ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
ב. עד היכן מגיע החיוב למחות.
בפורים עצמו נקרא את פרשית המלחמה בעמלק, המופיעה בספר שמות, בסוף פרשת בשלח. שם התורה מציינת "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות י"ז טז). מדרש ההלכה במקום מביא מחלוקת תנאים משולשת בשאלות אלה. וז"ל המדרש:
"ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לד' וגו', ר' יהושע אומר לכשישב הקב"ה על כסא מלכותו ותהי (ותבא לידי ביטוי) ממלכתו באותה שעה מלחמה לד' בעמלק. ר' אלעזר המודעי אומר נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו אם אניח נין ונכד של עמלק תחת כל השמים שלא יאמרו גמל זה של עמלק .... ר' אליעזר אומר נשבע המקום בכסא הכבוד שלו שאם יבא אחד מכל אומות העולם להתגייר שיקבלוהו, ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו, שנאמר ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי (שמואל ב' א' יג) נזכר דוד באותה שעה מה שנאמר למשה רבינו אם יבא אחד מכל האומות שבעולם להתגייר שיקבלוהו, ומביתו של עמלק שלא יקבלוהו..." (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' דעמלק פרשה ב ד"ה ויאמר כי).
לשיטת רבי יהושע אין משמעות מעשית להכרזה "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" כיון שהיא עוסקת במעשיו של הקב"ה לעתיד לבא. בכך חולק רבי יהושע על רבי אלעזר המודעי ורבי אליעזר. הרמב"ם, פסק כרבי יהושע, כפי שהדברים מבוארים גם בהלכות מלכים (הלכות מלחמה בעמלק זהות להלכות מלחמה בשבעת העממין) וגם בהלכות איסורי ביאה (פרק יב ה' טז ואילך) וגם בהלכות סנהדרין (פרק יח ה"ו). לשיטת הרמב"ם קוראים לשלום גם לפני מלחמת עמלק לכן מוכח שמקבלים גרים מעמלק (לפחות כגרי תושב ולענ"ד כגרי צדק ואכמ"ל). אין כל חיוב לשיטתו לפגע ולהשמיד את רכושם של העמלקים והציווי שנצטווה שאול היה ציווי חד פעמי. לפי זה נוכל לסכם ולומר כי המטרה לשיטת הרמב"ם היא להשמיד את העמלקים הרעים שאינם מוכנים להכיר במלכות ד' ובמלכות ישראל (עיין בחידושי הגרי"ז על התורה אות קט). לעומת זה שיטת רש"י היא שאין מחלוקת בין התנאים והלכה כשלשתם, כל אחד מהם רק מוסיף על דברי חברו. לשיטתו אין קוראים לשלום במלחמת מצוה (עיין בדבריו דברים כ' י) ממילא אין חיוב לקבל גרים מעמלק לכן רבי אליעזר מוסיף גם איסור בדבר. רש"י מפרש:
"תמחה את זכר עמלק - מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה (שמואל א' טו ג). שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה, לומר בהמה זו משל עמלק היתה" (דברים כ"ה יט).
אם כך חייבים להשמיד תמיד גם את רכושו וכל דבר המזכיר את עמלק-כך יצא רש"י גם ידי חובת דעתו של רבי אלעזר המודעי. לשיטתו שבועתו של הקב"ה בכל דור היא זו שמחייבת אותנו עד להשלמת המשימה לעתיד לבא כדעתו של רבי יהושע. אומנם, רש"י, כנראה, מסכים עם הרמב"ם שמצווה זו נוהגת ומחייבת רק את המלך ואינה מוטלת על כל יחיד ויחיד. לכן דוד שנלחם בעמלקים, גם בזמן מלכות שאול, כאשר, עדיין לא היה לו דין מלך (עיין מגילה יד ע"ב "עדיין שאול קיים, ולא יצא טבעך בעולם") נטל מהם שלל. כמבואר בפסוקים:
"וַיַּעַל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו וַיִּפְשְׁטוּ אֶל ... וְהָעֲמָלֵקִי כִּי הֵנָּה יֹשְׁבוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם בּוֹאֲךָ שׁוּרָה וְעַד אֶרֶץ מִצְרָיִם: וְהִכָּה דָוִד אֶת הָאָרֶץ ... וְלָקַח צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וּגְמַלִּים וּבְגָדִים וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ" (שמואל א כ"ז ח-ט). (עיין משך חכמה לדברים כ"ה).
לסיום נדגיש ונאמר כי בין לשיטת הרמב"ם ובין לשיטת רש"י, שהלכות אלה אינן נוהגות כיום כיון שכל העמים של תקופת התנ"ך, כולל עמלק,להבדיל מעם ישראל, התבוללו ביניהם ונעלמו. זה קרה כאשר מלכי אשור הסירו "גְּבוּלֹת עַמִּים" (עיין ישעיהו י' יג) ובלבלו את האומות (עיין משנה מסכת ידים פרק ד משנה ד, ברכות כח ע"א).
הבה נתפלל כולנו שנזכה לתקון עולם במלכות שד-י אם לשיטת רש"י ואם לשיטת הרמב"ם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














