ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים עליו שבשעה שהיה אומר קינות בתשעה באב מול מקום המקדש היה מתעלף מספר פעמים, "עד שבקושי גדול הקיצו אותו כדרך המתעלפים".
ואף הוא סיפר על עצמו באיגרת, (עיין פרי מגדים או"ח תקסא) שבשעה שבא בפעם הראשונה לירושלים ציפה לראותה חריבה. והנה, להפתעתו הרבה, ראה שהמוסלמים והנוצרים בנו בה בתים יפים ויושבים בה בשלווה, ואף במקום המקדש החרב בנו המוסלמים בעוונותינו מסגד. באותה שעה "נפלתי על אפי ובכיתי ואמרתי: את ירושלים נמשלת כאלמנה, היאך לבשת (במקום) בגדי אלמנותך, בגדים נאים, הלוואי שראיתי בחורבנה".
והוסיף ודרש על כך , שזה כוונת הפיוט – "אזכרה אלוקים ואהמיה, בראותי כל עיר על תילה בנויה ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה...". כלומר – כל עיר - ירושלים של מטה על תילה בנויה. אבל עיר האלוקים – ירושלים של מעלה, בניין המקדש שצריך להיות בנוי ובפועל חרב, מושפלת עד שאול תחתיה.
סיפור זה עומד, לכאורה, בסתירה או מחלוקת עם סיפור אחר על גדול אחר. מספרים על רבי יוסף זונדל מסלנט, מאבות תנועת המוסר, (סיפורי צדיקים, שמחה רז, עמ' 77), שדרכו הייתה להקיף מפעם בפעם את חומות ירושלים, למנות את מספר הבתים שבתוכה ולקיים בכך –"סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה".
בהשפעתו, נבנו הרבה בתים יהודיים בירושלים. בראותו בית חדש הולך ונבנה בעיר הקודש, היה מתמלא ששון ושמחה, ואפילו אם הבית היה של ערבי או נוצרי. וכך היה רגיל לומר: אין דבר! תיבנה הארץ על ידי מי שהוא, ובלבד שתיבנה, והרי סוף סוף יהיו גם הבתים האלה שלנו...
במבט ראשוני – הרי מחלוקת לפנינו. רבי יוסף זונדל מסלנט שמח בירושלים הנבנית בידי גויים, ואילו רבי גרשון מקיטוב רואה בכך את שיא החורבן. אפשר אף להעמיק את המחלוקת ולומר שהיא בבואת ותמצית מחלוקתם של החסידים והמתנגדים. רבי גרשון החסיד מבקש את הצד הרוחני – השמימי בבניין ירושלים, ולפיכך בניין של גויים הנעדר בקשה רוחנית זו מהווה בעיניו פגם וחסרון. לעומתו, רבי יוסף זונדל 'המתנגד', רואה כעיקר את עצם הדקדוק במצוות המעשיות (עיין נפש החיים שער ד'). לפיכך, כיוון שמבחינה מעשית ירושלים נבנית, הרי טוב הדבר ובוודאי בסוף אף יחול על כך הצד הרוחני ויתיישבו שם ישראל.
אולם, כל המחפש להעמיק ולשלב מעשיהם ודבריהם של גדולי ישראל יחדיו, וודאי יוכל למצוא דרך מחברת ביניהם. ושתי דרכים לשלב מעשיהם פתוחות בפנינו-
הדרך הראשונה – דור דור ועניינו. דורו של רבי גרשון קדם לדורו של רבי יוסף זונדל. על דורו של רבי גרשון מקיטוב (שחבר לרש"ש הקדוש ולאור החיים הקדוש) הוטלה המשימה לתת את הכיוון הרוחני היסודי לשיבת ישראל לארצו ובניין ירושלים. לפיכך, היה עליהם לייסד הכול בטהרה וקדושה, ובניינם של הגויים הפריע לכך. לעומתו, רבי על דורו של רבי יוסף זונדל הוטלה המשימה להתחיל ביישום החזון הגדול והבאתו לעולם המעשה, וככל שהמעשה גדל כך הוטב, שהרי בוודאי סוף כל המעשה לשוב אל הטוב.
וכעין זה מצינו בפרשיות המשכן בדיון בין משה רבינו לבצלאל. משה רבינו אמר שצריך לבנות 'ארון וכלים ומשכן', כי תפקידו היה להציב את החזון הרוחני הגדול המצוי בארון הברית, הקדוש שבכלים. לעומתו, בצלאל בנה 'משכן ארון וכלים', כי ביישום המעשי בונים מהדרגה מלמטה למעלה.
הדרך השניה מעין הראשונה – רבי יוסף זונדל שמח בבתי ירושלים הרגילים הנבנים בידי גויים. רבי גרשון מקיטוב הצטער על בניין הישמעאלים הבנוי במקום המקדש החרב. בניין זה לא ישמש את ישראל, ובנקודת הקודש הפנימית אין כלל מקום לבניין שאינו בתכלית הקדושה.
ומכאן תובנה לימינו – עת מנסים הרפורמים לקנות להם אחיזה בירושלים. יש הטועים לחשוב, שיש בכך תועלת מסוימת, כי יש יהודים שיתחברו כך במשהו לתורה ולירושלים. אך ההפך הוא הנכון, בעצם נקודת הקודש, בעצם התורה ורוחניות ירושלים, כל תחליף אנושי לתורה האלוקית רק מרחיק אותנו ממטרתנו, והרי הוא בבחינת – 'כל עיר על תילה בנויה, ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה'. ובטוחים אנו שסוף ישראל להיגאל במהרה בימינו אמן!
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
איך נראית נקמה יהודית?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
