ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
124 אַחַר כֵּן אֹמַר בַּחֵלֶק הַב' אֲשֶׁר הוּא מֻתָּר בַּשֵּׂכֶל*, וְהַתּוֹרָה צִוְּתָה בִּקְצָתוֹ וְאָסְרָה קְצָתוֹ, וְהִנִּיחָה הַשְּׁאָר מֻתָּר כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּמוֹ קִדּוּשׁ יוֹם בֵּין יָמִים, כְּשַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדִים, וְקִדּוּשׁ אִישׁ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, כַּכֹּהֵן וְהַנָּבִיא. וְהַהִמָּנַע מֵאֲכוֹל קְצָת הַמַּאֲכָלִים, וּמִשְׁכַּב קְצָת בְּנֵי אָדָם, וְהַפְּרִישׁוּת תֵּכֶף* לִקְצָת הַמִּקְרִים בַּעֲבוּר הַטֻּמְאָה. 125 וְאֵלֶּה הַשֳּׁרָשִׁים וּמַה שֶׁיִּוָּלֵד מֵהֶם, וּמַה שֶּׁיִּצְטָרֵף אֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהָעִלָּה הַגְּדוֹלָה* בְּקִיּוּמָם מִצְוַת אֱלֹהֵינוּ, וַהֲבָאָתֵנוּ אֶל הַתּוֹעֶלֶת*, אֲנִי מוֹצֵא לְרֻבָּם עִלּוֹת* חֶלְקִיּוֹת מוֹעִילוֹת, וַאֲנִי רוֹאֶה לִזְכֹּר קְצָתָם וּלְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, וְחָכְמַת הַבּוֹרֵא לְמַעְלָה מֵהַכֹּל. וְאֹמַר: כִּי מִתּוֹעֶלֶת קִדּוּשׁ קְצָת הַזְּמַן, תְּחִלָּה* בַּעֲזִיבַת הַמַּעֲשִׂים בּוֹ, לְהַגִּיעַ אֶל הַמְּנוּחָה מֵרֹב הַיְגִיעָה, וּלְהַגִּיעַ אֶל קְצָת הַחָכְמָה, וְחֵלֶק מִן הַתּוֹסֶפֶת* בַּתְּפִלָּה, וְיִפְנוּ בְּנֵי אָדָם לִפְגִיעַת* קְצָתָם אֶת קְצָתָם בְּהִתְקַבְּצָם, וִידַבְּרוּ בְּעִנְיְנֵי תוֹרָתָם וְיַכְרִיזוּ בָּהֶם, וְכָל הַדּוֹמֶה לָזֶה. 126 וּמִתּוֹעֶלֶת קִדּוּשׁ אִישׁ מְיֻחָד, לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה יוֹתֵר, וּלְהַפְגִּיעַ* בַּעֲדָם, וּלְחַבֵּב לִבְנֵי אָדָם הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ אֶל מַעֲלוֹת, וְשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהֵישִׁיר* בְּנֵי אָדָם כֵּיוָן שֶׁהוּא רָאוּי לְכָךְ, וּמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה. 127 וּמִתּוֹעֲלוֹת אִסּוּר אֲכִילַת קְצָת בַּעֲלֵי חַיִּים, שֶׁלֹּא יְדַמּוּהוּ* לַבּוֹרֵא, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיְּחַיֵּב לֶאֱכֹל מַה שֶּׁהוּא דּוֹמֶה לוֹ וְלֹא לְטַמְּאוֹ*, וְשֶׁלֹּא יַעֲבֹד הָאָדָם מְאוּמָה מֵהֶם, כִּי לֹא יִתָּכֵן לַעֲבֹד מַה שֶּׁהוּשַׂם לוֹ לְמַאֲכָל וְלֹא מַה שֶּׁהוּשַׂם אֶצְלוֹ טָמֵא. 128 וּמִתּוֹעֶלֶת הַרְחָקַת שְׁכִיבַת קְצָת הַנָּשִׁים, אֵשֶׁת אִישׁ כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ, אֲבָל הָאָב וְהָאַחִים הַצֹּרֶךְ* מֵבִיא לְהִתְיַחֵד עִמָּם, וּבְהַתָּרַת נִשּׂוּאֵיהֶם, הָיָה עוֹלֶה עַל לִבָּם לִזְנוֹת עִמָּם, וְשֶׁלֹּא* יִתְאַוּוּ לַצּוּרָה הַיָּפָה מִקְּרוֹבֵיהֶם, וְשֶׁלֹּא יִמְאֲסוּ צוּרָה שֶׁאֵינֶנָּהּ יָפָה, כְּשֶׁיִּרְאוּ קְרוֹבֵיהֶם אֵינָם חֲפֵצִים בָּהּ. 129 וּמִתּוֹעֲלוֹת הַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה, שֶׁיִּכָּנַע הָאָדָם מֵעַצְמוֹ וּמִבְּשָׂרוֹ*, וְשֶׁתִּיקַר* בְּעֵינָיו הַתְּפִלָּה אַחַר שֶׁפָּסַק מִמֶּנָּה יָמִים, וְשֶׁיִּיקַר בְּעֵינָיו הַקֹּדֶשׁ וְהַמִּקְדָּשׁ אַחַר שֶׁנִּמְנַע מִמֶּנּוּ יָמִים, וְשֶׁיָּשִׁיב לִבּוֹ לְיִרְאַת שָׁמַיִם. 130 וְעַל זֶה הַדִּמְיוֹן כַּאֲשֶׁר יַחְקְרוּ רֹב הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה הַשִּׁמְעִיּוֹת* יִמָּצֵא לָהֶם מִן סְעִיפֵי הָעֲלִילָה וְתוֹעֲלוֹתֶיהָ דְּבָרִים רַבִּים, וְחָכְמַת הַבּוֹרֵא בְּדַעְתּוֹ לְמַעְלָה מִכָּל מַה שֶּׁיַּשִּׂיגוּהוּ הַמְדַבְּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיה נה, ט) כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם:
________________________
מֻתָּר בַּשֵּׂכֶל – על פי השכל הדבר מותר. תֵּכֶף – מיד, בסמוך. הָעִלָּה הַגְּדוֹלָה – הסיבה העיקרית. וַהֲבָאָתֵנוּ אֶל הַתּוֹעֶלֶת – מביאה אותנו אל השלמות. עִלּוֹת – סיבות. תְּחִלָּה – דבר ראשון. וְחֵלֶק מִן הַתּוֹסֶפֶת – יכול הוא בשבת להתפלל יותר. לִפְגִיעַת – לפגישת. וּלְהַפְגִּיעַ – להתפלל. לְהֵישִׁיר – לכוון לדרך הישרה. יְדַמּוּהוּ – את בעל החיים. לְטַמְּאוֹ – התורה קבעה שחלק מבעלי החיים טמאים. הַצֹּרֶךְ – צרכי החיים. וְשֶׁלֹּא – (ראה פירוש אור עציון). מֵעַצְמוֹ וּמִבְּשָׂרוֹ – בראותו את הטומאה היוצאת ממנו. וְשֶׁתִּיקַר – שתהיה יקרה וחשובה בעיניו. הַשִּׁמְעִיּוֹת – מצוות שאין השכל מחייבן ומקיימים אותן רק מפני ששמענו אותן מפי ה'.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
25 - מאמר שלישי חלק ד'
26 - מאמר שלישי חלק ה'
27 - מאמר שלישי חלק ו'
טען עוד
124 החלק השני של המצוות הוא המצוות השמעיות השייכות לתחום אשר מבחינה שכלית אינו מחויב או אסור, ובתחום הזה ציווה הקדוש ברוך הוא לעשות פעולות מסוימות ואסר לעשות פעולות אחרות, וחלק ממנו השאיר בהיתר. המצוות הללו כוללות למשל את החיוב לקדש שבתות וחגים, החיוב לכבד את הכהנים והנביאים, איסור אכילת מאכלים מסוימים, איסור יחסי אישות בין אנשים ונשים מסוימים והתרחקות מפני כל מיני טומאות.
125 מצוות אלו, אף על פי שהסיבה החשובה ביותר שאנו מקיימים אותן היא בגלל שה' ציווה אותנו, ניתן למצוא בהן גם כן היגיון, ורבנו מביא טעמים לכמה מצוות:
לשבת ולמועדים ישנן כמה תועלות: תועלת ראשונה – מנוחה, במשך כל השבוע האדם עובד, ויש לו יום אחד בשבוע בו הוא יכול לנוח ללא שום דאגות וטרדות. תועלת שנייה – רוחניות, ביום זה האדם יכול להתפנות ללמוד תורה ולהתפלל יותר מאשר במשך כל השבוע בו הוא עסוק ברדיפה אחר הפרנסה. תועלת שלישית – חברתית, ביום זה יכולים אנשים לפגוש אחד את השני ולדבר ביניהם בדברי תורה והלכה.
126 ההיגיון העומד מאחורי המצווה לכבד כהנים ונביאים הוא, שהכהנים והנביאים מופקדים על לימוד התורה בעם, וכאשר אנשים מכבדים אותם הם יכולים ללמוד מהם בצורה טובה יותר. האדם הגדול מתפלל אל ה' בעד כל הציבור, ומן הסתם ה' מקשיב לו יותר מאשר לאנשים פשוטים. כמו כן הוא מפשר במחלוקות בין אדם לחברו מפני שטבע האדם הוא להקשיב לאנשים מכובדים. בנוסף אדם כזה הוא דמות להערצה, וכאשר מכבדים אותו רבים ירצו לחקות אותו ולהיות צדיקים כמותו, ועוד, שכך הוא יוכל להראות לאנשים את דרך הצדק והיושר.
127 את אכילת בעלי החיים הטמאים אסר עלינו הקדוש ברוך הוא בשביל שנמנע מלעבוד להם ולא נחשוב שהם הבורא כמו שאנשי הודו חושבים שהפרה היא קדושה, או כמו שבמצרים עבדו בימי קדם לצאן, וזו הסיבה שהקדוש ברוך הוא טימא חלק מן בעלי החיים, בכדי שלא נטעה להחשיבם בוראים.
128 גם באיסור לבא על חלק מהנשים ישנה תועלת גלויה – הטעם לאיסור אשת איש כבר התבאר לעיל – בשביל שכל אדם ידע מיהו אביו ואחיו ובני משפחתו, בשביל כיבוד אב ואם, חינוך וירושה. האיסור על קירוב לאם, אחות ובת הוא מפני שבמציאות האדם חי עם קרובות משפחה, ואם לא נאסור על האדם את ההתקרבות אל נשים אלו תרבה הזנות עמהן (כן כתב גם הרמב"ם, מורה נבוכים חלק ג פרק מט). סיבה נוספת – אם אנשים יוכלו לשאת את קרובותיהן, יכולה להיווצר בתוך המשפחה מריבה על הנשים היפות ואילו עם הנשים המכוערות אף אחד לא ירצה להתחתן, מפני שיראו שאף הקרובים לא רוצים בהן, והן תישארנה ללא בעל.
129 התועלת שבהלכות טומאה וטהרה היא שאדם ידע את קטנותו, שהרי כשהוא טמא הוא מוגבל מלהתקרב לדברים קדושים. כמו כן דבר זה מסייע רוחנית, מפני שלאחר שמתפללים ונכנסים למקדש מידי יום, התפילה והקודש יכולים להיעשות מזולזלים ולא לקבל את היחס הראוי להם, וכאשר חוזרים אליהם לאחר הפסקה הם מקבלים משמעות חדשה.
130 על פי דרכם של הטעמים שנתן רבנו לחלק מן המצוות השמעיות, ניתן למצוא לכל המצוות השמעיות טעם הגיוני, אולם עדיין עלינו לדעת שגם לולי טעמים אלו ומעבר להם ישנה סיבה שאיננו יכולים להשיג מאת ה' בנותנו מצוות אלו, כמו שנאמר (ישעיה נה, ט): "כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם".
לעילוי נשמת יהודה אריה בן ישעיהו חנוך ז"ל
לעילוי נשמת מרים בת ר' יוסף אהרן ע"ה
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
השלמת התמונה
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לאן שבים ולמה מתוודים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
