ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
מעטות הן הפרשיות בתורה שנראות כמו חסרות פשר מצידן הנגלה והן עמוסות תובנות עומק מהיסודיות ביותר מצידן הנסתר. כזו היא פרשת מלכי אדום המסיימת את הפרשה הקודמת - וישלח.
על מנת להאיר אור רחב על פרשתנו הנוכחית ועל עוד פרשות רבות מאז, יש מקום להציץ מעט בארמונות אותם המלכים. על פניה, אין בה באותה פרשה יותר מאשר המשך הרשימה הארוכה, המרתיעה, של צאצאי עשו, אלופיו ומלכיו. חז"ל וגדולי הקבלה, מהזוהר הקדוש ועד הגן המופלא שבו 'עץ החיים' של רבינו האריז"ל והלאה בהמשך הדורות, הפליאו והעמיקו בהסברת שורשיותה של פרשת 'מיתת המלכים', שמלכו ומתו לפני מלוך מלך לבני ישראל.
על פי דברם הקדוש, פרשה זו מהווה את ההיסטוריה הקודמת לעולמנו והיא תיאורה של 'תקופה צפופה' בה פרצו ניצוצי אורות של תהו את המציאות - פרצו, נצצו ודעכו. אורות של דין היו, אורות 'אדומים' תולדות מלכי אדום, חסרי הלובן של בנין החסד. ומדעיכתם ועד הנה, ישראל והעולם על ידי התורה והמצווה מקימים וסומכים נופלים, מבקשים ומלקטים ניצוצות. תולדותינו כולן לוחשים בעלי הסוד, הינן הדי קולות מאותם אורות דקיקים שהתנפצו מכתרי המלכים שמלכו ומתו בלא עת - וניתנו לשוב למלוך באופן ממוזג וממותק בחסדים על ידי ישראל המתקנים את העולמות שנפלו.
כיון שכן, אנו מוצאים שוב ושוב איך חוזרת התמונה התורנית לתאר בקשת ניצוצות דוקא במקומות חשוכים.
נפילות וכשלונות, חטאים ועבירות, ירידות וגלויות, כל אלו הינם אבני דרך במעלה ההיסטוריה הבוקעת משברי השברים של האורות הנפולים המבקשים את תיקונם - מלמטה, עד יאירו נתיבות התורה את התיקון השלם.
המבט הכפול
כך מוארת פרשת ירידת בית יעקב למצרים.
במקביל לאזהרת חז"ל לאבות שלא לשנות בן בין הבנים, כיון שבעבור שינוי קל ששינה יעקב את יוסף משאר אחיו נתחייבנו לגלות למצרים - במקביל לכך ובאותה מסכת שבת קובעים חז"ל כי יעקב אבינו היה חייב להגיע למצרים - כך או אחרת: 'רָאוּי הָיָה יַעֲקב אָבִינוּ לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֵל'.
כל אחד משני המקורות מציב אותה תמיהה: בגלל 'שני סלעים מילת', סכום זעום של כסף מוריד הקב"ה את כל ישראל מצריימה, נשאל על המקור הראשון? וכן לגבי השני, וכי אין בחירה חופשית? מדוע אין כל דרך אחרת אלא שיגיע יעקב למצרים? וכי תאמר, מפני שכן אמר הקב"ה לאברהם, 'ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם', אם כן אדרבא! השאלה רק מתחתרת עמוק יותר - מדוע כך נגזר על זרע אברהם כולו? לארבע מאות שנה? ועוד: מכל מקומות העולם, דווקא למצרים, ערוות הארץ? וכי אין מקום 'יותר סימפטי' מבחינה רוחנית?
אין זאת כי אם מספר פנים יש לה להסברה של חז"ל, מהן מוקטנות, אחוזות בסיבתיות מוסרית כגון כתונת הפסים העודפים של יוסף, ומהן הבאות בהסברה של פנים מאירות גודל, רוחב והקף - מראשית עד אחרית.
ושני נתיבי ההסברה מאותו מעיין יונקים, ושניהם מרווים צמאים במי דעת טהורים.
קורא הדורות מראש
אותם 'דפי הקדמה' שקדמו לעולם מהוים תקציר של הכתוב כולו. המאמר הקדוש 'יהי אור' בא לאחר שכבר כתוב שהארץ 'היתה' כבר, 'היתה תהו ובהו'. והקב"ה קורא את קורות הדורות מעל גבי ספר הדורות, והדברים נקראים למעלה ונעשים למטה, ומתחתרים לאטם ליעדם הנשגב בעתידות הפלא של עם עולם. 'מעולמים רחוקים, מעולמים קיימים ומעולמות נחרבים - העבר כולו זורח עלינו, מגדל אותנו' (מרן הרב זצ"ל, סוף אורות הקודש חלק ב')
ואכן, האדם מוצא את גבהותו מתגמדת משהו עקב הדברים דלעיל, במה שנראה כהנמכת הבחירה החופשית.
אכן, תוים מלנכוליים מעין אלו בוקעים לעתים מעומק עיונם של בעלי הסוד. אמנם, המאזין המעמיק מפתח אוזן המבקשת הרמוניה כה רחבה, שגם אם צלילו שלו נבלע בין קולות מים רבים - טוב לו על כי מקולות אלו עולה ניגון ערב: 'אדיר במרום א-דני'. ואילו צלילו של היחיד לבדו לו ישמע במנותק מכל צלילי ההוויה יצרום את אזנו ואת לבו. האדם הפרטי אכן מונמך, אך האנושות מוגבהת, האדם הכללי מתנשא להיות ממשמשי עליון, ממוציאי אל הפועל את כל עומק וכל גובה. לא עוד הוא וסד בחירתו הצר, הטובה אם רעה הוא המשחק יחיד על בימת ההיסטוריה כי אם מחשבת העליון על כל היא הדוחפת את החיים מפנימיות ההוויה להופיע את עצמם על במת החיים. וכל החיים, דוקא כולם - יודוך סלה.
לכן בין אם ממצרים גאלתנו, בין אם מפגש מכאיב בין יהודה לתמר מוליד ניצוץ משיח, ובין אם מחורבות סדום נזרע הזרע שיוציא לעתיד רחוק את נשמת דוד - 'אורות מאופל אמר ויהי'.
'לית אתר פנוי מיניה' לימדנו הזוהר הקדוש וחופש גדול מאיר על פני כל החיים, ובו ה' קורא לנו ליטול אחריות, ובתמימות חכמה, בענוה מאמינה - לפעול עם אל, גם ממעמקים, 'עד שיפוח היום ונסו הצללים'.
איך עושים קידוש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
סדרת החינוך של הטבע!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
