ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ישיבת בית אל
- אזכרה לרצי"ה קוק זצ"ל
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
בספר הכוזרי 1 עוסק ר' יהודה הלוי בהרחבה בחטא העגל, ובסוף לימוד הסנגוריה שהוא מלמד על כלל ישראל הוא מבאר יסוד חשוב. אמנם, עם ישראל חטאו בעגל, מחולות, נתנו זהב, רקדו לפני העגל, אבל החטא הזה לא נבע מחיסרון בעם ישראל אלא להיפך, הוא נבע מריבוי אמונה. משה רבינו איננו, יש רצון גדול לעבוד את הקב"ה, ויש צורך ב"נעבד מורגש" - דבר מוחשי שאפשר לכוון אליו.
וממשיך ריה"ל שגם אנחנו מדברים היום על בית המקדש, על הכרובים, על בית כנסת שיש בו ארון קודש - נמצא שגם אנחנו מכוונים את הפניה שלנו לריבונו של עולם דרך דבר ממשי, ואם כן מה היתה טעותם של עם ישראל? מהו החטא?
מבאר ריה"ל שההבדל בין הכרובים לבין העגל הוא האם יש ציווי או אין - האם עבודת ה' וההדרכה האלוקית הן מלמעלה, נמשכות מסיני, או שהן באות מלמטה. על כך אומר הכוזרי (לפי תרגום אבן תיבון) "שורש האמונה הוא שורש המרי". זוהי ההבנה היסודית - מהיכן הכל מתחיל.
ההבחנה הזו הוא עיקר היסוד של ספר הכוזרי, וזהו יסוד של חיים או מוות. כאשר ישנה הבנה שכל הבסיס של עבודת ה' מושתת על הציווי וההדרכה של ריבונו של עולם - יש כאן חיים. אם חס וחלילה זה לא כך - התוצאה היא הפוכה מחיים.
את היסוד הזה ראינו אצל מורנו ורבנו בכל מהלך הזמן שזכינו להסתופף בצל קורתו. לא לחינם היה הרב צבי יהודה זכר צדיק לברכה חוזר ומדגיש "ספר הכוזרי, שעיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו". היסוד של הכל הוא להבין שכל עבודת ה', כל התורה שאנו לומדים וכל המצוות שאנו מקיימים, כל החיים שלנו - תלויים בציווי האלוקי ובהדרכה האלוקית. ואפשר להביא לכך עשרות דוגמאות.
יהודי חי
זכינו לראות בעינים יהודי חי. כאשר יהודי חי - אז ישנם דברים שמכאיבים, כי בשר מת אינו מרגיש ולא חש. אצל הרב צבי יהודה זצ"ל ראינו צעקות, ושמענו צעקות מתוך תחושות של כאב. ומאידך גיסא, ראינו שמחה של חיים, משום שכשאדם הוא חי אז התגובות שלנו שונות לגמרי.
פעם היינו רוקדים בשמחת תורה מהישיבה הישנה לבית הרבנים הראשיים, הרב ניסים והרב אונטרמן זכרם לברכה, הדרך היתה דרך ארוכה והיום היה יום עם שמש מעיקה, והרב צבי יהודה היה רוקד עם כל הישיבה. הרב צבי יהודה כבר לא היה צעיר, הוא סבל מקשיים ברגלים ובהליכה, והתלמידים רצו שהוא ינוח, הציעו לו כסא וביקשו ממנו לנוח ולשבת. תגובתו היתה "הארון נושא את נושאיו" - הוא לא הרגיש עייפות וטורח. כשאדם שמח עם התורה אז לא הגוף נושא אותו, אלא התורה.
חיות של תורה מוכרחה להיות מושתתת על הפניה מלמעלה "שורש האמונה הוא שורש המרי", והחילוק הוא בין חיים או מוות.
הפגישות עם גדולי ישראל
הרב צבי יהודה, זכר צדיק לברכה, זכה להיפגש עם הרבה מגדולי ישראל, והוא היה מספר עליהם סיפורים, באריכות ובפרוטרוט הוא סיפר על כל דבר, על כל ניע וזיע של אותו גדול, כל תגובה של אותו גדול, איך הוא היה לבוש ואיך הוא הקפיד על הלבוש. לפעמים שאלנו את עצמנו - מה זה משנה? אבל זה היה חשוב. הפגישה שלנו עם גדולי התורה היא חלק מהתורה מסיני. כשם שהפגישה שלנו איתו היתה תורה מסיני, כך נפגשנו באמצעותו גם עם החפץ חיים ועם עוד גדולי ישראל, כשכל פרט משנה וחשוב. ועל כל פרט הוא היה חוזר עשרות פעמים, משום ש"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים", את התורה צריך למסור, והתורה אינה רק המצוות אלא היא החיים. עשרות פעמים הוא הסביר מדוע גדול שימושה יותר מלימודה, כי שימושה של תורה הוא החיים, ולכן הפגישה שלנו עם אותם גדולים באמצעות הסיפורים האלה היא פגישה שאיתה אנחנו מקבלים את התורה מסיני, וכמו שכותב הרמב"ן על הפסוק "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך..." 2 ש'הדברים' הם לא רק עשרת הדיברות, אלא גם המערכת כולה, הענן והערפל והברקים, כי תורה מסיני היא הטבעה של חיות בכלל ישראל, וחיות זה הכל. אין חלקים בחיים.
היסוד של היחס לארץ ישראל, של היחס לתורה, של היחס לכבוד התורה, הוא היסוד שהתורה היא חיה מתוך הציווי האלוקי. כל ההנהגה היתה מושתתת על הבסיס הזה, מה שהוא קיבל זה חיים ומה שהוא נתן זה חיים. התורה היא חיה, והתגובות של אדם חי למה שעובר עליו מחולקות ביסודן מתגובות של מי שחלילה אינו חי. לפעמים אנשים תמהו על התנהגותו, איך אפשר להתנהג כך? אבל מי שזוכה להבין מהי תורה, מה זה חיים של תורה, מהו יהודי של תורה - מבין שזה משהו אחר!
כל המציאות צריכה להיות מושתתת על "משה קיבל תורה מסיני", אין תורה אחרת - התורה היא מסיני. אני צריך לרצות להיפגש ולראות את התורה שקיבלנו בסיני. גם החידושים שלנו, העמל שלנו בתורה - הוא להבין את מה שקיבלנו. כל התחושות שלנו יכולות להיות בנויות רק על מה שאנחנו מקבלים, על מה שיש בשולחן ערוך ועל מה שאנחנו זוכים להיפגש בעינינו, בצורה בלתי אמצעית, עם גדולים מישראל. התורה היא חיים, בתנאי שהיא ניתנת מסיני ומסורה מדור לדור. זהו היסוד שזכינו לקבל אצל מורנו ורבינו זכרונו לברכה.
אזכרה לרצי"ה קוק זצ"ל האחריות והחשיבות לכל פרט, וכבוד תלמידי חכמים
אזכרה לרצי"ה קוק בישיבת בית אל תשפ"ה
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מתגברים על מידות רעות?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
