ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ג - 263 וְאַחַר שֶׁבֵּאַרְתִּי: אֵיךְ תִּהְיֶה הָעֲמִידָה עַל הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה מֵאוֹפַנֵּי* הַצֶּדֶק, אֹמַר, וּמִמַּה שֶּׁהוּא נָאוֹת* לְצֶדֶק הַבּוֹרֵא וְחֶמְלָתוֹ עַל הָאָדָם הַזֶּה, שֶׁנָּתַן לוֹ כֹּחַ וִיכֹלֶת לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁצִּוָּהוּ בּוֹ, וּלְהִמָּנַע מִמַּה שֶּׁהִזְהִירוֹ מִמֶּנּוּ. וְזֶה מְבֹאָר בַּשֵּׂכֶל, וּבַכָּתוּב. בַּשֵּׂכֶל, שֶׁהֶחָכָם לֹא צִוָּה אָדָם מַה שֶּׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ, וְלֹא מַה שֶּׁלֵּאֶה* מֵעֲשׂוֹהוּ. 264 וּבַכָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי. וְעוֹד אָמַר (ישעיה מ, לא; מא, א): וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ... הַחֲרִישׁוּ אֵלַי אִיִּים וּלְאֻמִּים יַחֲלִיפוּ כֹחַ. וְאָמַר עוֹד (מיכה ב, א): בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ כִּי יֶשׁ לְאֵל* יָדָם. 265 וְרָאִיתִי כִּי הַיְכֹלֶת* רְאוּיָה שֶׁתִּהְיֶה קֹדֶם הַפֹּעַל, עַד שֶׁיִּתֵּן* לָאָדָם הַפֹּעַל וְהָעֲזִיבָה עַל הַתְּמוּרָה. כִּי אִם הָיְתָה שָׁוָה עִם הַפֹּעַל, הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶם סִבָּה לְאַחֵר, אוֹ לֹא יִהְיֶה אֶחָד מֵהֶם סִבָּה לְאַחֵר. וְאִלּוּ הָיְתָה אַחַר הַפֹּעַל, הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהָשִׁיב, מַה שֶּׁעָשָׂה קֹדֶם וְזֶה הֶבֶל, וַאֲשֶׁר לְפָנָיו הֶבֶל. וּכְבָר הִתְחַיֵּב שֶׁתִּהְיֶה יְכֹלֶת הָאָדָם קֹדֶם פָּעֳלוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלַם לוֹ בָּהּ לְהַגִּיעַ אֶל מִצְוַת אֱלֹהָיו. 266 וָאֶרְאֶה לְבָאֵר כִּי כַּאֲשֶׁר עֲשׂוֹת הָאָדָם אֶת הַדָּבָר הוּא פֹּעַל, כֵּן עֲזִיבָתוֹ אוֹתוֹ הוּא פֹּעַל גַּם כֵּן. כִּי לֹא עָזַב אוֹתוֹ כִּי אִם לַעֲשׂוֹת הֶפְכּוֹ. וְאֵינֶנָּה כַּעֲזִיבַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בָּרָא, שֶׁאֵינֶנָּה פֹּעַל; כִּי הַבּוֹרֵא כְּשֶׁעָזַב* לִבְרֹא הַגְּשָׁמִים וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם, לֹא הָיָה הֶפֶךְ לַגְּשָׁמִים הָהֵם. 267 אֲבָל הָאָדָם כֵּיוָן שֶׁפָּעֲלוּ הַמִּקְרִים, הוּא עוֹזֵב דָּבָר, שֶׁיִּבְחַר לִפְעֹל הֶפְכּוֹ, וְאִם לֹא יֹאהַב, יִשְׂנָא, וְאִם לֹא יִרְצֶה, יִכְעַס, וְלֹא תִמָּצֵא לוֹ מַעֲלָה בֵּינֵיהֶם*. וְכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר (ויקרא יח, ל): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם. וְאָמַר עוֹד (תהלים קיט, ג): אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. 268 וְצָרִיךְ שֶׁאֲבָאֵר, שֶׁהָאָדָם לֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹחֵר לַעֲשׁוֹתוֹ, כִּי לֹא יִתָּכֵן לַעֲשׂוֹת, מַה שֶּׁאֵין לוֹ בְּחִירָה, וְלֹא מִי שֶׁאֵינֶנּוּ בּוֹחֵר. וְזֶה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים הַתּוֹרָה שֶׁאֵינֶנָּה מְחַיֶּבֶת בְּעֹנֶשׁ מִי שֶׁחָטָא בִּשְׁגָגָה, לֹא בַּעֲבוּר שֶׁאֵינֶנּוּ בּוֹחֵר אֲבָל* בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יֵדַע הָעִלָּה וְהַסִּבָּה בָּזֶה, כְּאָמְרֵנוּ בְּהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, שֶׁהוּא מֵזִיד בִּכְרוֹת הָעֵץ וּבוֹחֵר*, אֲבָל שָׁגַג לְהִשָּׁמֵר. וּבִמְחַלֵּל שַׁבָּת שֶׁהוּא מֵזִיד לְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים, אֲבָל שָׁכַח שֶׁהוּא יוֹם שַׁבָּת.
________________________
מֵאוֹפַנֵּי – מדרכי. נָאוֹת – מתאים. שֶּׁלֵּאֶה – עייף מדי. יֶשׁ לְאֵל – בכוחם. הַיְכֹלֶת – הבחירה החופשית. שֶׁיִּתֵּן וכו' – הבחירה מאפשרת או לעשות או להימנע מעשייה. כְּשֶׁעָזַב – כשנמנע. וּבוֹחֵר – הוא בחר לעשות כן. מַעֲלָה בֵּינֵיהֶם – מדרגה ממוצעת בין החיוב לשלילה. אֲבָל – אלא. וּבוֹחֵר – הוא בחר לעשות כן.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
48 - מאמר רביעי חלק ב'
49 - מאמר רביעי חלק ג'
50 - מאמר רביעי חלק ד'
טען עוד
263 -ג- הבחירה החופשית
כאשר הקב"ה מצווה על אדם לעשות מעשה מסוים או להימנע מלעשות מעשה מסוים, בוודאי שיש לאדם את היכולת לקיים את הציווי או לעבור עליו. דבר זה מתחייב מן השכל ומן הכתובים. מן השכל - הקב"ה לא היה מחייב את האדם במצוות מבלי שניתנו לו הכוחות והיכולת לקיימן.
264 מן הכתובים (מיכה ו, ג): "עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי". בפסוק זה טוען הקב"ה כנגד עם ישראל, מדוע אינכם מקיימים את המצוות אף שהקב"ה השפיע עליכם הטובות, ובמצב זה אין מניעה שתקיימו את כל התורה, שהרי לא הותש כוחכם. הרי שלאדם יש כוח לשמור את התורה. וכן (ישעיה מ, לא): "וקווי ה' יחליפו כח" ובפסוק שאחריו נאמר (ישעיה מא, א): "החרישו אלי איים ולאומים יחליפו כח", ונאמר עוד (מיכה ב, א): "באור בוקר יעשוה, כי יש לאל ידם", מפסוקים אלו מוכח שלאדם ניתן הכח לבחור לעשות את ציווי ה' או להמנע ממנו.
265 רבנו מעלה שלוש אפשרויות בנוגע לבחירה של האדם, ושולל שתיים מהן. לכאורה הבחירה של האדם יכולה להיות בשלושה זמנים ביחס לשעת המעשה עצמו:
א. הבחירה והעשייה נוצרות בו זמנית. אם הבחירה והעשייה נוצרות בו בזמן, הרי שהעשיה אינה תוצאה של בחירה, אלא הבחירה גורמת לעשיה והעשיה גורמת לבחירה בו בזמן, או לחילופין הן אינן משפיעות זו על זו. באפשרות זו יש סתירה לוגית, ולכן רבנו דוחה אותה
ב. הבחירה אחר הפעולה. כלומר, האדם מבצע את המעשה ללא בחירה, כלומר בגלל הכרח, ולאחר שעשה את המעשה, ניתנת בידו היכולת לבחור האם לעשות מעשה זה או לא. בחירה כזו מביאה לכך שהאדם משנה את העבר, דבר שלא ייתכן.
ג. הבחירה לפני הפעולה. זו הבחירה המוכרת לכל, שבתחילה בוחר האדם מה לעשות ואח"כ מבצע. אחר ששללנו את שתי האפשרויות הקודמות, השכל מחייב שזוהי המציאות ביחס לבחירה.
266 רבנו מבאר את ההבדל בין מושג הבחירה אצל האדם לבחירה אצל הבורא. האדם תמיד בוחר בין שתי אפשרויות של עשיה, לכן כאשר האדם בוחר לעשות מעשה מסויים, עשייה זו נקראת: "פעולה", וגם כאשר הוא בוחר להימנע מעשייה, הוא בוחר ב"פעולה". למשל אם האדם בוחר שלא לכעוס על חברו, הרי הוא בוחר להתרצות לו, וכן אדם הבוחר שלא להתאכזר הרי שהוא בוחר לרחם, וכך בכל הרגשות והמעשים. לעומת זאת אצל הבורא, הבחירה אינה בין שתי אפשרויות נתונות, כי אם בין יצירת דבר מסוים לאי יצירתו. לסיכום: האדם בוחר מה לעשות בין אפשרויות נתונות, ואין בידו אפשרות לבחור שלא לעשות, ואילו הבורא יכול לבחור בין עשיה ואי עשיה.
267 כעת ניתן להבין את מה שהתורה אומרת (ויקרא יח, ל): "ושמרתם את משמרתי, לבלתי עשות מחוקות התועבות אשר נעשו לפניכם", התורה מצווה אותנו לשמור את המצוות, שכי אם נבחר שלא לעשותן, הרי אנו בוחרים לעשות את התועבות. שאין מצב של ריק, אי עשיית תורה ואי עשיית תועבות, כי אם אין אנו עולים כלפי מעלה, הרי אנו יורדים מטה, וכן נאמר בתהילים (קיט, ג): "אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו".
268 כמו כן צריך להבהיר כי כל מעשי האדם נובעים מבחירה ורצון, אין מציאות שהאדם עושה מעשים ללא כוונה ורצון. גם כאשר האדם עובר עבירה בשגגה, אין המשמעות שהוא עשה מעשה ללא רצון, אלא שהוא רצה לעשות מעשה אלא שטעה ונעלם ממנו גורם האיסור. למשל, ההורג אדם בשוגג, בחר לכרות העץ אלא שלא נזהר בהשלכות מעשיו והגרזן עף והרג אדם. כך גם המקושש עצים בשבת, הוא בוחר לקושש עצים, אלא ששכח שאותו היום שבת.
לעילוי נשמת ציון דוד בן לטיפה ז"ל
לעילוי נשמת אברהם הרוש בן חנה ז"ל
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שתי דקות על בדיקת חמץ
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
