ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מעניין שבאותו יום, א' אייר, חל גם יום ההילולא של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, 'חוזה המדינה היהודית' הראשון, שכתב תוכנית שלימה להקמת מדינה יהודית ומוסדותיה, מתוך רצון להקים כאן מדינת הלכה דתית, שתהווה תריס בפני הרפורמים שהלכו והתפשטו באירופה. בהמשך – עלה לארץ והיה ממייסדי 'אם המושבות' – פתח תקווה.
ומתאימים לשני גדולי עולם אלו, הדברים שאמר רבי ישראל מרוז'ין על עלייתו של רבי מנחם מנדל – 'נסיעת רבי מנדל לארץ הקדושה הייתה באותה בחינה כמו נסיעת אברהם אבינו. כוונתם הייתה לסול דרך לפני ה' ולפני ישראל'. ואכן, מכוח מעשיהם משתלשלת ובאה שיבת עם ישראל לארצנו הקדושה, ומכוח זה בדור האחרון ההתעוררות הגדולה לתנועת התשובה לאבינו שבשמיים.
המידה המיוחדת שבלטה ברבי מנחם מנדל הייתה מידת הענווה והשפלות, ועל אגרותיו מארץ ישראל היה רגיל לחתום: 'השפל באמת'. דרך מיוחדת הייתה לו במידת הענווה, וכך מספרים –
כשהגיע מנחם מנדל לגיל 11 התחיל לומד בבית מדרשו של המגיד ממזריטש זי"ע, והמגיד חיבב אותו מאד. פעם אחת ראה אותו המגיד, כשהוא מתהלך בבית בפנים של גאווה, וכיפתו שמוטה על ראשו מן הצד. המגיד ניגש אליו ושאלו – 'כמה דפי גמרא למדת היום'?
'ששה', השיב הנער.
'אם לאחר ששה דפים', אמר המגיד, 'שמוטה הכיפה בקצה הראש, כמה דפים נחוצים כדי להשמיטה לגמרי'?
החליט המגיד לקחת את הנער לרבו הבעל שם טוב הקדוש. כשהגיעו בערב שבת למז'יבוז', הלך המגיד מיד לבית הבעש"ט, ואילו הנער התייפה והסתרק בשקידה יתירה כמנהגו עד סוף ימיו. במוצאי שבת סיפר להם הבעש"ט מעשה בשור ומחרישה, שהיה משל על כל קורות חייו של הנער. אחר כך אמר הבעש"ט למגיד: "הנער הגאה הזה הוא שפל רוח באמת".
מידה זו של שפלות רוח פנימית המוסתרת במעשי גאווה חיצוניים הייתה מידתו של רבי מנחם מנדל עד סוף ימיו. כך לפני שעלה לארץ נסע לבקר את ה'תולדות יעקב יוסף'. רבי מנחם הגיע בעגלה רתומה לשלושה סוסים, בנעליים מקושטות בחפתים של כסף, ונכנס לבית ה'תולדות' בלי מצנפת ובלי אבנט, כשמקטרת ארוכה בפיו. שאלו תלמידי ה'תולדות' את רבם – מה מצא באיש זה?
ענה ה'תולדות' – "מלך שיצא למלחמה הצפין את אוצרותיו במקומות בטוחים, אבל את מרגליותיו שליבו קשור בהן קבר בגל של אפר, כי ידע ששם לא יחפשו. כך הצפין רבי מנחם את שפלות רוחו, כדי שכוחות הרע לא יוכלו לנגוע בה, בגל האפר של היהירות".
כך היה רבי מנחם מנדל ל'צבר' הראשון, בן ארץ ישראל המתוק וקדוש מבפנים וקוצני מבחוץ.
ואכן, יש קשר פנימי עמוק בין מידת הענווה, ובמיוחד – הענווה העמוקה ביותר המוסתרת בגל היהירות לבין ארץ ישראל. מהפסוק בתהילים (לז) "וענווים ירשו ארץ", למד הרב קוק זי"ע (מידות ראיה, גאווה) על הקשר בין ארץ ישראל לענווה פנימית – "מי שמתאמץ לזכות להסרת הגאווה מליבו יזכה לאהבת ארץ ישראל". (ובמקביל) – "האוהב את ארץ ישראל באמת יזכה לשנוא את הגאווה".
נשים לב, שבשני המאמרים מדובר על עבודה פנימית – הגאווה מוסרת מהלב הפנימי, ואהבת ארץ ישראל צריכה להיות 'באמת' המבטאת את הפנימיות. ואכן, ארץ ישראל מתאימה לעבודה פנימית, כפי שאומרת הגמרא שתלמידי החכמים שבחו"ל מצויינים בלבושיהם, ואילו לתלמידים חכמים של ארץ ישראל אין צורך בכך, כי פנימיותם הגדולה היא שמדברת. מדוע?
רוב מעשי המצוות הם מפגש גלוי עם ה'. אדם עושה מעשה או לומד תורה, וברור שמעשה זה עניינו לחבר אותו לה'. לעומת זאת, ארץ ישראל היא שגרת החיים היום יומיים. אדם גר וחי במקום מסויים, שם חייו, מה מחבר אותו בכך לה'? קל לפספס ולגור בארץ ולא לחוש בה את משק כנפי השכינה.
אולם זה בדיוק עניינה של ארץ ישראל – לחיות את החיים הרגילים ודרכם לפתוח את הלב לעומק הפנימיות שבחיים המחוברת לה'. וזו בדיוק ענווה פנימית – אדם עושה את אותם מעשים, אך בעומק פנימיותו חש ומרגיש שכל כולו וכל מעשיו בטלים לה'.
וכך סיפר רבי מנחם מנדל בעצמו – "דבר זה השגתי בארץ ישראל, כשאני רואה חבילה של קש מונחת ברחוב, הרי דבר זה שהיא מונחת לאורך ולא לרוחב, הוא בעיני גילוי שכינה".
נזכה, ובימים אלה עת מודים אנו לה' על השבת שכינתו לציון, נאחז במידת הענווה ונחוש בפנימיות ליבנו איך כל מעשינו הם מכח מעשי ה'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











