ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך, אליהו בן שרה כרמל
"וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק: וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם (כ"ה ה-ו).
פסוקים אלה מצטרפים למעשיו של אברהם ביחס לישמעאל המופיעים כבר בפרשת וירא:
"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק:... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:... וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ ..." (בראשית כ"א י-יד).
כדי למנע כל ספק, חוזרת ומכריזה התורה בראש פרשת תולדות, את מה שכבר היה ידוע לנו:
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (שם, שם יט).
מי שממשיך את שלשלת הסגולה הוא יצחק ולא אף אחד אחר מצאצאיו של אברהם.
פסוק זה משמש גם ככותרת לשאלה היותר קשה - הוויכוח בין עשיו ויעקב על ברכתו של יצחק, שבו עוסקת פרשתנו. מאבק זה מסתיים רק בסופו של הליך מאוד מסובך. המסקנה שאינה מוטלת בספק מופיעה בסוף פרשתנו. יצחק נותן ליעקב את ברכת אברהם ומאשר אותה גם לאחר שמתברר לו כיצד הושגה. יצחק מכריז: "וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה" (שם כ"ז לג).
הכרעה זו שהתקבלה לא בדרך של קבלת החלטות המבוססת על הגיון והכרעות שכליות, היא שהפכה את בני יעקב ורק אותם לעם סגולה ויש לבחון אותה רק בדרך זו.
כאן המקום להדגיש כי אין מדובר בהכרעה על אנשים פרטיים. אין עדיפות לאף יהודי באשר הוא יהודי על אף אדם אחר. בחירה זו איננה מקנה זכויות יתר או רשות לאף יהודי לפגע בזכויותיו הפרטיות של אף אדם אחר על פני האדמה. יש בבחירה זו משמעות אדירה להיותו של עם ישראל כעם, העם הנבחר. סגולת ישראל באה לידי ביטוי במישור הלאומי בלבד. אין מדובר בקניית זכויות אלא בקבלת חובות. המצוות, החובה לשומרן והחיוב לחיות כעם שמקדש את שמו של הקב"ה בעולם, מוטלים אך ורק על האומה הישראלית, בניו של יעקב. עם ישראל לא ביקש מעולם זכויות יתר והשתדל תמיד להעמיד סטנדרטים יותר גבוהים של מוסריות.
נבהיר את דברינו באמצעות הסברו של מו"ר הרב שלמה פישר המופיע בספריו "בית ישי". על הפסוק:
"לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב" (שם, כ"ז ט)
מעיר המדרש: "ר' חלבו אמר טובים לך שעל ידן את[ה] נוטל את הברכות, וטובים לבניך שעל ידן הוא מתכפר להם ביום הכפורים" (בראשית רבה תולדות פרשה סה). מסביר הרב פישר כי הגורל על שני הגדיים=שני השעירים, שהם שווים ודומים זה לזה, שקובע מי הוא הנבחר ומי הוא העם שעוונותיו (בין אדם למקום) מתכפרים לו, חוזר מדי שנה בשנה ומאשר את בחירתו של יעקב ודחייתו של עשיו. הרב פישר משתמש במושגים הלכתיים והוא מגדיר את ישמעאל כמי שהיה "דחוי מעיקרו" ולעומתו את עשיו הוא מגדיר כמי שהיה "ראוי ונדחה". לכן, היסטורית הוויכוח עם הנצרות על שאלת העם הנבחר, היתה מרה וקשה יותר מאשר זאת עם האיסלם.
ננצל הזדמנות זו לחזור ולהדגיש, כי הקמתה של מדינת ישראל היא זו שסתמה את הגולל על טיעוניהם של הנוצרים ובכך התברר מחדש כי יעקב הוא שנבחר לקבל את ברכות אברהם ויצחק.
הבה נתפלל כי נהיה ראויים לבחירה זו גם במעשינו כעם ולא נצטרך לסמוך על סגולתנו בלבד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
