מה חדש? | הרב יחזקאל פרנקל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש שמות
בא

קטגוריה משנית

4273

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

המצווה הראשונה
התורה היתה אמורה להתחיל כאן, בפרשתנו. על פי ההווא אמינא של רבי יצחק המובא ברש"י הראשון על בראשית היתה התורה צריכה להתחיל כעת, מאמצע פרשת בא, במצוות החודש הזה לכם ראש חודשים – מצוות קידוש החודש, המצווה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל כעם, לא כיחידים, שרק לשם ידיעת זכותנו על ארץ ישראל תיארה התורה את מעשה בריאת העולם והנהגתם של האבות ככל האמור בספר בראשית לפני פירוט המצוות.

ולמרות שאותה הווא אמינא נדחתה, עדין נשאלת השאלה במה זכתה מצוות קידוש החודש להיות המצווה הראשונה?
מכמה צדדים במצוות קידוש החודש נראה כי דוקא בה יש מאפייני יסוד של עם ישראל בעולם ושל עבודת ה' של האדם.

מה חדש?
מהות המצווה היא ההתבוננות, העירנות, המעקב אחר המשתנה והמתחדש.
החודש, מילה הנובעת מהתחדשותה של הלבנה, מתקדש עם התחדשותו. יש בדבר צד המזכיר את דברי מרן הרב זצ"ל: 'הישן יתחדש והחדש יתקדש', לאמר, אין לחדש ערך מצד היותו חדש בלבד אלא יש לקדשו. במאמר מוסגר שעל דרך הרמז נאמר שכל דבר חדש מצריך עדות נאמנה בפני בית דין שיבחנו אותו מכל צדדיו בכדי לקבוע אם אכן חדש הוא מחד, ואם אכן קדוש הוא, מאידך...
עירנות זו לחידוש הלבנה עדות היא על חיבורם של שלושת מרכיבי היסוד בתורה: ישראל, הבריאה והקדושה.

לבריאה יש מימדים שונים, הופעות מגוונות ומצבים מתחדשים אך כל אלו אינם לעצמם עומדים אלא לבחינתם של ישראל, האם יש בהם מן הנלקח לעבודת ה' או מן הנדחה ממנה. בכלל זאת ניתן להכליל התחדשויות טכנולוגיות, רפואיות, פוליטיות ואף חברתיות. אלו ועוד אינם נכונים רק מעצם העובדה ש'ככה זה היום', ש'האדם המודרני הוא כבר לא מה שהיה' וכדו' קלישאות של מבט שטחי. כל התחדשות אפשר שכבר היתה ואין בה ממש אפשר שאין בה סכנה לישראל ולתורה, ואפשר שחדש יש בה אך קדושה לא.

מכל מקום נמצאנו למדים שהקב"ה הכפיף את המצוה לדעת בית הדין הגדול של חכמים לצורך קידוש הבריאה, תיקון עולם והמלכת ה' עליו ועל כל צדדי הופעותיו.

סוד התמעטות הירח
הלבנה אינה מלאה תמיד. להיפך. לעיתים דומה שהלכה ואיננה. מתבונן שיטתי יוכל אפילו לשרטט את הציר שהראה את 'גרף הנפילה' שלה, להוכיח שהנה הנה, 'קמעא קמעא' ירדה מגדולתה, הצטמקה ונמוגה. תם ונשלם.

ברור שאין זו אלא אמת חלקית בלבד.
כנסת ישראל נמשלה ללבנה. כמה וכמה פעמים מיעטו את חילם של ישראל אימפריות וממלכות אדיר. כמה וכמה קרה שהיא הצטמקה ורע לה, התדרדרה, התכווצה וכמעט נמוגה.
לא מעטים היו שאמרו 'הנה, גם לישראל בא סופם' ולא ידעו כי 'לא כצורנו צורם'.
ממלכות רבות דרכו עלינו, ביזו, עינו והשפילו עד עפר, וקיימו בנו את הפסוק 'והיה זרעך כעפר הארץ' ממש, ולעיתים לא רק עפר אלא עפר ואפר ותימרות עשן...

אלא שלא ידעו הם ולא יבינו את שראה רבינו הרמב"ם בפירושו לפסוק זה:

"וכבר הבטיח הקב"ה ליעקב אבינו עליו השלום שאע"פ שישתעבדו האומות בזרעו ויענו אותם ויגברו עליהם הם ישארו ויעמדו - והמשתעבדים בהם יחלפו ויאבדו, כמו שנאמר 'והיה זרעך כעפר הארץ' כלומר אע"פ שהם נתונים למרמס כעפר הזה שהכל דורסין אותו סוף שיגברו וינצחו. וכן על דרך המשל כמו שהעפר באחריתו יעלה על הדורסים אותו וישאר הוא והדורסים אותו לא יעמדו". (הרמב"ם - אגרת תימן)

כמו הלבנה שנראית כאילו בטלה ואיננה, כך ישראל במשבריהם, במצוקותיהם ובנפילותיהם, אך לעולם הם דבקים בהתחדשות מתמדת, ומבקרים בהמוניהם במוזיאונים לזכר כל אותן אימפריות וממלכות שעברו עלינו וכעת אנו דורכים מעליהם: אשור, בבל, מדי, פרס, יוון, רומי, ממלוכים, צלבנים, עותמנים ורבים נוספים, ואליהם יצטרפו לבסוף גם מאלו העומדים עלינו לכלותנו כיום:

"וכן הבטיחנו הבורא על ידי נביאיו שלא נאבד ולא יעשה עמנו כליה ולא נסור לעולם מלהיות אומה חסידה. וכמו שאי אפשר שיתבטל מציאותו של הקב"ה כן אי אפשר שנאבד ונתבטל מן העולם. שכן אמר (מלאכי ג' ו') אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם". רמב"ם שם

קידוש החודש וקדושת הארץ
אך לא רק שרידות יש לכנסת ישראל אלא בעיקר חיוּת, רעננות ויצירתיות. את כל המשברים והגלים הללו עברנו על מנת להוריד לעולם את האור העליון, וזה, דוקא מארצנו הקדושה יוצא, ובייחוד במצות ההתחדשות הזו, מצוות קידוש החודש:

"ודע שהחשבון הזה שנמנה אותו היום ונדע בו ראשי חדשים והמועדים אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד... ובכאן שורש גדול מאד משרשי האמונה לא ידעהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמוקה:
וזה, שהיותנו היום בחוצה לארץ מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ראש חדש וזה היום יום טוב לא מפני חשבוננו נקבעהו יום טוב בשום פנים אלא מפני שבית דין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעו זה היום...
ואני אוסיף לך באור: אילו אפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל - חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל - ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ - הנה חשבוננו זה לא יועילנו אז כלום בשום פנים לפי שאין לנו רשות שנחשב בחו"ל ונעבר שנים ונקבע חדשים ... כי מציון תצא תורה"

כי היא חכמתכם ובינתכם
חז"ל דרשו את הפסוק שבכותרת לגבי קביעת המועדות על ידי ישראל, חכמה שרק כעת עם השתכללות המכשור המדעי ניתן להגיע להתפעלות מדייקנותם המדהימה של חכמינו לגבי אורכו של החודש.

לאור דברינו דלעיל על סוד התמעטות הלבנה יש להוסיף נקודת התבוננות לענין זה, הקשורה לחכמה שבדבר.

"אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת: (ח) בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד:(ט) וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה' "

במזמור זה אנו אומרים שרק מי שאינו כסיל או איש בער יבין את זאת, את פריחת הרשעים כמו עשב – להישמדם עדי עד. אך מדוע נזקקים לחכמה גדולה כל כך בכדי להבין שרשעים פורחים בריבוי עצום ולזמן קצר כמו עשב ולאחר מכן נעלמים? מה כה מיוחד בהנהגה זו שהיא 'סבירה' מצד העולם הזה המצמיח רשעים ו'סבירה' מצד הנהגת ה' המנהיג את העולם?

סוד הלבנה המתמעטת ומתחדשת לאחר נסיגתה נותן כיוון הבנה אפשרי לחכמה זו הנצרכת להבנת פריחת הרשעים וריבויים – והישמדם, לעומת הצדיק הפורח כתמר.

חכמה רבה ועמוקה יש בדבר – מפני שהדברים קשורים יחד. פריחת הרשעים מפחידה ומאיימת על עולמם של הצדיקים אך הצדיק אינו נסוג מתורתו עקב כך, הוא נאחז בארצותיו עמוק יותר, מבסס את דעותיו באופן מוצק יותר ואף מעגל תומכיו מתרחב עקב שני מתחים סותרים אלו.
וזו חכמה גדולה מאד, עמוקה ומורכבת, להבין את סוד האחדות של הריקנות המולידה מלאות, של שלילה המחייה את החיוב – דוקא מתוך הצורך להיאבק בה.

מכל אלו הצדדים ראויה ומתאימה ביותר מצוות קידוש החודש להוות את המצווה הראשונה שהצטוו בה בני ישראל בתורה כעם.

בימים אלו שהם כה קשים לארץ ישראל המתחדשת מעפרה, דוקא הציבור היחיד בארץ הדבק בקידוש ההתחדשות נמצא במראית עין של סכנה. אך כדברי הרמב"ם, סוף דבר ברור מראש: גם חלושי דעת ורכי לב וגו מעמֵנו לא יסיגו לאחור את קדושת הארץ והזמן המיוחד הזה בו ישראל מתחדשים בארצם.

כל המנסים לרפות את ידינו פועלים את פעולת האש על הברזל, הוא מתקשח יותר ויותר.
כך תמיד פעל יהודי, על פי הנוסחה המנצחת של 'וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ', וממראית עין של התמעטות יפרחו ימים גדולים של מלאוּת והארות גדולות.

יחזקאל פרנקל עוסק בכתיבת סיפור אישי כמתעד ועורך

בא

הרב יחזקאל פרנקל

מנכ"ל "מכון קורות", ראש מדרשת "אלומה" באוניברסיטת אריאל לשעבר, לימד בעבר בישיבת הר ברכה ובמכללת אורות ישראל.

כי תבוא
קרני שור מצופות זהב
אלול תשס"ה
בהעלותך
המרד הגדול
תשס"ה
כי תצא
מה בין מה שרוצים למה שטוב
אלול תשס"ה
נצבים
'שלום יהיה לי' – קללת הפרטיות
אלול התשס"ה

בא

בא
"...אני ה'" - ולא אחר
הרב יוסף כרמל | כח טבת תשס"ח
7 דק'
בא
פדיון הבן – מקורות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | כ"ט טבת תשפ"ה
5 דק'
בא
להודות בטעות - פרשת 'בא'
הרב יצחק בן יוסף | שבט תשפ"ו
פרשת שבוע
על "וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה" ועל שֶּׁמֶשׁ
הרב יוסף כרמל | תשע"ד

בא

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב יהושע שפירא
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב משה אליה
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו