ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הרבי עצר ליד ביתו המפואר של מנהל בנק ידוע, דפק על הדלת, הוזמן פנימה, התיישב בסלון במשך דקות ארוכות ושתק. כשהתארכה השתיקה, לחש מנהל הבנק למשמש - מדוע בא הרבי לביתי? אך המשמש לא ידע להשיב.
לאחר מספר דקות, קם הרבי בשתיקה ויצא מהבית. ליווה מנהל הבנק את הרבי בדרכו חזרה אל ביתו, ולבסוף פקעה סבלנותו ושאל - מה הסיבה לביקורו של הרבי בביתי?
לראשונה, שבר הרבי את שתיקתו והשיב - באתי לביתך לקיים מצווה, ובעזרת ה' זכיתי לקיימה.
התפלא הבנקאי ושאל - מהי המצווה שהרבי קיים?
הסביר הרבי – ישנו דבר חשוב שעלי לבקש ממך. אולם חכמינו אמרו: "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע - כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה:). אם אשב בביתי וכבודו ישב בביתו, לא אקיים מצווה זו. לכן באתי לביתך, ישבתי אצלך ושתקתי ולא אמרתי את הדבר שאינו נשמע, ובזה קיימתי את המצווה.
הבנקאי הסתקרן מאד בעקות התשובה, וביקש מהרבי שיספר לו על בקשתו המסתורית, ואולי ישמע לה. הרבי סירב בנימוק שהבנקאי בוודאי לא ישמע לדבריו, ואילו הבנקאי הפציר ברבי שוב ושוב. לאחר הפצרות רבות, נענה הרבי וביקש – אלמנה אחת יש בעירנו, ענייה מרודה, החייבת לבנק כסף רב. כעת, מתכוון הבנק לעכל את ביתה, ולהשליך אותה ואת ילדיה לרחוב. בקשתי היא, שהבנק ימחל לה על חובה.
התפלא הבנקאי ואמר – הרי זה חוב לבנק, ואני רק מנכ"ל הבנק ולא הבעלים, ואין ביכולתי לוותר על החוב. ענה הרבי – אכן צדקתי כשאמרתי, שלא תשמע לדברי, והרי הם בכלל מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע... ומיד נכנס לביתו.
הבנקאי נותר בחוץ תפוס בהרהוריו ו...האלמנה נותרה בביתה.
סיפור זה מלמדנו תובנות חשובות על מצוות תוכחה. כידוע נצטווינו – "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא" (ויקרא יט יז). אך אמרו על כך חז"ל, שחיוב התוכחה מותנה בכך שיש סיכוי אפילו קלוש שהתוכחה תתקבל על לב השומע, ותחולל שינוי אמיתי.
בהקשר לכך מובא בגמרא (ערכין טז:) – "תניא אמר רבי טרפון: תמיה אני, אם יש בדור הזה (מי) שמקבל תוכחה. אם אמר לו – טול קיסם מבין שיניך, אמר לו – טול קורה מבין עיניך. אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה (מי) שיודע להוכיח".
התנאים מעלים שתי בעיות בתוכחה – יכולת להוכיח ויכולת לקבל תוכחה. מבחינה פסיכולוגית -האדם מסרב לקבל תוכחה, כי התוכחה מאיימת עליו, ומראה שאינו טוב. הוא חש מותקף ונוקט במגננה. כידוע, ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
לכן, תגובתו הפשוטה ביותר של מקבל התוכחה היא להאשים את המוכיח – לי יש בעיה של 'קיסם', אצלך הבעיה גדולה יותר – 'קורה'. זו כוונת רבי טרפון, שאין כיום מקבלי תוכחה. תגובה זו היא אולי גם הסיבה לדברי ראב"ע שכיום אין מוכיחים, כי כיוון שכולנו לא מושלמים, הרי בכולנו אפשר להטיח שהבעיה קיימת אצלנו עוצמה כפולה, ולכן איננו ראויים להוכיח.
ה'אהבת ישראל' פותר בעיות אלו בדרך מבריקה במיוחד. הוא לא מתיימר להיות היחיד בדור שראוי להוכיח. להיפך, הוא שותק ולא מוכיח. בשתיקתו, מעורר רבי ישראל את סקרנותו של הבנקאי ומוכנותו לקבל את דבריו. בדרך זו הוא הופך את הבנקאי למי שראוי/ רוצה לקבל תוכחה. כעת, הבנקאי מתוך תוכו שואף לתקן את דרכיו, וכלל לא יטיל את האשמה על המוכיח.
יותר מזה – רבי ישראל כלל לא מוכיח, הוא לא 'צד' בסיפור, שהרי אין בדור מי שראוי להוכיח. רבי ישראל רק בא לקיים מצווה, מצוות ה'. ה' הוא המצווה, ועל הבנקאי לשמוע לדבריו ולעשות חסד. כך מצליח רבי ישראל בשתיקתו ובביטולו לדבר ה' להוביל את הבנקאי לעשיית המצווה.
שנזכה להיות מהלוקחים אחריות על מעשינו ומתקנים דרכינו.
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך ללמוד גמרא?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
מסירות או התמסרות?
פסח שני
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
