ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
ד"ה לכבוד
בגדי הכהן הגדול - בגדי מלוכה
בגדי הכהן הגדול הם כבגדים אשר לבשו המלכים בזמן התורה. וראה פירוש נוסף על דרך האמת.
כח, ל
ד"ה ונתת אל
האורים ותומים
האורים ותומים אינם מעשה זהב וכסף כמו שסבר ראב"ע, אלא הם כתב של שם המפורש, ונותן אותו בתוך כפלי החושן, כמו שפירש רש"י. וכאשר הייתה שאלה היה הכהן מכוון שם 'אורים' והיו האותיות של אבני החושן מאירות את אותיות התשובה (כל האותיות יחד), וכשכוון שם 'תומים' בא בלב הכהן ברוח הקודש איך סדר האותיות צריך להיות. ואפשר שהשמות הקדושים עברו במסורת, ולכן ידע גם דוד להשתמש באפוד שהיה בידו כבאורים ותומים.
כח, לה
ד"ה ומה שאמר למעלה
טעם לפעמונים בבגדי הכהן הגדול
בבגדי הכהן הגדול היו פעמונים, אע"פ שאינם מבגדי מלכים (לעיל כח, ב), כדי שישמע קולו בבואו אל הקודש. היינו שכאשר יבוא להכנס לאהל מועד צלצול הפעמונים יודיע על כך, וכאילו יכנס ברשות, כדרך שנכנסים אל המלכים. ועוד כדי שידעו המלאכים לצאת ע"מ שבבואו אל הקודש לכפר יהיה לבד, ולא יפגעו בו המלאכים.
המדרש מבאר שבגדי הכהן מזכירים זכויות השבטים וזכותם של ישראל, וכך כאשר הכהן לבוש בהם ביום הכיפורים נזכרות הזכויות. ואע"פ שבעת הכניסה לקה"ק אינו לבוש בבגדים אלו אלא בבגדי לבן - גם בבואו אל הקודש (החיצון) יש צורך בהזכרת הזכויות, שלא יפגעו בו המלאכים.
כט, יד
ד"ה תשרף באש
פר חטאת לכפר על העגל
קרבן זה בא לכפר על חטא העגל שיהיה, ולכן דינו בשריפה. שאע"פ שאין חטאת חיצונה נשרפת הייתה כאן הוראת שעה כדי לכפר על מעשה העגל ועל חטא אהרן בו,ולכן עשתה אותו התורה כקרבן כה"ג, שדינו בשריפה.
כט, מו
ד"ה לשכני בתוכם
השכינה בישראל היא צורך גבוה
רש"י פירש את 'לשכני בתוכם' שה' הוציא את בני ישראל בשביל שישכון בתוכם. הרמב"ן חולק ומבאר ש'לשכני בתוכם' משמעו 'בשכני בתוכם', כלומר שכאשר אשכון בתוכם יאמינו שאני הוא שהוצאתי אותם מארץ מצרים. וראב"ע הסביר שסיבת ההוצאה ממצרים הייתה כדי לשכון בתוכם (עיין גור אריה). לפי דבריו יש כאן סוד גדול, שהשכינה בישראל היא לא צרכם של ישראל, צורך הדיוט, אלא צורך גבוה, כביכול הקב"ה צריך לשכון בישראל.
ל, א
ד"ה ועשית מזבח
מזבח הקטורת משלים את מטרת שכינת כבוד ה' בישראל
מזבח הקטורת אינו נכתב עם שאר כלי הקודש, משום שהוא משלים את מטרת כל המשכן - השכנת כבוד ה' בישראל. סוד הקטורת הוא להשיב חרון אף, ועל ידי כך תתאפשר השראת השכינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
