ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
כאשר אדם חווה את יום ראש השנה מתוך חרדה לדינו, הרי הוא שקוע בתוך חשבונותיו האישיים, שאף שיהיו חשובים ככל שיהיו, הם מכנסים את האדם בתוך עצמו. אין זה רע שאדם עושה את חשבון חייו, אך אין זה הדבר המרכזי שצריך להעסיק אותנו ביום המלכת השם. המלכת מלך היא אירוע חגיגי וציבורי ביותר. על האדם ביום זה להקדיש תשומת לב לשמחה של גילוי מלכות השם, שמהותה היא תיקון כל העולם וגילוי הטוב האינסופי.
יתירה מזו, מכיוון שראש השנה הוא יום של התחלה, וכשמו כן הוא, ראש השנה, וודאי שכמו שהראש משפיע על כל הגוף, כך ההשפעה של ראש השנה על כל השנה היא מכרעת. אם עבודת השם בראש השנה תהיה בשמחה, כל השנה העבודה תהיה מלאה בשמחה וחיות וזה לשון הרבי מגור ב"שפת אמת":
ובראש השנה מקבלים מלכות שמים. וצריך להיות בשמחה, כמו שכתוב (שבת דף קל עמוד א') כל מצווה שקיבלו עליהם בשמחה עדיין עושין בשמחה (זאת אומרת שהאופן הראשוני של עשיית מצווה משפיע על כל ההמשך). וכפי השמחה בראש השנה בקבלת מלכותו יתברך שמו, כן מתקיים כל ימי השנה.
נקודה נוספת מבאר פה בעל השפת אמת, ועל מנת להבינה יש לשים לב ל"תופעה" מעניינת: מצוות רבות קשורות עם ההתחלה והראשית של כל דבר, נזכיר כמה דוגמאות: הביכורים, הפרי הראשון של המטע. פדיון הבכור, הבן הראשון. חלה - נקראת בתורה "ראשית עריסותיכם". הקו המאחד בין כל מצווות אלו הוא, שאת הראשית יש להקדיש לשם השם וכך אנו מראים את הזיקה של הכל אל השם ועבודתו.
כך גם את ראש השנה אנו מקדישים לקבלת מלכותו יתברך, וכאן ישנה הדגשה מיוחדת - דבר זה נעשה על ידי "ראש" או "ראשית" האנושות, וזה על פי הפסוק בירמיה (ב' ג') "קֹדש ישראל לה' ראשית תבואתֹה" (קוראים: תבואתו), זאת אומרת שעיקר התפקיד האוניברסאלי להמליך את השם יתברך מוטל על ראשית האנושות, שזה עם ישראל. וזה לשונו:
"וכמו שראש השנה שהוא ראש של כל השנה, ובראש צריכין לקבל מלכותו יתברך שמו, לתת הראשית אליו יתברך שמו. כמו כן בנפשות, בני ישראל הם הראש. ולכן עליהם לקבל מלכות שמים שהם נקראים ראשית. ובכח זה נמשך מלכות שמים גם על כל העולם. ומבקשים (בתפילה) "ותמלוך אתה השם לבדך על כל מעשיך", כי באמת אין העולם ומלואו כדאי (ראויים) שיחול עליהם מלכות שמים... ובני ישראל זיכה אותם הקדוש ברוך הוא שחל עליהם מלכותו יתברך שמו, באומרו "אנכי השם אלוקיך"... ואנו מבקשין שיהיה רצון לפניו למלוך על כל העולם"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
