ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הרבי עצר ליד ביתו המפואר של מנהל בנק ידוע, דפק על הדלת, הוזמן פנימה, התיישב בסלון במשך דקות ארוכות ושתק. כשהתארכה השתיקה, לחש מנהל הבנק למשמש - מדוע בא הרבי לביתי? אך המשמש לא ידע להשיב.
לאחר מספר דקות, קם הרבי בשתיקה ויצא מהבית. ליווה מנהל הבנק את הרבי בדרכו חזרה אל ביתו, ולבסוף פקעה סבלנותו ושאל - מה הסיבה לביקורו של הרבי בביתי?
לראשונה, שבר הרבי את שתיקתו והשיב - באתי לביתך לקיים מצווה, ובעזרת ה' זכיתי לקיימה.
התפלא הבנקאי ושאל - מהי המצווה שהרבי קיים?
הסביר הרבי – ישנו דבר חשוב שעלי לבקש ממך. אולם חכמינו אמרו: "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע - כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה:). אם אשב בביתי וכבודו ישב בביתו, לא אקיים מצווה זו. לכן באתי לביתך, ישבתי אצלך ושתקתי ולא אמרתי את הדבר שאינו נשמע, ובזה קיימתי את המצווה.
הבנקאי הסתקרן מאד בעקות התשובה, וביקש מהרבי שיספר לו על בקשתו המסתורית, ואולי ישמע לה. הרבי סירב בנימוק שהבנקאי בוודאי לא ישמע לדבריו, ואילו הבנקאי הפציר ברבי שוב ושוב. לאחר הפצרות רבות, נענה הרבי וביקש – אלמנה אחת יש בעירנו, ענייה מרודה, החייבת לבנק כסף רב. כעת, מתכוון הבנק לעכל את ביתה, ולהשליך אותה ואת ילדיה לרחוב. בקשתי היא, שהבנק ימחל לה על חובה.
התפלא הבנקאי ואמר – הרי זה חוב לבנק, ואני רק מנכ"ל הבנק ולא הבעלים, ואין ביכולתי לוותר על החוב. ענה הרבי – אכן צדקתי כשאמרתי, שלא תשמע לדברי, והרי הם בכלל מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע... ומיד נכנס לביתו.
הבנקאי נותר בחוץ תפוס בהרהוריו ו...האלמנה נותרה בביתה.
סיפור זה מלמדנו תובנות חשובות על מצוות תוכחה. כידוע נצטווינו – "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא" (ויקרא יט יז). אך אמרו על כך חז"ל, שחיוב התוכחה מותנה בכך שיש סיכוי אפילו קלוש שהתוכחה תתקבל על לב השומע, ותחולל שינוי אמיתי.
בהקשר לכך מובא בגמרא (ערכין טז:) – "תניא אמר רבי טרפון: תמיה אני, אם יש בדור הזה (מי) שמקבל תוכחה. אם אמר לו – טול קיסם מבין שיניך, אמר לו – טול קורה מבין עיניך. אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה (מי) שיודע להוכיח".
התנאים מעלים שתי בעיות בתוכחה – יכולת להוכיח ויכולת לקבל תוכחה. מבחינה פסיכולוגית -האדם מסרב לקבל תוכחה, כי התוכחה מאיימת עליו, ומראה שאינו טוב. הוא חש מותקף ונוקט במגננה. כידוע, ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
לכן, תגובתו הפשוטה ביותר של מקבל התוכחה היא להאשים את המוכיח – לי יש בעיה של 'קיסם', אצלך הבעיה גדולה יותר – 'קורה'. זו כוונת רבי טרפון, שאין כיום מקבלי תוכחה. תגובה זו היא אולי גם הסיבה לדברי ראב"ע שכיום אין מוכיחים, כי כיוון שכולנו לא מושלמים, הרי בכולנו אפשר להטיח שהבעיה קיימת אצלנו עוצמה כפולה, ולכן איננו ראויים להוכיח.
ה'אהבת ישראל' פותר בעיות אלו בדרך מבריקה במיוחד. הוא לא מתיימר להיות היחיד בדור שראוי להוכיח. להיפך, הוא שותק ולא מוכיח. בשתיקתו, מעורר רבי ישראל את סקרנותו של הבנקאי ומוכנותו לקבל את דבריו. בדרך זו הוא הופך את הבנקאי למי שראוי/ רוצה לקבל תוכחה. כעת, הבנקאי מתוך תוכו שואף לתקן את דרכיו, וכלל לא יטיל את האשמה על המוכיח.
יותר מזה – רבי ישראל כלל לא מוכיח, הוא לא 'צד' בסיפור, שהרי אין בדור מי שראוי להוכיח. רבי ישראל רק בא לקיים מצווה, מצוות ה'. ה' הוא המצווה, ועל הבנקאי לשמוע לדבריו ולעשות חסד. כך מצליח רבי ישראל בשתיקתו ובביטולו לדבר ה' להוביל את הבנקאי לעשיית המצווה.
שנזכה להיות מהלוקחים אחריות על מעשינו ומתקנים דרכינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
