ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
ד"ה ותלך לדרוש
פירוש המושג דרישת ה'
רש"י פירש שרבקה הולכת לדרוש מה יהיה בעתיד, והרמב"ן אומר שלא מצא פועל זה אלא במשמעות תפילה.
כה, לד
ד"ה ויבז עשו
מחלוקת רמב"ן ואבן עזרא בסיבת ביזוי הבכורה
האבן עזרא פירש שיצחק איבד את הממון שירש מאברהם ולכן לא היה לעשו צורך בבכורה.
הרמב"ן חולק ומוכיח שיצחק היה עשיר ככל האבות, ואומר שכל מי שה' ברכו לא יחזור ויעני. לכן מסביר הרמב"ן שעשו הוא מן הכסילים הרוצים באכילה ובשתיה ולא יחושו ליום המחר.
כו, א
ד"ה מלבד הרעב
גלותו של יצחק לגרר כסימן לגלות בבל
הרמב"ן לומד מכך שיצחק לא ירד למצרים, אלא לגרר, עיר בה גר אברהם ימים רבים, שגלותו לשם רומזת לכך שבני ישראל יגלו למקום שהוא מקום אבותם, הלא היא בבל, מקום אור כשדים.
כו, ג
ד"ה והקימותי
כל אחד מהאבות ראוי לברית בפני עצמו
הקב"ה כורת ברית ושבועה עם יצחק ועם יעקב אע"פ שכבר כרת ברית עם אברהם לו ולזרעו, להודיע שגם יצחק ויעקב ראויים בפני עצמם לברית.
פירוש נוסף, תוספת השבועה שנשבע הקב"ה ליצחק ויעקב היא שיהיו הם עצמם ברכה בעמים, כמו שנשבע לאברהם. ואין זאת השבועה על זרעם, שכבר מבורך מעת השבועה לאברהם.
כו, ה
ד"ה וישמור
האבות קיימו התורה
חז"ל למדו מפסוק זה שהאבות קיימו את התורה, והרמב"ן מקשה שחלק ממעשי האבות אינם תואמים זאת. ומבאר ששמירת התורה על ידם היתה בארץ בלבד, מלבד יוסף ששמר את השבת במצרים מפני חשיבות מצווה זו, שהיא אות לחידוש העולם, בניגוד לאמונות מצרים.
הרמב"ן מביא שני פירושים נוספים לפסוק: או שפירושו סייגים לשבע מצוות בני נח, או שמדובר בציוויים פרטיים ששמר אברהם.
כו, כ
ד"ה ויקרא שם הבאר
עניין הבארות כסימן לבנים
שלשת הבארות רומזות לשלשת בתי המקדש. הראשונה נקראה עשק, רמז למקדש ראשון שחרב על ידי מלחמות. השנייה נקראה שטנה, מילה חמורה יותר, רמז לבית שני שכל ימיו מעת בנייתו היתה שטנה של הגויים נגדו עד שהחריבוהו. השלישית נקראה רחובות על שם שירחיב ה' גבולנו בימי בית שלישי שייבנה בלא ריב ומצה. [ובפסוק לב מבאר הרמב"ן שהבאר שחפרו בבאר שבע רומזת למשכן שילה].
כז, לג
ד"ה בטרם אבוא
מדוע יצחק מברך את גונב הברכה?
בהסבר הראשון מסביר הרמב"ן שיצחק מתאר את המציאות: 'מי הוא שהצליחה ברכתי לחול עליו, ועתה הוא ברוך?', כי ראה יצחק ברוח קדשו שהברכה אכן חלה עליו.
הסבר נוסף: מי הוא זה שבֵּרָכְתי, וכעת בגללו אין אני יכול לברך אותך, כי חלה הברכה עליו. ההבדל בין הפירושים הוא שלפירוש הראשון יצחק רק מתאר מציאות, ולהסבר השני יש בזה הסבר לעשו מדוע אין יצחק יכול לברכו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












