ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
חכם גדול היה, ודמותו הייחודית שידעה להבעיר לבבות מבקשי ה' באמת לעבודתו יתברך, משכה אליה תלמידים עמוקים רבים. ואכן, כמה וכמה מתלמידיו הפכו בהמשך לאדמו"רים גדולים, שהשושלות שיצאו מהם מנהיגות חסידויות גדולות עד ימינו אלה.
דרכו הייחודית משכה אש, ומחלוקת עזה התלקחה כנגדו. אחד מהחולקים המרכזיים עליו היה רבי מאיר מסבניץ. פעם אחת ציווה רבי מאיר על שניים מחסידיו להישבע, שימלאו את מבוקשו. לאחר שנשבעו, פקד עליהם לנסוע לפשיסחה ולומר לרבי בונם את המסר הבא – 'כיצד אתה רבי? האם אפשר ללמוד את מה שנחוץ לכך על ידי מסחר עצים בדנציג?
בדאגה גדולה באו השליחים לפשיסחה. הם ביקשו מרבי בונים סליחה מראש על שיצערוהו בדברים נגד רצונם, והעבירו לו את המסר.
"אמרו לרבכם", השיב להם רבי בונים, "שאילו שיערתי בימי נעורי, מה שעתיד לבוא עלי, הייתי נוהג כמוהו, אבל טוב יותר שלא שיערתי את הדבר".
אחר כך אמר רבי בונים לתלמידיו: "מאיר הוא איש אלוקים מנעוריו, ואינו יודע איך חוטאים. מניין לו לדעת - מה חסר לבריות שבאים אליו? אני הייתי במסחר ובתיאטרון, והריני יודע מה מתחולל לב החוטא. מאז יודע אני גם כיצד יש ליישר את האילן הצעיר, המתעקם בשעת צמיחתו".
כמה עניינים אפשר ללמוד מסיפור זה, וביניהם - התובנה הבאה בדיעבד, שלעיתים יורדים אנו או סובלים אנו כדי שנוכל להבין לעתיד ללב האחרים, ואף לסייע להם להיחלץ ממצבם. מהסיפור עולה שלכתחילה, לא היה הולך רבי בונים בדרכו, אך בדיעבד מתוך דרכו המיוחדת – הוא גם זה היודע להעלות את הצעירים.
וכך מצינו מאז מקדם, שיש צדיקים שמראש לא חטאו, ויש בעלי תשובה שחטאו ותיקנו. יוסף הוא צדיק, ואילו דוד הוא בעל תשובה. "לא חטא דוד אלא כדי ללמד תשובה ליחיד". והנה, העולם כולו מצפה לתיקונו דווקא על ידי משיח בן דוד, כי דווקא מי שחטא ושב, יכול להשלים את תשובת העולם. (צריך לדייק, אין זה אומר שרבי בונם חטא, חלילה, אלא שנפתח לעולם רחב יותר, והבין ללב החוטאים).
אמנם, חשוב להוסיף, שמשיח בן דוד בא לאחר משיח בן יוסף, כי גם בעל התשובה זקוק לכוחותיו של הצדיק שלא חטא. דומה הדבר, לאדם הטובע בבוץ, שמחד – עלינו להשליך חבל לבוץ כדי להצילו, ומאידך – על החבל להיות תפוס בידי מי שנמצא מחוץ לביצה, כי אם המציל יכנס לביצה הרי שיטבע יחד עם השקוע בפנים. רק השילוב של הצדיקים ובעלי התשובה מעלה את העולם.
ב. אם כן – רבי שמחה בונים העיד על עצמו כמי שמכיר את נפש החוטא ויודע להשיבו. וודאי יש לרבי בונים עצה טובה לתת לנו לימי אלול – ימי התשובה. מה עצתו?
אמר רבי בונים – "האשמה הגדולה של האדם אינה החטאים שהוא חוטא – הניסיון עצום הוא וכוחו דל! האשמה הגדולה היא, שיכול הוא בכל רגע לעשות תשובה ואינו עושה" (אור הגנוז).
במשפט עמוק זה דומים דברי רבי בונים לדברי רבנו יונה בשערי תשובה, שאומר שכשאדם לא שב בתשובה הרי הוא כחוטא כל רגע מחדש, וכל החטאים הללו מצטרפים לחטא גדול מאד, כך שחוסר התשובה חמור מהחטא.
משפט זה חודר לנפש החוטא. התרגיל המרכזי של יצר הרע אינו להפילנו בחטא, אלא לייאש אותנו מלשוב ממנו. כל אדם רגיל נופל לפעמים, ובדרך כלל הנפילה הראשונה היא נפילה קטנה יחסית. הבעיה היא, שלאחר נפילה זו, יצר הרע בא אלינו, ומפיל את בטחוננו העצמי. הוא אומר לנו – אתה לא שווה. אתה אבוד. אתה בן אדם חוטא, 'ועל מי אתה עובד כשאתה מנסה לשחק אותה צדיק'. אין לך סיכוי וכו'.
ואז האדם מתייאש והולך ומידרדר. "כך היא דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך... ולמחר אומר לו לך עבוד עבודה זרה". למשל – ניקח נושא של בן אדם לחבירו. אדם רב עם חבר, לעיתים, מתוך התפרצות כעס רגעית. אם מיד הוא יתפוס את עצמו, יתנצל ויתפייס, הכל רגע ויעבור. למעשה, כמעט לא קרה כלום, ויתכן והחבר אף יעריך אותו על גבורתו לבקש סליחה.
אך יצר הרע דוחק באדם להצדיק את עצמו, לא לוותר, להראות שהוא מושלם ולא לקש סליחה. כך המריבה הולכת וגדלה, ומגיעה לממדים עצומים.
בואו נלמד לבלום בזמן. לחזק את בטחוננו העצמי, ולהבין שגם אם נפלנו לרגע, הרי שעיקר מבחננו הוא ביכולת לשוב בתשובה, ובזה נצליח. בהצלחה לכולנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
