ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים, שבזמן מבצע סיני, כשהחיילים שהו בחזית, העיר הרבי בלילה את הבחור שישן בביתו ואמר לו – 'אריה, חשוך כאן'. הבחור התפלא, שהרי הבית היה מואר מאד, וענה לו – 'רבי, הבית מלא אור'. הגיב הרבי – 'אתה אומר שמואר? טוב, לך לישון, לך לישון'.
לאחר זמן מה, שוב העיר הרבי את הבחור, ואמר לו – 'אריה, יש כאן רוח'. שוב התפלא הבחור, שהרי הבית היה סגור ואטום, וענה – 'רבי, הבית מוגן מרוחות'. ושוב הגיב הרבי – 'אתה אומר שאין רוח? טוב, לך לישון, לך לישון'.
לאחר זמן מה, העיר הרבי בשלישית את הבחור, ואמר – 'אריה, קר כאן'. הבחור התפלא מאד, ותהה שמא אירע משהו לרבי, שהרי חמים בבית ונעים, וענה – 'רבי, חם כאן ונעים'. וכאן הגיעה התשובה להתנהגותו השונה של הרבי, וכך הגיב רבי אהרון – 'אבל לחיילים שלנו קר וחשוך עכשיו'.
כעת ענה המשמש – 'רבי, ה' יתברך וודאי יעזור להם'. לכך חיכה רבי אהרון ואמר – 'אתה אומר שה' יעזור להם, טוב, לך לישון, לך לישון'. (סיפור זה, שאיני מביאו בצורה מדוייקת, שמעתיו מהרב דודי דודקביץ' שליט"א).
בסיום הסיפור, רבי אהרון וודאי פועל ישועות לחיילי צה"ל בעזרת הזכרת דברי משמשו, וזאת מצינו בסיפורי חסידים רבים, אך יש פן ייחודי בסיפור המופיע בשיחה המקדימה לסיום. בסיפור זה גלומה תחושת האחריות שחשים גדולי ישראל על עם ישראל. צדיק ומנהיג אמיתי הוא מי שנושא את משא העם על כתפיו, וכשהחיילים ישנים בקור ובחושך, הוא חש ממש שהוא נמצא עימם, וגם הוא ישן בקור ובחושך אף על פי שבביתו חם ונעים.
כך נהג גם משה רבינו בפרשת ואתחנן, כשאמר על הגזירה שלא יכנס לארץ – "ויתעבר ה' בי למענכם". וכבר תמהו על כך, שהרי משה נענש בעוון מי מריבה, ומדוע מאשים את העם באי כניסתו לארץ?
וידועים דברי האר"י הקדוש, שאכן הטעם הנסתר שמשה לא נכנס לארץ הוא שמסר נפשו בשביל ישראל. אם משה היה נכנס לארץ ובונה מקדש במקומו, הרי שמקדש זה לא היה יכול להיחרב לעולם. וממילא, אם ישראל היו חוטאים, הרי שהקב"ה לא היה יכול לשפוך חמתו על עצים ואבנים, וישראל היו שותים, חלילה, את כוס התרעלה בעצמם. לפיכך, נגזר על משה שא יכנס לארץ, וכך ישראל ינצלו מהפורענות הקשה. זוהי אם כן, אותה מסירות הנפש של הרועה הנאמן על עמו.
ואכן, מידה זו מצויה אצל גדולי ישראל לא רק במישור הרוחני, אלא גם בנשיאת משא העם כפשוטו בחייהם. על רבי חיים מבריסק (שגם יום ההילולא שלו ב- כא' אב), סולל הדרך הלמדנית המעמיקה בעולם הישיבות, מסופר רבות גם על מידה זו של דאגה לצורכי העם.
ביתו של רבי חיים היה פתוח לאורחים עד שבמטבחו הפרטי היו תולים מודעות, כי זה מקום ציבורי. את העצים להסקה לתנור המשפחה, סיפקה קהילת בריסק. יום אחד, נודע לראשי הקהילה, שעניי העיר נוטלים באופן חופשי מעצי ההסקה המיועדים לתנורו של הרב.
דרשו ראשי הקהילה מהרב להפסיק מנהג זה, שהרי העצים מיועדים לרב ולא לכולם. השיב רבי חיים, שאם ברצונם להפסיק מנהג זה, הם יכולים להפסיק לספק לו עצי הסקה, כי הוא אינו יכול לחמם את ביתו כשלעניים קר...
מתי נכון לומר סליחות ?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מי פה עבריין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
