכתובה. לפי זה כתבו חלק מהאחרונים שצריך שנתינת הגט תהיה מדעת האישה, וכן שלא יאמר הבעל במפורש שהיא מקבלת את שווי הגט בתור פירעון כתובה. לעומת זאת יש שלמדו שהרמב"ם ותוספות חולקים על דברי הרשב"א, וסוברים שמסקנת הגמרא היא שנתינה כזו מועילה הן לגירושין והן לפירעון הכתובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
