ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
א. אחדות העם - הלוח העברי המבוסס על עקרונות קידוש החודש ועיבור השנה הופך את הפרטים לעם מאוחד. סביב לוח השנה המוסכם על הכל, העם חוגג את חגיו ומציין את המאורעות הן הציבוריים והן הפרטיים. כל מחלוקת בתחום זה עלולה לפלג את העם בקרע בלתי ניתן לאיחוי ח"ו. וז"ל המדרש:
"וכדי שלא יהו ישראל עושין ב' ימים טובים בשינוי זה מזה, האב היום, והבן מחר, ואחיו למחרת..."(פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות י"ב ד"ה ב) החדש הזה).
פילוג מסוג זה אירע כנראה בימי ירבעם בן נבט. ירבעם שחשש מהגמוניה של יהודה בזכות העליה לרגל לבית המקדש בירושלים, נקט כנראה בשני צעדים שהיו אמורים למנוע זאת. הראשון העמדת משמרות שמנעו פיזית את העליה (גיטין פח ע"א ועוד).
השני כנראה עיבור השנה והוספת חודש ללא הסכמת בית הדין הגדול שישב בירושלים, מה שגרם לכך שחגגו את סוכות בישראל בזמן שביהודה היה כבר חודש חשוון וכולם כבר אמרו "ותן טל ומטר לברכה". הדברים מפורשים בכתוב:
"וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד: אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית יְקֹוָק בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶך יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה:... וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ... הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מלבד מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א י"ב כו-לג).
עמידה על עקרון זה באה לידי ביטוי במחלוקת, הרבה יותר מאוחרת בימי רבן גמליאל ורבי יהושע. כשמצד אחד רבן גמליאל הגיב בחומרא רבה על מחלוקתו של רבי יהושע "שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך" ומצד שני לאחר שקיבל רבי יהושע הלכה למעשה את דעתו של רבן גמליאל "עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי! רבי - בחכמה, ותלמידי - שקבלת את דברי" (ראש השנה דף כה ע"א). רק אחידות של הלוח מאפשרת אחדות.
ב. רציפות המסורת- סוד העיבור נמסר במסורת מדור לדור כמבואר במדרש "עמדו ישראל על תקנות סוד העיבור שהיו מחשבין מאדם ועד נח, ונח מסרו לשם, ושם ליעקב אבינו, ויעקב אבינו לקהת, וקהת לעמרם, ועד היום הזה הוא מסור לחכמי ישראל לקדש בו חדשים" (פסיקתא שם). המסורת היא הבסיס לאמונה כמו שמסבירים באריכות רבי יהודה הלוי ב"כוזרי" (מאמר א אות כה ועוד) והרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות וב"מורה נבוכים".
ג. תורה מן השמים- דווקא במצווה זו רומזת התורה ומדגישים חז"ל כי גם משה רבנו ללא "סייעתא דשמיא" ישירה לא היה מסוגל לבדו לרדת לעומק העניין. וז"ל הגמרא:
"תנא דבי רבי ישמעאל: שלשה דברים היו קשין לו למשה, עד שהראה לו הקב"ה באצבעו, ואלו הן: מנורה, וראש חדש...יש אומרים: אף הלכות שחיטה..." (מנחות דף כט ע"א).
ד. ארץ ישראל- מרכזיותה ויחודה. קידוש החודש ועיבור השנה הן מצוות שיש לקיימן בארץ ישראל בדווקא. כל נסיון לערער את מעמדה של ארץ ישראל נתקל בהתנגדות חריפה של חכמים (עיין כדוגמא בסוגיא ברכות סג ע"א/ע"ב). לשיטת הרמב"ם רק קיומו של ישוב יהודי בארץ ישראל מבטיח את המשך קיומו של הלוח העברי ומכאן הבטחה אלקית כי לעולם, בכל זמן ובכל מצב יתקיים ישוב יהודי מינימלי בארץ ישראל (ספר המצוות עשין קנג).
ה. בין ישראל והעמים- היחס המיוחד של הקב"ה לבניו, בחיריו, בא לידי ביטוי בנושא זה. על ענייני הלוח העברי דרשו חז"ל
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר (דברים ד') "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות (מסכת שבת דף עה ע"א).
הבה נתפלל שנזכה בקרוב לחידושה של הסנהדרין היושבת בלשכת הגזית מקדשת חודשים ומעברת שנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
