ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
ד"ה ותלך לדרוש
פירוש המושג דרישת ה'
רש"י פירש שרבקה הולכת לדרוש מה יהיה בעתיד, והרמב"ן אומר שלא מצא פועל זה אלא במשמעות תפילה.
כה, לד
ד"ה ויבז עשו
מחלוקת רמב"ן ואבן עזרא בסיבת ביזוי הבכורה
האבן עזרא פירש שיצחק איבד את הממון שירש מאברהם ולכן לא היה לעשו צורך בבכורה.
הרמב"ן חולק ומוכיח שיצחק היה עשיר ככל האבות, ואומר שכל מי שה' ברכו לא יחזור ויעני. לכן מסביר הרמב"ן שעשו הוא מן הכסילים הרוצים באכילה ובשתיה ולא יחושו ליום המחר.
כו, א
ד"ה מלבד הרעב
גלותו של יצחק לגרר כסימן לגלות בבל
הרמב"ן לומד מכך שיצחק לא ירד למצרים, אלא לגרר, עיר בה גר אברהם ימים רבים, שגלותו לשם רומזת לכך שבני ישראל יגלו למקום שהוא מקום אבותם, הלא היא בבל, מקום אור כשדים.
כו, ג
ד"ה והקימותי
כל אחד מהאבות ראוי לברית בפני עצמו
הקב"ה כורת ברית ושבועה עם יצחק ועם יעקב אע"פ שכבר כרת ברית עם אברהם לו ולזרעו, להודיע שגם יצחק ויעקב ראויים בפני עצמם לברית.
פירוש נוסף, תוספת השבועה שנשבע הקב"ה ליצחק ויעקב היא שיהיו הם עצמם ברכה בעמים, כמו שנשבע לאברהם. ואין זאת השבועה על זרעם, שכבר מבורך מעת השבועה לאברהם.
כו, ה
ד"ה וישמור
האבות קיימו התורה
חז"ל למדו מפסוק זה שהאבות קיימו את התורה, והרמב"ן מקשה שחלק ממעשי האבות אינם תואמים זאת. ומבאר ששמירת התורה על ידם היתה בארץ בלבד, מלבד יוסף ששמר את השבת במצרים מפני חשיבות מצווה זו, שהיא אות לחידוש העולם, בניגוד לאמונות מצרים.
הרמב"ן מביא שני פירושים נוספים לפסוק: או שפירושו סייגים לשבע מצוות בני נח, או שמדובר בציוויים פרטיים ששמר אברהם.
כו, כ
ד"ה ויקרא שם הבאר
עניין הבארות כסימן לבנים
שלשת הבארות רומזות לשלשת בתי המקדש. הראשונה נקראה עשק, רמז למקדש ראשון שחרב על ידי מלחמות. השנייה נקראה שטנה, מילה חמורה יותר, רמז לבית שני שכל ימיו מעת בנייתו היתה שטנה של הגויים נגדו עד שהחריבוהו. השלישית נקראה רחובות על שם שירחיב ה' גבולנו בימי בית שלישי שייבנה בלא ריב ומצה. [ובפסוק לב מבאר הרמב"ן שהבאר שחפרו בבאר שבע רומזת למשכן שילה].
כז, לג
ד"ה בטרם אבוא
מדוע יצחק מברך את גונב הברכה?
בהסבר הראשון מסביר הרמב"ן שיצחק מתאר את המציאות: 'מי הוא שהצליחה ברכתי לחול עליו, ועתה הוא ברוך?', כי ראה יצחק ברוח קדשו שהברכה אכן חלה עליו.
הסבר נוסף: מי הוא זה שבֵּרָכְתי, וכעת בגללו אין אני יכול לברך אותך, כי חלה הברכה עליו. ההבדל בין הפירושים הוא שלפירוש הראשון יצחק רק מתאר מציאות, ולהסבר השני יש בזה הסבר לעשו מדוע אין יצחק יכול לברכו.

מי צריך את הערבה?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

עירוב תבשילין

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

אנחנו קודש למענך

איך לומדים גמרא?

מה המשמעות הנחת תפילין?

הלכות נתינה בפורים

מה הייעוד של תורת הבנים?

איך עושים קידוש?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















