ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים עליו שבשעה שהיה אומר קינות בתשעה באב מול מקום המקדש היה מתעלף מספר פעמים, "עד שבקושי גדול הקיצו אותו כדרך המתעלפים".
ואף הוא סיפר על עצמו באיגרת, (עיין פרי מגדים או"ח תקסא) שבשעה שבא בפעם הראשונה לירושלים ציפה לראותה חריבה. והנה, להפתעתו הרבה, ראה שהמוסלמים והנוצרים בנו בה בתים יפים ויושבים בה בשלווה, ואף במקום המקדש החרב בנו המוסלמים בעוונותינו מסגד. באותה שעה "נפלתי על אפי ובכיתי ואמרתי: את ירושלים נמשלת כאלמנה, היאך לבשת (במקום) בגדי אלמנותך, בגדים נאים, הלוואי שראיתי בחורבנה".
והוסיף ודרש על כך , שזה כוונת הפיוט – "אזכרה אלוקים ואהמיה, בראותי כל עיר על תילה בנויה ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה...". כלומר – כל עיר - ירושלים של מטה על תילה בנויה. אבל עיר האלוקים – ירושלים של מעלה, בניין המקדש שצריך להיות בנוי ובפועל חרב, מושפלת עד שאול תחתיה.
סיפור זה עומד, לכאורה, בסתירה או מחלוקת עם סיפור אחר על גדול אחר. מספרים על רבי יוסף זונדל מסלנט, מאבות תנועת המוסר, (סיפורי צדיקים, שמחה רז, עמ' 77), שדרכו הייתה להקיף מפעם בפעם את חומות ירושלים, למנות את מספר הבתים שבתוכה ולקיים בכך –"סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה".
בהשפעתו, נבנו הרבה בתים יהודיים בירושלים. בראותו בית חדש הולך ונבנה בעיר הקודש, היה מתמלא ששון ושמחה, ואפילו אם הבית היה של ערבי או נוצרי. וכך היה רגיל לומר: אין דבר! תיבנה הארץ על ידי מי שהוא, ובלבד שתיבנה, והרי סוף סוף יהיו גם הבתים האלה שלנו...
במבט ראשוני – הרי מחלוקת לפנינו. רבי יוסף זונדל מסלנט שמח בירושלים הנבנית בידי גויים, ואילו רבי גרשון מקיטוב רואה בכך את שיא החורבן. אפשר אף להעמיק את המחלוקת ולומר שהיא בבואת ותמצית מחלוקתם של החסידים והמתנגדים. רבי גרשון החסיד מבקש את הצד הרוחני – השמימי בבניין ירושלים, ולפיכך בניין של גויים הנעדר בקשה רוחנית זו מהווה בעיניו פגם וחסרון. לעומתו, רבי יוסף זונדל 'המתנגד', רואה כעיקר את עצם הדקדוק במצוות המעשיות (עיין נפש החיים שער ד'). לפיכך, כיוון שמבחינה מעשית ירושלים נבנית, הרי טוב הדבר ובוודאי בסוף אף יחול על כך הצד הרוחני ויתיישבו שם ישראל.
אולם, כל המחפש להעמיק ולשלב מעשיהם ודבריהם של גדולי ישראל יחדיו, וודאי יוכל למצוא דרך מחברת ביניהם. ושתי דרכים לשלב מעשיהם פתוחות בפנינו-
הדרך הראשונה – דור דור ועניינו. דורו של רבי גרשון קדם לדורו של רבי יוסף זונדל. על דורו של רבי גרשון מקיטוב (שחבר לרש"ש הקדוש ולאור החיים הקדוש) הוטלה המשימה לתת את הכיוון הרוחני היסודי לשיבת ישראל לארצו ובניין ירושלים. לפיכך, היה עליהם לייסד הכול בטהרה וקדושה, ובניינם של הגויים הפריע לכך. לעומתו, רבי על דורו של רבי יוסף זונדל הוטלה המשימה להתחיל ביישום החזון הגדול והבאתו לעולם המעשה, וככל שהמעשה גדל כך הוטב, שהרי בוודאי סוף כל המעשה לשוב אל הטוב.
וכעין זה מצינו בפרשיות המשכן בדיון בין משה רבינו לבצלאל. משה רבינו אמר שצריך לבנות 'ארון וכלים ומשכן', כי תפקידו היה להציב את החזון הרוחני הגדול המצוי בארון הברית, הקדוש שבכלים. לעומתו, בצלאל בנה 'משכן ארון וכלים', כי ביישום המעשי בונים מהדרגה מלמטה למעלה.
הדרך השניה מעין הראשונה – רבי יוסף זונדל שמח בבתי ירושלים הרגילים הנבנים בידי גויים. רבי גרשון מקיטוב הצטער על בניין הישמעאלים הבנוי במקום המקדש החרב. בניין זה לא ישמש את ישראל, ובנקודת הקודש הפנימית אין כלל מקום לבניין שאינו בתכלית הקדושה.
ומכאן תובנה לימינו – עת מנסים הרפורמים לקנות להם אחיזה בירושלים. יש הטועים לחשוב, שיש בכך תועלת מסוימת, כי יש יהודים שיתחברו כך במשהו לתורה ולירושלים. אך ההפך הוא הנכון, בעצם נקודת הקודש, בעצם התורה ורוחניות ירושלים, כל תחליף אנושי לתורה האלוקית רק מרחיק אותנו ממטרתנו, והרי הוא בבחינת – 'כל עיר על תילה בנויה, ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה'. ובטוחים אנו שסוף ישראל להיגאל במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















