ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים, שבזמן מבצע סיני, כשהחיילים שהו בחזית, העיר הרבי בלילה את הבחור שישן בביתו ואמר לו – 'אריה, חשוך כאן'. הבחור התפלא, שהרי הבית היה מואר מאד, וענה לו – 'רבי, הבית מלא אור'. הגיב הרבי – 'אתה אומר שמואר? טוב, לך לישון, לך לישון'.
לאחר זמן מה, שוב העיר הרבי את הבחור, ואמר לו – 'אריה, יש כאן רוח'. שוב התפלא הבחור, שהרי הבית היה סגור ואטום, וענה – 'רבי, הבית מוגן מרוחות'. ושוב הגיב הרבי – 'אתה אומר שאין רוח? טוב, לך לישון, לך לישון'.
לאחר זמן מה, העיר הרבי בשלישית את הבחור, ואמר – 'אריה, קר כאן'. הבחור התפלא מאד, ותהה שמא אירע משהו לרבי, שהרי חמים בבית ונעים, וענה – 'רבי, חם כאן ונעים'. וכאן הגיעה התשובה להתנהגותו השונה של הרבי, וכך הגיב רבי אהרון – 'אבל לחיילים שלנו קר וחשוך עכשיו'.
כעת ענה המשמש – 'רבי, ה' יתברך וודאי יעזור להם'. לכך חיכה רבי אהרון ואמר – 'אתה אומר שה' יעזור להם, טוב, לך לישון, לך לישון'. (סיפור זה, שאיני מביאו בצורה מדוייקת, שמעתיו מהרב דודי דודקביץ' שליט"א).
בסיום הסיפור, רבי אהרון וודאי פועל ישועות לחיילי צה"ל בעזרת הזכרת דברי משמשו, וזאת מצינו בסיפורי חסידים רבים, אך יש פן ייחודי בסיפור המופיע בשיחה המקדימה לסיום. בסיפור זה גלומה תחושת האחריות שחשים גדולי ישראל על עם ישראל. צדיק ומנהיג אמיתי הוא מי שנושא את משא העם על כתפיו, וכשהחיילים ישנים בקור ובחושך, הוא חש ממש שהוא נמצא עימם, וגם הוא ישן בקור ובחושך אף על פי שבביתו חם ונעים.
כך נהג גם משה רבינו בפרשת ואתחנן, כשאמר על הגזירה שלא יכנס לארץ – "ויתעבר ה' בי למענכם". וכבר תמהו על כך, שהרי משה נענש בעוון מי מריבה, ומדוע מאשים את העם באי כניסתו לארץ?
וידועים דברי האר"י הקדוש, שאכן הטעם הנסתר שמשה לא נכנס לארץ הוא שמסר נפשו בשביל ישראל. אם משה היה נכנס לארץ ובונה מקדש במקומו, הרי שמקדש זה לא היה יכול להיחרב לעולם. וממילא, אם ישראל היו חוטאים, הרי שהקב"ה לא היה יכול לשפוך חמתו על עצים ואבנים, וישראל היו שותים, חלילה, את כוס התרעלה בעצמם. לפיכך, נגזר על משה שא יכנס לארץ, וכך ישראל ינצלו מהפורענות הקשה. זוהי אם כן, אותה מסירות הנפש של הרועה הנאמן על עמו.
ואכן, מידה זו מצויה אצל גדולי ישראל לא רק במישור הרוחני, אלא גם בנשיאת משא העם כפשוטו בחייהם. על רבי חיים מבריסק (שגם יום ההילולא שלו ב- כא' אב), סולל הדרך הלמדנית המעמיקה בעולם הישיבות, מסופר רבות גם על מידה זו של דאגה לצורכי העם.
ביתו של רבי חיים היה פתוח לאורחים עד שבמטבחו הפרטי היו תולים מודעות, כי זה מקום ציבורי. את העצים להסקה לתנור המשפחה, סיפקה קהילת בריסק. יום אחד, נודע לראשי הקהילה, שעניי העיר נוטלים באופן חופשי מעצי ההסקה המיועדים לתנורו של הרב.
דרשו ראשי הקהילה מהרב להפסיק מנהג זה, שהרי העצים מיועדים לרב ולא לכולם. השיב רבי חיים, שאם ברצונם להפסיק מנהג זה, הם יכולים להפסיק לספק לו עצי הסקה, כי הוא אינו יכול לחמם את ביתו כשלעניים קר...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














