ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
ד"ה וה' הולך
מידות ה' בגאולה הראשונה ובגאולה האחרונה
כל מקום שנאמר "וה'" הכוונה לה' ובית דינו. וגם כאן, ביום הקב"ה שוכן בעמוד הענן ובלילה בית דינו שוכן בעמוד האש. ואומר המדרש שעל הגאולה העתידה נאמר: "כי הלך לפניכם ה'", שאמנם בגאולה הראשונה הלך עם ישראל ה' ובית דינו, אבל לעתיד לבוא ה' לבדו ילך. כוונת המדרש לומר שהגאולה העתידה תהיה במידת רחמים מיוחדת, שנרמזת בה' לבדו, ללא בית דינו.
יד , ד
ד"ה וחזקתי
הקב"ה מחזק את לב פרעה בשנית ואת לב המצרים
לאחר מכות בכורות פחד פרעה מישראל ונתן למשה לעשות בהם כרצונו. לכן היה צריך הקב"ה לחזק את לבו שנית כדי שירדוף אחרי בני ישראל. גם להלן חיזק הקב"ה את לב המצרים ע"מ שיכנסו אחרי בני ישראל לים, כי בדרך הטבע אחרי שראו שנבקע להם הים היה להם לירא מישראל. 'ואין בכל המופתים כפלא הזה' (ועיין ברמב"ן להלן יד, כא וכן טו, ט).
טו, א
ד"ה אז ישיר
דרך לומר עתיד במקום עבר רש"י הסביר שמה שנקטה התורה לשון עתיד הוא משום שבשעה שראה משה הנס (אז) עלה בלבו לשיר. הרמב"ן מקשה עליו מכמה מקומות ואומר שדרך התורה לומר עתיד במקום עבר, וכן להפך, כי ככה דרך המספר דבר ורוצה לאמת את דבריו.
טו, יא
ד"ה נורא תהלות
אנחנו מפארים הקב"ה בנוראותיו
רש"י וראב"ע פירשו שאנשים יראים מלהלל שם ה', מחשש פן ימעיטו בתהלותיו. הרמב"ן מפרש שכוונת הפסוק היא שהקב"ה מהולל בדברים הנוראים שעושה. שבשונה ממלכי ארץ שנוראים בדברים רעים, ואין להלל אותם על זה, הקב"ה נורא בדברים שראוי להלל אותו עליהם, שעושה נקמות בעוברי רצונו ומושיע בהם את עבדיו.
טו, יח
ד"ה ה' ימלוך
תפלתנו שכמו שמלך ה' ביציאת מצרים כך ימלוך בכל הדורות הפסוק נכתב בלשון עתיד לומר שכמו שה' הראה מלכותו על הכל בזה שהושיע את עבדיו ואבד את מורדיו, כך אנו מצפים שינהג ה' בכל הדורות, ויראה את מלכותו על הכל. ואונקלוס תרגם שה' מולך, בלשון הווה, כיוון שחשש שישתמע שרק לעתיד ה' ימלוך על העולם, והרי ודאי גם עתה הוא מולך. הרמב"ן מקשה על דבריו מפסוקים מפורשים בהם מתוארת מלכות ה' בלשון עתיד.
טו, כה
ד"ה שם שם
החוק והמשפט במרה
רש"י מביא את דברי חז"ל שבמרה נתנו מקצת מצוות לישראל שיתעסקו בהן, ובמרה נסה ה' את ישראל, וזהו שאמר הכתוב "שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו". הרמב"ן מקשה - מדוע לא פירטה התורה את הציווים כדרך שפירטה בשאר המצוות? אלא מסביר הרמב"ן שכוונת חז"ל היא שמשה לא צווה את ישראל במצוות אלה, אלא רק אמר להם שהקב"ה עתיד לצוות אותם בהן. כוונת משה הייתה לנסות את ישראל אם יקבלו את המצוות בשמחה ובטוב לבב, ולהרגילם במצוות.
על דרך הפשט (הסבר שני) אפשר להסביר שכוונת הפסוק היא ששם הקב"ה את ישראל במקום בו חוקי המדבר קיימים, מקום רעב וצמא, וזה בשביל שיקראו ישראל אל ה'. והמשפטים שנתן שם ה' זה שיתנהגו בדרך ארץ.
טו, כה
ד"ה וטעם ויורהו
מידת הקב"ה - ממתיק מר במר.
כל 'ויורהו' במקרא הוא לשון הוראה. ע"פ הפשט כוונת הכתוב שלימד ה' את משה סגולת העץ הזה, שממתיק המים. חז"ל אמרו שהעץ היה מר, ולפי דבריהם הורה לו ה' היכן מקומו. ועוד הורה לו בזה הקב"ה את הנהגתו, שממתיק מר במר. וכן עשה עם אלישע שנתן המלח במים ביריחו (מ"ב ב).
טז, ו-ז
ד"ה ערב וידעתם
מעלת המן
במן הוזכר כבוד ה' ואילו בשלו לא הוזכר. ומסביר הרמב"ן שהוזכר כבוד ה' במן כיון שבמן היה פלא יותר על השלו, שהשלו הובא בדרך הטבע, ואילו המן הוא יצירה חדשה, וה' מראה את כבודו בנפלאות.
יש במן ענין גדול, שהוא נוצר מהתגשמות האור העליון, או מתולדתו, ומאור זה ניזונים המלאכים וממנו יהנו בעולם הנשמות.
יז, ה
ד"ה וטעם ומטך
הבאת המטה מראה שה' עושה דבר והפוכו
ה' ביקש ממשה להביא את המטה. והזכירה התורה במטה את הכאת היאור, ולא דברים אחרים שנעשו על ידו, כדי להורות מידת הקב"ה, שעושה דבר והפכו, ובאותו המטה שהפך את המים לדם הוציא מים מן האבן (עיין ברמב"ן לעיל טו, כה).
יז, ט
ד"ה והטעם שצוה משה
סיבת תפילת משה במלחמת עמלק
משה צוה את יהושע שילחם כדי שיתפנה הוא לשאת כפיו בתפילה ולחזק את העם בזה. בפרקי ר"א מבואר שתפילת משה גרמה לכל ישראל שיצאו מאהליהם וענו בתפילה אחרי משה, כשליח ציבור שהעם עונים אחריו.
הסיבה שמשה היה צריך להתפלל זה משום שעמלק, בשונה מישראל, היו מלומדים במלחמה, ובנוסף הייתה להם את ברכת יצחק "ועל חרבך תחיה".
מעמלק באה המלחמה הראשונה, ומעמלק באה הגלות האחרונה, ולכן כל מה שעשו משה ויהושע במלחמה זו הוא סימן לבנים, לאליהו ומשיח בן יוסף, שינצחו את עמלק, הוא גלות אדום.
יז, טז
ד"ה כי יד
המצוה לכל מלך למחות זרע עמלק וביאור סיבת השנאה להם
חז"ל פירשו לשון שבועה, שהרים הקב"ה ידו ונשבע שאין הכסא שלם ואין השם מלא עד שימחה עמלק. ויש מפרשים שכוונת הכתוב שכאשר תהיה יד על כסא ה', היינו שיהיה מלך בישראל, אז תהיה מלחמה בעמלק, מדר דר. כי כל מלך ומלך מצווה להלחם בעמלק עד שימחה אותו. והסבה שנענש עמלק בזה הוא משום שכאשר לכל העמים הייתה יראה מה' באו עמלק כמתגברים על ה', "ולא ירא אלהים". ועוד שהם קרובי משפחה לנו, ובכל זאת רבים איתנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













