ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
המלמד, החליט לתת הזדמנות אחרונה לגנב, ולאתרו בדרך שלא תבייש אותו ברבים. הוא הורה לכל התלמידים לעמוד בשורה מול הקיר ולעצום את עיניהם. התלמיד שגנב את השעון, יחזיק אותו בתוך ידו הקמוצה. כל התלמידים יושיטו את ידיהם מאחורי גבם, והמלמד יעבור ביניהם, יפתח את ידיהם, וישלוף את השעון בלי שהתלמידים האחרים ידעו מי הגנב. הוא גם הבטיח שהגנב לא ייענש.
ואכן, השעון התגלה, והשלום שב לשרור בכיתה, כשהמלמד שומר על סודו של התלמיד שכשל.
התלמיד שכשל ציפה שהמלמד יקרא לו וינזוף בו, אך למרבה הפלא, המלמד התעלם לחלוטין מהגניבה והמשיך להתייחס אליו כרגיל.
עברו שנים רבות, המלמד הזקין וגם התלמיד התבגר והיה לאיש. יום אחד בא התלמיד לביקור מיוחד אצל המלמד. לאחר ששוחחו מעט, אמר התלמיד: "אני רוצה להגיך לך תודה מיוחדת על כך, שלמרות המעשה הנורא שעשיתי, המשכת להאיר לי פנים. אני בטוח שזה היה קשה מאוד"!
ענה לו המלמד: "איני יודע על איזה מקרה אתה מדבר. לא ידוע לי על מעשה נורא שעשית".
כשהזכיר לו התלמיד את מקרה השעון, גילה לו המלמד: "דע לך, כשאמרתי לכל התלמידים לעצום את העיניים, גם אני עצמתי את עיני..."
ואולי, הסיפור הזה מתרץ את התמיהה הגדולה ביותר בפרשתינו - הכיצד יצחק אבינו, נביא ה', רצה לברך את עשיו הרשע? וכי העובדה שכהו עיניו מראות באופן גשמי גרמה לכך שכהו עיניו מלראות באופן רוחני את רשעותו של עשיו? והלא, אדם גדול כמוהו, וודאי יכול להרגיש מבחינה רוחנית בשקריו ורשעותו של עשיו?
יתר על כן, רש"י (כז, א) מביא שעיניו של יצחק כהו בגלל העשן של נשות עשיו, שהיו מקטירות לעבודה זרה. ואף התורה מעידה על נשות עשיו – "ותהיין מורת רוח ליצחק...". אם כך, יצחק ידע, ראה וניזוק מרשעותם של נשות עשיו, וכי היה תמים לחשוב שהנשים רשעות והבעל צדיק?
תשובות רבות נאמרו לקושיא זו, אך הבעל שם טוב הקדוש (בעש"ט על התורה, פרשת תולדות, אות ג) אומר בהקשר לכך דבר מדהים – "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. פירש רש"י שהיה צד אותו ומרמהו בדברים, ואמר הקדוש רבי מיכל מזלאטשוב בשם רבו מרן הקדוש רבינו הבעל שם טוב זצלה"ה, שמיום שרימה עשו את יצחק גרם שאין שום צדיק יוכל לראות על בנו שום דבר רע".
יודעים אנו, לאור דברי הרמב"ן, שהתכונות הטובות שיש בעם ישראל הוטבעו בנו מכוח מעשיהם של האבות הקדושים, "מעשי אבות סימן לבנים". כך, למשל, היכולת של יהודי למסור נפשו על קידוש ה', היא מכוח מסירות נפשו של יצחק בעקידת יצחק.
מחדש כאן הבעש"ט, שיצחק, כביכול, בכוונה הטעה את עצמו להאמין לדברי הרמייה של בנו, והכהה את עיניו, כדי לא לראות את חטאי בנו. ומכח דרכו זו של יצחק, הוטבע בלב כל ישראל, שהדרך הטובה והצדיקה היא לא לראות בחטאי הילדים.
וודאי שלא טוב להיות תמים, אך יש כאן אמירה חינוכית עמוקה, שביסוד הקשר בין הורים לילדים, ההורים צריכים כביכול שלא לראות את מעשיהם הרעים של ילדיהם...
ומכח זה, רצה יצחק לברך את בנו, כדי שהעין הטובה והברכה הזו, תהפוך אט אט את לבבו לטוב...
ויהי רצון, שנזכה תמיד לראות את הטוב בילדינו, להתפלל עליהם, לברך אותם, ומכוח זה יצמחו להיות ילדים טובים וצדיקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
