ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מהות הצניעות
להיות או לא להיות?
אני ודנית בכל ליל שבת לומדות ביחד את הפרשה.
"תגידי", פונה אלי דנית, "משה רבינו היה עניו?"
"בטח!" אני עונה, "כתוב במפורש "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָיו מְאד מִכּל הָאָדָם.."" (במדבר יב, ג)
"אם כך", היא שואלת, "איך הוא יכול לכתוב על עצמו בתורה "לא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (במדבר יב, ז)? איזה מין עניו זה שכותב על עצמו שבחים?"
"ענווה זה לא לחשוב שאני לא שווה כלום", עניתי. "אדם שיש בו כוחות והוא אומר שאין בו כלום – זו ענווה פסולה. אדם לא צריך לזלזל בעצמו ולומר שהוא לא שווה כלום. ההפך הוא הנכון. יש בי המון כוחות וכשרונות. אבל אין לי סיבה להתגאות בהם כי הם מאת ה'. הדמויות העצומות שמהן אנו לומדים ענווה הן: אברהם אבינו, משה רבינו, דוד המלך ועוד. אלו דמויות עצומות, שהיו מלאי ממון, עוצמה ותורה, ואף על פי כן – לא התגאו, וייחסו הכל לקב"ה".
"עכשיו אני מבינה למה אין מה להתגאות", המשיכה דנית. "אם למשל, את יותר חכמה או יפה ממישהי אחרת – זה לא בגללך, אלא בגלל שה' נתן לך את המתנה הזאת ולא לה! אז מה יש להתגאות?! זה לא שלך. וכמו שהוא נתן לך הוא יכול גם לקחת."
אבא שלי ישב על הספה והקשיב לדברים. "אני שומע את הדיון שלכן ונזכר בדבר מעניין. בתנ"ך המילה ענוים מוחלפת רבות במילה עניים . יש קשר בין שתי המילים. עוני ועושר אינם נמדדים בשאלה כמה כסף יש לאדם. אדם שנחשב לעשיר רק בגלל שיש לו מיליון דולר יותר מחברו אינו עשיר באמת. ברגע שחברו יעקוף אותו הוא כבר לא יהיה עשיר. זה לא עשיר באמת. כשחז"ל שואלים 'איזהו עשיר', הם שואלים שאלה עקרונית. מיהו עשיר שלא תלוי באף אחד אחר? חז"ל עונים שהעשיר הוא השמח בחלקו. עשיר זה לא אדם שיש לו הרבה כסף, אלא אדם ששמח במה שיש לו. כך גם עני – זה לאו דווקא אדם שאין לו, אלא אדם שחי בתחושה שאין לו כלום .
עניו אמיתי חי בתודעה שהוא עני – שאין לו כלום מצד עצמו והכל מאת ה'. הוא יכול להיות עשיר גדול, אבל העושר אינו גורם לו להתגאות. כך העניו מסתכל על מאמציו והישגיו – הם אינם משהו מיוחד אלא ביצוע חובותיו. ממילא אין במה להתגאות".
ביאורים
והצנע לכת עם א-לוהיך
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ"
הנביא מוכיח את עם ישראל על חטאיהם. עם ישראל הקריבו קרבנות ובאו לבית המקדש. אבל הנביא מוכיח ואומר: אל תהפכו את עבודת ה' לעבודה טכנית ללא נשמה. הקב"ה לא צריך את הקרבנות שלכם. הוא צריך את הלב שלכם. אתם צריכים לשנות את מעשיכם. ה' דורש מאיתנו שלשה דברים; 1. עשות משפט – שלא לשקר בדין. שמערכת היחסים שבין אדם לחברו תהיה מנוהלת כמו שצריך. ללא גזל וללא עושק החלשים והמסכנים בחברה. 2. אהבת חסד – לא רק עשיה בשורת הדין אלא גם לעשות לפנים משורת הדין. לגמול חסד לכל הנזקקים. לאהוב את החסד. 3. הצנע לכת עם ה' אלוהיך – אין הכוונה רק להתלבש בצניעות אלא שכל עבודת ה' שלנו, שכל ההליכה עם ה', תֵעשה בצניעות. הנביא יוצא נגד אנשים שאת המצוות שלהם עשו לעיני כל כדי להראות שהם צדיקים. אין רצון ה' בכך. רצונו שעבודת ה' ומערכת היחסים שלך עם הקב"ה תהיה בצניעות. שיראת השמים שלך תהיה כנה ואמיתית.
מיכה ו' ח; מלבי"ם שם
הלכה
גדרי מצוות תלמוד תורה – א
מלכתחילה הדרך הראויה ללמוד תורה היא שכל אב ילמד את בנו את כל יסודות התורה עד שהבן יוכל להמשיך וללמוד בעצמו, שכן נאמר: "ולִמדתם אֹתם את בניכם לדבר בם". ואם האב אינו יודע ללמד בעצמו, עליו לדאוג לכך שבנו ילמד אצל אנשים אחרים, עד שידע את כל יסודות התורה.
בנוסף למצווה של ההורים, ישנה מצווה מיוחדת לחכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר: "ושננתם לבניך". ודרשו חז"ל בספרי שגם התלמידים נקראים בנים, ומכאן שמצווה על תלמידי החכמים שבישראל ללמד את התלמידים תורה .
אדם שאביו לא לימדו תורה, חייב כשיגדל לילך אצל חכמי ישראל וללמוד מהם תורה, שנאמר: "ולְמדתם אֹתם ושמרתם לעשֹתם". (מתוך 'פניני הלכה', ליקוטים א')
פתגם
שלושה סימנים באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. (יבמות עט.)
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
