ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- ישיבת בית אל
- אזכרה לרצי"ה קוק זצ"ל
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
בספר הכוזרי 1 עוסק ר' יהודה הלוי בהרחבה בחטא העגל, ובסוף לימוד הסנגוריה שהוא מלמד על כלל ישראל הוא מבאר יסוד חשוב. אמנם, עם ישראל חטאו בעגל, מחולות, נתנו זהב, רקדו לפני העגל, אבל החטא הזה לא נבע מחיסרון בעם ישראל אלא להיפך, הוא נבע מריבוי אמונה. משה רבינו איננו, יש רצון גדול לעבוד את הקב"ה, ויש צורך ב"נעבד מורגש" - דבר מוחשי שאפשר לכוון אליו.
וממשיך ריה"ל שגם אנחנו מדברים היום על בית המקדש, על הכרובים, על בית כנסת שיש בו ארון קודש - נמצא שגם אנחנו מכוונים את הפניה שלנו לריבונו של עולם דרך דבר ממשי, ואם כן מה היתה טעותם של עם ישראל? מהו החטא?
מבאר ריה"ל שההבדל בין הכרובים לבין העגל הוא האם יש ציווי או אין - האם עבודת ה' וההדרכה האלוקית הן מלמעלה, נמשכות מסיני, או שהן באות מלמטה. על כך אומר הכוזרי (לפי תרגום אבן תיבון) "שורש האמונה הוא שורש המרי". זוהי ההבנה היסודית - מהיכן הכל מתחיל.
ההבחנה הזו הוא עיקר היסוד של ספר הכוזרי, וזהו יסוד של חיים או מוות. כאשר ישנה הבנה שכל הבסיס של עבודת ה' מושתת על הציווי וההדרכה של ריבונו של עולם - יש כאן חיים. אם חס וחלילה זה לא כך - התוצאה היא הפוכה מחיים.
את היסוד הזה ראינו אצל מורנו ורבנו בכל מהלך הזמן שזכינו להסתופף בצל קורתו. לא לחינם היה הרב צבי יהודה זכר צדיק לברכה חוזר ומדגיש "ספר הכוזרי, שעיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו". היסוד של הכל הוא להבין שכל עבודת ה', כל התורה שאנו לומדים וכל המצוות שאנו מקיימים, כל החיים שלנו - תלויים בציווי האלוקי ובהדרכה האלוקית. ואפשר להביא לכך עשרות דוגמאות.
יהודי חי
זכינו לראות בעינים יהודי חי. כאשר יהודי חי - אז ישנם דברים שמכאיבים, כי בשר מת אינו מרגיש ולא חש. אצל הרב צבי יהודה זצ"ל ראינו צעקות, ושמענו צעקות מתוך תחושות של כאב. ומאידך גיסא, ראינו שמחה של חיים, משום שכשאדם הוא חי אז התגובות שלנו שונות לגמרי.
פעם היינו רוקדים בשמחת תורה מהישיבה הישנה לבית הרבנים הראשיים, הרב ניסים והרב אונטרמן זכרם לברכה, הדרך היתה דרך ארוכה והיום היה יום עם שמש מעיקה, והרב צבי יהודה היה רוקד עם כל הישיבה. הרב צבי יהודה כבר לא היה צעיר, הוא סבל מקשיים ברגלים ובהליכה, והתלמידים רצו שהוא ינוח, הציעו לו כסא וביקשו ממנו לנוח ולשבת. תגובתו היתה "הארון נושא את נושאיו" - הוא לא הרגיש עייפות וטורח. כשאדם שמח עם התורה אז לא הגוף נושא אותו, אלא התורה.
חיות של תורה מוכרחה להיות מושתתת על הפניה מלמעלה "שורש האמונה הוא שורש המרי", והחילוק הוא בין חיים או מוות.
הפגישות עם גדולי ישראל
הרב צבי יהודה, זכר צדיק לברכה, זכה להיפגש עם הרבה מגדולי ישראל, והוא היה מספר עליהם סיפורים, באריכות ובפרוטרוט הוא סיפר על כל דבר, על כל ניע וזיע של אותו גדול, כל תגובה של אותו גדול, איך הוא היה לבוש ואיך הוא הקפיד על הלבוש. לפעמים שאלנו את עצמנו - מה זה משנה? אבל זה היה חשוב. הפגישה שלנו עם גדולי התורה היא חלק מהתורה מסיני. כשם שהפגישה שלנו איתו היתה תורה מסיני, כך נפגשנו באמצעותו גם עם החפץ חיים ועם עוד גדולי ישראל, כשכל פרט משנה וחשוב. ועל כל פרט הוא היה חוזר עשרות פעמים, משום ש"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים", את התורה צריך למסור, והתורה אינה רק המצוות אלא היא החיים. עשרות פעמים הוא הסביר מדוע גדול שימושה יותר מלימודה, כי שימושה של תורה הוא החיים, ולכן הפגישה שלנו עם אותם גדולים באמצעות הסיפורים האלה היא פגישה שאיתה אנחנו מקבלים את התורה מסיני, וכמו שכותב הרמב"ן על הפסוק "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך..." 2 ש'הדברים' הם לא רק עשרת הדיברות, אלא גם המערכת כולה, הענן והערפל והברקים, כי תורה מסיני היא הטבעה של חיות בכלל ישראל, וחיות זה הכל. אין חלקים בחיים.
היסוד של היחס לארץ ישראל, של היחס לתורה, של היחס לכבוד התורה, הוא היסוד שהתורה היא חיה מתוך הציווי האלוקי. כל ההנהגה היתה מושתתת על הבסיס הזה, מה שהוא קיבל זה חיים ומה שהוא נתן זה חיים. התורה היא חיה, והתגובות של אדם חי למה שעובר עליו מחולקות ביסודן מתגובות של מי שחלילה אינו חי. לפעמים אנשים תמהו על התנהגותו, איך אפשר להתנהג כך? אבל מי שזוכה להבין מהי תורה, מה זה חיים של תורה, מהו יהודי של תורה - מבין שזה משהו אחר!
כל המציאות צריכה להיות מושתתת על "משה קיבל תורה מסיני", אין תורה אחרת - התורה היא מסיני. אני צריך לרצות להיפגש ולראות את התורה שקיבלנו בסיני. גם החידושים שלנו, העמל שלנו בתורה - הוא להבין את מה שקיבלנו. כל התחושות שלנו יכולות להיות בנויות רק על מה שאנחנו מקבלים, על מה שיש בשולחן ערוך ועל מה שאנחנו זוכים להיפגש בעינינו, בצורה בלתי אמצעית, עם גדולים מישראל. התורה היא חיים, בתנאי שהיא ניתנת מסיני ומסורה מדור לדור. זהו היסוד שזכינו לקבל אצל מורנו ורבינו זכרונו לברכה.
אזכרה לרצי"ה קוק זצ"ל האחריות והחשיבות לכל פרט, וכבוד תלמידי חכמים
אזכרה לרצי"ה קוק בישיבת בית אל תשפ"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
