ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
ד"ה טעם וישב
סמיכות ישיבת יעקב לישיבת אלופי עשו באה ללמד על שביעקב תתקיים ההבטחה.
לאחר פירוט ישיבת צאצאי עשיו, שכבר מיושבים באוחזתם הקבועה, התורה מפרטת את התיישבות בני יעקב, שהוא הזרע הנבחר. בני יעקב נשארים כגרים בארץ לא להם, והם אלו שירדו למצרים, אך גם המשך הנבואה 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול יתקיים דווקא בהם.
לז, טו
ד"ה וימצאהו איש
התורה מאריכה בספור חיפוש יוסף את אחיו ללמדנו כיבוד הורים ופרק באמונה.
הכתוב מאריך בקשיים של יוסף למצוא את אחיו ללמדנו שעל אף הקושי כיבד את אביו וקיים בקשתו. ועוד ללמדנו ש'עצת ה' היא תקום', גם אם נראה שרחוק הדבר. וחז"ל רמזו זאת בקראם לאנשים כאן מלאכים.
לז, יז
ד"ה נסעו מזה
בשעת מעשה לא נאמרו דברים מפורשים כדרשת חז"ל, אלא שנאמר דבר המשתמע לשני פנים- נגלה ונסתר.
חז"ל מפרשים שדברי האיש רומזים ליוסף שאחיו רוצים להרע לו. ומסביר הרמב"ן שאין כוונת חז"ל שכך פירש האיש ליוסף, כי אם כך לא היה יוסף הולך; אלא כוונת חז"ל שהאיש אמר לו משפט בעל משמעות כפולה, נגלית ונסתרת. ויוסף הלך בגלל שפירש את דבריו לפי המשמעות הנגלית.
לז, כד
ד"ה וספר הכתוב
אם היו האחים רואים שנעשה נס ליוסף לא היו פוגעים בו. רש"י פירש שאמנם הבור רק ממים, אבל נחשים ועקרבים יש בו. ואומר הרמב"ן שלפי דבריו צריך לומר שהאחים לא ראו את הנחשים והעקרבים לאחר שזרקוהו, כי אם היו האחים רואים שיוסף נצול מן המזיקים לא היו נוגעים בו ומוכרים אותו, כיון שנעשה לו נס, והוא צדיק גמור ומשיח ה'.
לח, ג
ד"ה ויקרא את
כשחז"ל מפרשים השמות לא כך היתה כוונת קורא השם, אבל בשם מרומז העתיד ועל כן אפשר לדורשו.
במדרש אמרו שנקרא ער שהוער (שנתרוקן, שנסתלק) מן העולם. ומסביר הרמב"ן שאין כוונת חז"ל לומר שזו הייתה כוונת יהודה בקריאת השם ער, אלא שכיוון ללשון גבורה, כמו 'עוררה את גבורתך', אבל חז"ל דרשו זאת כי השמות מרמזים על העתיד.
לח, ח
ד"ה ויבם אותה
טעם למצוות ייבום וחליצה.
רש"י הסביר שלא רצה אונן להקים זרע לאחיו כיון שאם ייולד בן הוא יקרא בשמו של אחיו. הרמב"ן חולק על רש"י ואומר שאין כוונת התורה שיקרא הבן הנולד בשם אחיו, אלא יש כאן סוד מסודות התורה. והוא שיש תועלת גדולה אם ייבם קרוב ממשפחתו את אשת המת. [הדבר נכון גם בייבום של אבי המת, וכך מבואר מעשה יהודה עצמו, שנשא את תמר, אך כשניתנה התורה צומצם היתר זה לאח בלבד כי בו התועלת הגדולה ביותר.] וכיוון שהתאכזר אונן ולא עשה זאת - הומת.
לט, ג-ד
ד"ה כי ה'
הצלחה באופן תמידי היא סימן שה' איתו.
"וירא כי ה' איתו". רש"י הסביר שראה פוטיפר ששם שמים שגור בפי יוסף. הרמב"ן חולק ומסביר שראה פוטיפר שתמיד מצליחים מעשי יוסף, והבין פוטיפר שזה מאת ה'.
ובפס' ד' מביא הרמב"ן מדרש שמבאר שחשש פוטיפר שהצלחת יוסף היא בכישוף, עד שראה מעליו מראה ענן או דומה לו, שהראה לו שהצלחת יוסף מאת ה'.
מ, ז
ד"ה וישאל מידת הביטחון של יוסף.
יוסף לא חושש לשאול את סריסי פרעה לשלומם, למרות כבודם הגדול ונחיתותו כאיש עברי (שהיו נחותים במצרים - לקמן מג, ב), משום שהיה בטוח בחכמתו ובצדקתו.
מ, טו
ד"ה מארץ העברים
שם 'עברי'. בני אברהם נקראו עברים על שמו,שבא מעבר הנהר, וכיוון שהיה נשיא וגדול נודע שמו בעולם, ושמרו בניו על שם זה לעולם שלא יתערבו באחרים.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה ללמוד גמרא?
למה לשמור על הקדושה?
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
