ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מידות
היום נעבור מן ה"אורות" של הבעש"ט על גודל ערכו וטובו של כל יהודי ואפילו של כל העולם בכלל, אל ה"כלים" של תלמיד תלמידו רבי שניאור זלמן בעל ה"תניא" (רבי שניאור זלמן היה מצעירי תלמידי ה"מגיד ממזריטש" [אם כי לא הקטן שבהם בחכמה...] שהיה תלמידו של הבעש"ט) בספר התניא בפרק ל"ב מדבר "האדמו"ר הזקן" אודות אהבת ישראל, ומורגל בפי החסידים שאין זה במקרה פרק ל"ב אלא שזהו "לב התניא".
בחלק הראשון של ספר התניא מופיעים שני רעיונות מרכזיים:
א. "שתי נפשות באדם" האדם הוא יצור דואלי, יש בו את העליון והזך ביותר "נפש אלוקית" ואף את השפל והעכור ביותר "נפש בהמית".
ב. בכוחו של האדם, כל אדם! להכריע לאיזה צד הוא מעניק את השליטה.
(לפני שנמשיך ראוי להעיר הערה חשובה. בעל התניא במקומות אחרים רואה את התמונה כיותר מורכבת, ואף אינו רואה בחלק הבהמי צד שלילי ביסודו כפי שהוא בתפיסה הנזירית הנוצרית, אלא שספר התניא הוא ספר "עבודה" ולא ספר פילוסופי, ולכן הוא משתמש כאן בהגדרות פשטניות שאיתן יותר "נוח לעבוד").
מתוך כך נגזר שאדם אמור להשפיל (כן כן) את הנפש הבהמית לפני הנפש האלוקית, ולנסות להזדהות כמה שיותר עם החלקים האלוקיים שבו (וגם לא להיות מופתע או מאוכזב או מושפל כשהוא נפגש עם החלקים הבהמיים שלו, שכן הרי יש בו צדדים בהמיים).
לאחר שהאדמו"ר הזקן מאריך מאוד בנגזרות של רעיונות אלו ביחס של האדם לעצמו, הוא מגיע להשלכות שבין אדם לחברו.
"והנה על ידי קיום הדברים הנזכרים לעיל, להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו, רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה, הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" לכל נפש מישראל, למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתעב אצלו, והנפש והרוח – מי יודע גדולתן ומעלתן בשורשן ומקורן באלקים חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכלנה, ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש, מצד שורש נפשם בה' אחד, רק שהגופים מחולקים. ולכן העושים גופם עיקר ונפשם טפלה, אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם, אלא התלויה בדבר לבדה"
זאת אומרת שכאשר אדם מזדהה עם החלק הבהמי שבתוכו, אזי הוא מודד את כל מה שמחוץ לו במושגים של תועלת ונזק. אם אני זה המטר שמונים של גוף שיש לי, אז כל מה שלא תורם ואף מזיק למטר שמונים האלו הוא חסר משמעות במקרה הטוב ואויב במקרה הפחות טוב.
אך אם אני מזדהה עם האלוקי שבתוכי, אזי כל עם ישראל הוא חלק ממני (ואפילו כל המציאות כולה) שכן כל נשמות ישראל הם שורש אחד של 'כנסת ישראל'.
מחר נראה את המשך דברי האדמו"ר הזקן, שממשיך בקו זה, ואף מסביר מדוע "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל בתורה ולדברי הלל הזקן אף כולל את כל התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
