ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
את חשבון השנים אנו קובעים על פי ראש השנה. בו, אנו עורכים את חשבון הנפש של עולמנו, ומבקשים שתתגלה מלכותו של בורא העולם על כל הממלכות והמדינות ועל כל ברואי העולם. את המוקד האחר של השנה אנו מציינים בחודש האביב, המועד שבו יצאנו ממצרים. לזכר גאולה זו סופרים אנו את החודשים, הראשון, השני, וכן הלאה, במספרים, ונקודת המוצא נקבעת על פי חודש ניסן - מועד צאתנו ממצרים. 1
אפשר לומר שהמסלול של תשרי קושר אותנו למעגל החיצון של בריאת העולם ודאגתנו לקיומו, ואילו המסלול של ניסן מציין את המעגל הפנימי של ישראל במהלכו ההיסטורי, שבו הוא מתייחד בדרכו האופיניית והנבדלת מן הגויים.
הפעם נשוחח על שני מוקדים נוספים בשנה, ט"ו בשבט וט"ו באב, אשר גם ביניהם שווה המרחק - שישה חודשים מבדילים בין ט"ו בשבט לט"ו באב. המוקדים הללו קשורים לעונות השנה המתחלפות בימים אלה.
ט"ו בשבט מצוין במשנה כראש השנה לאילן, והוא היום הקובע לחישוב שנות המעשרות לפרות האילן. לא ניתן להפריש תרומות ומעשרות מפרות שחנטו לפני ט"ו בשבט על פרות שחנטו לאחר ט"ו בשבט, כי הם משני שנתונים שונים, ואין מפרישים משנה אחת על אחרת. בתלמוד מסבירים את המיוחד שבתאריך זה, כי עד ט"ו בשבט "יצאו רוב גשמי השנה" (ראש השנה יד, ע"א). מה פירוש "רוב גשמי השנה"? רוב הימים שמבקשים בהם את הגשמים. אנו מתחילים להזכיר את הגשם ביום שמיני עצרת, הרי עד ט"ו בשבט עברו כמעט ארבעה חודשים, ומכאן ועד ראשון של פסח נותרו עוד חודשיים בלבד לשאול על הגשמים, ואפילו בשנה מעוברת נותרו לנו רק עוד שלושה חודשים. אם כן, בהגיענו לט"ו בשבט, כבר עברו רוב הימים לבקשת הגשמים, הם כבר מאחורינו.
הסבר נוסף למשפט "יצאו רוב גשמי השנה" - רוב כמות הגשמים של השנה יורדים עד ט"ו בשבט, כלומר, מחצית כמות הגשמים לפי הממוצע השנתי, מספיקה לרדת לפני תאריך זה 2 . בלשון הירושלמי (ראש השנה פרק א, הלכה ב) נאמר:
"עד כאן חיין ממי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממי השנה הבאה".
כלומר עד חודש שבט מנצלים השורשים העמוקים של האילן את מי השנה הקודמת, מכאן ואילך תופסים את מקומם הגשמים של השנה החדשה, שהספיקו לחדור למעבה האדמה. רוב גשמי השנה הספיקו לרדת עד תאריך זה, ולכן השנתונים של המעשרות נקבעים בהתאם לתאריך זה, כי בו מתחילים האילנות לצאת מתרדמת החורף, הימים הולכים ומתארכים, השמש מתחילה לחמם, והשרף עולה באילנות, הגשמים שנספגו באדמה מתחילים לעלות באילן והוא מתעורר לחיים חדשים 3 . על כן, כל פרי שחנט לפני תאריך זה שייך לשנה שעברה,
כי הוא חי מגשמי השנה שעברה, ואילו אילנות החונטים לאחר ט"ו בשבט שייכים לשנה החדשה, וכך לשונה של הברייתא בתלמוד הבבלי (ראש השנה טו, ע"ב):
"ת"ר אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט מתעשׂר לשנה שעברה - אחר ט"ו בשבט, מתעשׂר לשנה הבאה".
התאריך השני, ט"ו באב, מציין את הכיוון ההפוך - את המעבר מן הקיץ לקראת החורף, ימי הקיץ הארוכים הולכים ומתקצרים, תש כוחה של חמה, אין בה כבר הכוח והיכולת לייבש את העצים שנכרתו לעצי המערכה, על כן הפסיקו לכרות עצים לצורך זה. בלשון חכמינו, בתלמוד (תענית לא, ע"א), נקרא יום זה: "יום תבר מגל" - יום שבירת המגל, כי הפסיקו לכרות את העצים, מאחר שהחמה לא תוכל לייבש את העצים ותישאר בהם לחלוחית שתמשוך את התולעים לבוא ולמצוא משכן בקרבם.
נוכל לסכם ולומר, ט"ו בשבט מציין את המעבר מן החורף לאביב ולקיץ, ואילו ט"ו באב מציין את המעבר מן הקיץ לסתו ולחורף.
מה שיש לציין עוד בתאריכים אלה הוא - שפרשת 'יתרו', המספרת לנו על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות
זמן קריאתה חל תמיד לאחר ט"ו בשבט. פרשת 'ואתחנן', המתארת את מעמד הר סיני וקבלת התורה במשנה תורה, זמן קריאתה חל גם הוא מיד לאחר ט"ו באב ובסמוך לו. עניין זה בא ללמדנו כי עם תחילת פריחת האביב בט"ו בשבט 4 , הננו פורחים גם בתורתנו, מתחדשים יחד עמה בתחלופת הזמנים, מקבלים את התורה יחד עם שירת הבריאה. וכן בקיץ, במעבר לקראת החורף, בט"ו באב, הננו מקבלים את עול התורה מחדש כי הלילות הולכים וגדלים וזהו הזמן העיקרי והמיוחד לקניין התורה. כשם שעצי השדה חיים, כך עלינו לחיות בדבקותנו בתורה שהיא עץ החיים: "כי הם חיינו ואורך ימינו לעולם ועד".
^ 1 עיין ברמב"ן שמות יב, ב.
^ 2 עיין בפירוש רבנו חננאל על ראש השנה יד, ע"א, ד"ה בט"ו בו.
^ 3 י' כצנלסון, בחוברת "השירות המטאורולוגי 1968", סדרה א/ 24, עמ' 18, כותב: "במישור החוף מחצית הכמות עד אמצע ינואר, בהרים במחצית השנייה של ינואר, באזורי הארץ האחרים באמצע ינואר.
פרופ' יהודה פליקס בפירושו למסכת שביעית בתלמוד הירושלמי, ח"ב, עמ' 351-354, כותב:
"עד ט"ו בשבט ברור כמעט תמיד, שכבר ירדה למעלה ממחצית כמות הגשמים השנתית".
^ 4 הראשון להתעוררות מתרדמת החורף הוא עץ השקד, המקדים לפרוח לפני סוף החורף, ובגלל מהירות פריחתו נקרא שמו שקד כדברי הנביא ירמיהו שראה בנבואתו "מקל שקד", "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (ירמיהו א,יב).
^ 2 עיין בפירוש רבנו חננאל על ראש השנה יד, ע"א, ד"ה בט"ו בו.
^ 3 י' כצנלסון, בחוברת "השירות המטאורולוגי 1968", סדרה א/ 24, עמ' 18, כותב: "במישור החוף מחצית הכמות עד אמצע ינואר, בהרים במחצית השנייה של ינואר, באזורי הארץ האחרים באמצע ינואר.
פרופ' יהודה פליקס בפירושו למסכת שביעית בתלמוד הירושלמי, ח"ב, עמ' 351-354, כותב:
"עד ט"ו בשבט ברור כמעט תמיד, שכבר ירדה למעלה ממחצית כמות הגשמים השנתית".
^ 4 הראשון להתעוררות מתרדמת החורף הוא עץ השקד, המקדים לפרוח לפני סוף החורף, ובגלל מהירות פריחתו נקרא שמו שקד כדברי הנביא ירמיהו שראה בנבואתו "מקל שקד", "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (ירמיהו א,יב).
למה ללמוד גמרא?
קשה עליי פרידתכם
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
