ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
האחד אמר:
"אם בכיר ולקיש כחדא יינץ - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר".
כלומר, אם יהא חם בקרקע, ויצמח זרע הבכיר והאפילה יחד, חטים שנזרעו בראש החודש ושעורין שנזרעו עכשיו, סימן שזהו אדר, ואם לאו, אין זה אדר אלא שבט (ע"פ רש"י). יש שפירשו, אם ינצו יחדיו, זה שזרעוהו בשעת היורה עם זה שזרעוהו בשעת המלקוש, הרי זו עונת אדר, ואם לאו אינה עונת אדר (ע"פ קטע מתשובת ר' שרירא גאון, מרגליות הים, שם).
השני אמר:
"אם תור בצפר בתלג ימות, ובטיהרא בטול דתאינה ידמוך ישלח משכיה - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר".
אם בבוקר יהא קור חזק עד שיהא השור קרוב למות מחמת הצינה, ובצהרים יגדל כוח החום עד שיהא השור מיצל בצל התאנה מחמת החום, ויפשיט עורו, כלומר יתחכך בתאנה מחמת החום (ע"פ רש"י). ויש שהסבירו סימן זה על תור וגוזל, שיתכנס בבוקר ויתחבא מחמת הצינה ויבוא לידי מיתה כשהשלג משיגו, ולעת הצהרים לא יוכל לקום בחמה אלא מבקש צל התאנה (ע"פ רש"ג).
השלישי אמר:
"אם קידום תיקוף לחדא יהא יפח בלועך נפיק לקיבליה - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר".
אם כבר תשש כוח החורף כל כך, שכשתהא רוח מזרחית חזקה מאוד, והיא מביאה צינה, ואתה מנשב בפיך ויוצא לקראתה, ונפיחתך קשה ומתגברת מן הרוח ומחממתה, זהו אדר (רש"י). ויש שפירשו, אם נמצאת רוח קדים עזה, ואעפ"כ יש צינה, שאדם נופח את לחייו לחממן, ויוצא הוא לקראת הרוח, זהו אדר (ע"פ רש"ג).
מה ניתן ללמוד מעדות שלושת רועי הבקר?
א. כל אחד מן הרועים נתן סימן היכר מרובד אחר בטבע. הראשון נתן מתחום הצומח: הזריעה המוקדמת והמאוחרת גדילות יחדיו בחודש זה, ולא הועילה הזריעה המוקדמת להיות קודמת בגידול. השני נתן סימן מתחום בעלי החיים, אם זה השור או התור, שבבוקרו של אדר קר להם עד מאוד, עד כדי מיתה, ואילו בצהרים החום מתגבר כל כך שהם אינם סובלים אותו. והשלישי נתן סימן מתחום האדם, האדם נאבק עם הרוח המזרחית הקרה, והוא מנסה להתגבר בנפיחת רוחו הפנימית החמה, על הרוח החיצונית הקרה והעזה.
ב. אף על פי שהסימנים ניתנו מרבדים שונים - הצומח, החי, והאדם, אפשר למצוא להם מכנה משותף לציון האופי המיוחד של חודש אדר: יש בו ניגודים וסתירות, או התנצחות והתהפכות כוחות. לפי הסדר הרגיל המוקדם לזריעה, מוקדם לצמיחה, ואילו בחודש אדר המוקדם והמאוחר באין כאחד, כי האדמה לא התחממה כל ימות החורף ורק עתה עם התגברות החום באדר, צומחים יחדיו הבכיר והלקיש.
האופי הניגודי של אדר בא לידי ביטוי בתחושתם של בעלי החיים, הקור העז של הבוקר שייך לתקופת החורף, עד שבשלג כמעט קופאים החיים ונעצרים מפעילותם ומתכנסים פנימה. לעומת זה בצהרים מחממת השמש כמו בימי הקיץ החמים, עד ש"אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ" (תהילים יט, ז), וכביכול, בעל החיים רוצה לברוח מעצמו, להתקלף מעורו מרוב חמימות. יוצא, שבחודש אדר משמשים כאחד קפאון החיים והתעוררותם.
אין לך סתירה גדולה מזו, שרוח קדים שתמיד היא חמה ומייבשת, הנה בחודש אדר היא קרה, אבל לא כמו בימי החורף שאין הרוח החמה שבאדם היוצאת מריאותיו, מסוגלת להתגבר על הרוח החיצונית ולחממה. הנה בחודש אדר תצליח הרוח הפנימית החמה להתגבר על זו החיצונית. אם כן מזג האוויר של אדר ממזג בקרבו גם מן הקור וגם מן החום, וגם פה מתוך התנצחות שבין הפנים והחוץ.
תהפוכות מאורעות החיים
לא רק בתופעות הטבע יש אופי מיוחד לחודש אדר, המלא בסתירות ובניגודים, אלא גם במאורעות החיים האנושיים בהיסטוריה היהודית ניתן להכיר את המיוחד לחודש זה. לא במקרה נזדמן חג הפורים דווקא לחודש אדר, כי בהתאם לאופי החודש הזה, המסוגל לכל התהפוכות והגלגולים השונים, התרחש בו נס הפורים. וכלשון הפיוט לפורים "כִּי פוּר הָמָן - נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ". הטלת הגורלות על ידי המן שנראית מקרית בהחלט, נתבררה בסופה של המגילה כמכוונת על ידי ההשגחה העליונה. סוד ה"ונהפוך הוא" של המגילה הוא, שכל מה שחשב המן כנגד ישראל נהפך כנגדו עצמו. הוא חשב שחודש זה, שבו נפטר משה, סימן רע הוא לישראל, והוא הזמן המתאים והראוי לביצוע מחשבתו הרעה, וטעותו הייתה, שלא ידע שבחודש זה משה גם נולד.
בסגולת חודש אדר - נמצא שיש בו פתחים להתחלה חדשה, לתקופת האביב, וכן יש בו פתחי גמר העונה, לציון סוף חודשי השנה ולסיום עונת החורף. על כן נמצא בחודש זה את החיים והמוות, את ההתחלה ואת הסוף. הלידה והחיים מצד אחד ואבדן וכליה בו מן הצד האחר. אורה ושמחה לזרע היהודים, אבלות ועצב לזרעו של עמלק. שני ההפכים משמשים כאחד בחודש זה. על המן התהפך מזלו למיתה ואבל, וישראל נושעו לחיים ולשמחה ולשלום. (בספרים הקדושים סידרו את האותיות הפשוטות שהן י"ב במספרן, לפי החודשים, וקבעו את האות ק' לאדר, שהיא תכונת הקופיות, ההתחפשות, המתאימה לחודש זה. "המליך אות ק' בשחוק וצר וכו' ואדר בשנה וכו'". (ספר יצירה ספ"ה, ועיין הסבר עניין זה ב'ליקוטי מאמרים', להגאון ר' צדוק הכהן, אות טז)
הבחינות השונות בהלכה
מאורע ידוע פחות בחודש זה, אבל מתאים לאופיו של החודש שיש בו ריבוי גוונים, הוא מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל: "על כן גזרו תענית בט' באדר על שנחלקו בו ב"ש וב"ה זה על זה". (טור ושולחן ערוך אורח חיים, סימן תקף) זוהי המחלוקת הראשונה שעליה נאמר: "אלו ואלו דברי א-לוהים חיים", כי הבחינות השונות של המציאות והצדדים המנוגדים שבראיית ההלכה, יש להם שורש בחודש זה, כי המציאות הגשמית יש בה בחינות שונות, וכל בית מדרש הדגיש את הבחינות השונות, אף כי פסק ההלכה פירושו, הכרעה לדבר היותר עיקרי שבמציאות. (על פי הסברו של המהר"ל, באר הגולה, באר א')
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
התלהבות ללא יין
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
