ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אליהו זצוק"ל
פרשתנו פותחת בציווי של ה' למשה שילך לפרעה, שישלח את ישראל מארצו - "וַיֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מֹּשֶ ה בֹּא אֶ ל פַ רְ עֹּה כִּ י אֲ נִּ י הִּ כְ בַ דְ תִּ י אֶ ת לִּ בֹו וְ אֶ ת ל ב עֲבָ דָ יו לְ מַ עַ ן שִּ תִּ י אֹּתֹּתַ י א לֶ ה בְ קִּ רְ בֹו" )שמות י, א(. לפני ציווי זה כבר הכה הקב"ה את המצרים בשבע מכות, ואמר הקב"ה למשה אני אקשה את לב פרעה, כדי שאכה את המצרים בעוד שלש מכות. ואומרים חז"ל, ששלושת המכות הנותרות רמוזות במילה ב"א שהיא בגימטריא שלש, וכך הלך משה רבנו לפרעה בציווי הקב"ה, כשהוא מצויד בשלושת המכות האחרונות. זאת ועוד, כשהקב"ה שלח את מכת הברד )בפרשה הקודמת(, נשבר פרעה וצעק )שמות ט כז, כח( "חָ טָ אתִּ י הַ פָ עַ ם ה' הַ צַ דִּ יק וַאֲ נִּ י וְעַ מִּ י הָ רְ שָ עִּ ים. הַ עְ תִּ ירּו אֶ ל ה' וְרַ ב מִּ הְ יֹּת קֹּלֹּת אֱ לֹּקִּ ים ּובָ רָ ד וַאֲ שַ לְ חָ ה אֶ תְ כֶ ם וְלֹּא תֹּסִּ פּון לַ עֲמֹּד". הנה חשב משה רבנו שפרעה מתחיל להכנע והוא ישלח את עם ישראל בטרם ישלים הקב"ה את כל עשרת המכות; על כן אמר לו הקב"ה אל תירא, אני אקשה את לבו של פרעה כך שלא ייכנע, ואשלים את כל עשרת המכות כפי שעלה במחשבתי מתחילה.
בנערנו ובזקננו נלך - חינוך הילדים
כשמשה רבנו מתייצב לפני פרעה ומצוה אותו לשלוח את עם ישראל, ומאיים עליו במכת ארבה, מגישים עבדי פרעה נגדו הצעת "אי אמון" ואומרים לו )שמות י, ז( "עַ ד מָ תַ י יִּהְ יֶה זֶה לָ נּו לְ מֹוק ש שַ לַ ח אֶ ת הָ אֲ נָ שִּ ים וְיַעַ בְ דּו אֶ ת ה' אֱ -לֹּק יהֶ ם הֲ טֶ רֶ ם ת דַ ע כִּ י ָאבְ דָ ה מִּ צְ רָ יִּ ם". וכששומע פרעה את דבריהם, הוא קורא למשה ולאהרן ואומר להם )שם, ח( "לְ כּו עִּ בְ דּו אֶ ת ה' אֱ -לֹּק יכֶ ם מִּ י וָמִּ י הַ הֹּלְ כִּ ים". ועל זה עונה לו משה רבנו )שם, ט( "בִּ נְעָ ר ינּו ּובִּ זְ ק נ ינּו נ ל ךְ בְ בָ נ ינּו ּובִּ בְ נֹות נּו בְ צֹּאנ נּו ּובִּ בְ קָ ר נּו נ ל ךְ כִּ י חַ ג ה' לָ נּו". אך פרעה מתנגד ואומר למשה רבנו )שם, יא( "לֹּא כ ן לְ כּו נָא הַ גְ בָ רִּ ים וְעִּ בְ דּו אֶ ת ה' כִּ י אֹּתָ ּה ַאתֶ ם מְ בַ קְ שִּ ים וַיְ גָרֶ ש אֹּתָ ם מ א ת פְ נ י פַ רְ עֹּה". ביאור הויכוח ביניהם הוא בתפיסה האמיתית של חינוך הילדים. משה רבנו אומר לפרעה שהנערים ילכו עם הזקנים, כי הם צריכים ללמוד מהם את דרכי עבודת ה', את עבודת הקרבנות, את קיום המצוות, ובלי הנערים, לא נלך, כי אין שום תועלת בעבודת ה' אם לא ילמדו אותה לדורות הבאים. ופרעה מתווכח, כי הוא אינו מבין בתועלת שישנה כששולחים דור חדש עם דור ישן, והוא אומר למשה אדרבה עליהם להשאר במצרים ואני אשבץ אותם ב"מסגרות חינוך" במצרים, ולכן רק הגברים ילכו )והרי אנו יודעים טוב מאוד מהי דרך ה"חינוך" של פרעה שזרק את כל ילדי ישראל ליאור(. ועל זה עומד משה רבנו בכל תוקף שאם אין חינוך לנוער ולקטנים )בבנינו ובבנותינו(, לא ילכו כלל.
ואחרי כן יצאו ברכוש גדול - התורה
כשעם ישראל התכוננו לצאת ממצרים, ציוה הקב"ה את משה שישאלו בני ישראל ממצרים כלי כסף וזהב, כמו שכתוב )שם יא, ב(: "דַ בֶ ר נָא בְ ָאזְ נ י הָ עָ ם וְיִּ שְ אֲ לּו אִּ יש מ א ת ר ע הּו וְאִּ שָ ה מ א ת רְ עּותָ ּה כְ ל י כֶ סֶ ף ּוכְ ל י זָהָ ב. וַיִּת ן ה' אֶ ת ח ן הָ עָ ם בְ ע ינ י מִּ צְ רָ יִּ ם גַם הָ אִּ יש מֹּשֶ ה גָדֹול מְ אֹּד בְ אֶ רֶ ץ מִּ צְ רַ יִּ ם בְ ע ינ י עַ בְ ד י פַ רְ עֹּה ּובְ ע ינ י הָ עָ ם". הטעם שציוה הקב"ה לנהוג כן, מובא ברש"י וז"ל: "דבר נא - אין נא אלא לשון בקשה, בבקשה ממך הזהירם על כך שלא יאמר אותו צדיק אברהם 'ועבדום וענו אותם' - קיים בהם, 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' לא קיים בהם", עכ"ל )ועיין ברכות דף ט' ע"א(. ולכאורה קשה, וכי אם אברהם אבינו היה שותק, הקב"ה לא היה מקיים את הבטחתו ?! האם רק בגלל החשש "שמא יאמר" קיים הקב"ה הבטחתו !? אלא הביאור הוא כך, יש כלל שכשאדם מתחייב לתת מתנה לחברו, אם אותו חבר הוא ת"ח או עני, הרי שהוא חייב לתת לו ואינו יכול לחזור. ואם אומר שהוא יתן לחברו 'מתנה גדולה', הוא חייב לתת לפי דרגת עושרו. וכשהקב"ה ציוה לקחת כלי כסף וזהב, מוכרח שאין הכוונה כפשוטה, שכן איזה ערך יש לפני הקב"ה בכלי כסף וזהב - אלא הכוונה למתנה הגדולה ביותר ששמורה אצל הקב"ה לעם ישראל תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם, והיא: התורה הקדושה – אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. וזה מה שרצה אברהם אבינו שיצאו "ברכוש גדול" - התורה היא הרכוש הגדול והאמיתי.
החודש הזה לכם ראש חודשים
הקב"ה מצוה את ישראל ואומר להם 'החודש הזה לכם ראש חודשים', ללמדם שלא ימנו את סדר השנה לפי חודשים לועזיים )ינואר פברואר וכו'(, אלא אך ורק לפי סדר החודשים העבריים, והחודש הראשון הוא חודש ניסן, וכל מי שמשנה מכך ומתרגל למנות את חודשי השנה הלועזיים, הרי שהוא כופר בתורת ישראל. זאת ועוד, יש אומרים שיש איסור חמור להשתמש בחודשים הלועזיים, בדבר כיון שהם נקראים על שם עבודה זרה שיש בעולם. ועל כן יש למנות רק עפ"י חודשים עבריים בלבד. ואם אין בררה אחרת, העצה היעוצה היא למנות תאריך לועזי בסוגריים )עיין לרמב"ן שמות יב, ב' ד"ה 'ולפי מדרשו'(.
דבש וחלב תחת לשונך
כאשר היתה גזרה להרוג את ילדי ישראל, היו הנשים יוצאות ללדת במדבר ומשאירות שם את התינוקות, וחוזרות לביתן, וכשגדלו הילדים היו חוזרים אחרי כן לביתם לבדם. המצרים נוכחו לראות שיש ריבוי גדול של ילדים, ורצו להרוג אותם, והתחילו לרדוף אחריהם, והילדים התחילו לטבוע בתוך החול. הלכו המצרים עם מחרשות והתחילו לחרוש על מנת למצוא את הילדים, אבל הם העמיקו יותר ויותר והמצרים לא הצליחו להשיגם, וזהו שכתוב "על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם", והיו הילדים נתונים במצוקה, כי נחנקו בתוך החול, והיו צמאים מאוד וגם רעבים. שלח הקב"ה את המלאך גבריאל והניח את אצבעו בתוך פיהם, ונטף ממנה דבש וחלב והאכיל והשקה אותם שלא כדרך הטבע. ויש להקשות, מניין היו ההורים מכירים את ילדיהם כאשר חזרו לביתם, והלוא הם גדלו במדבר וחזרו רק אחרי שהיו גדולים ונערים? על זה אמר הקב"ה 'ויקחו להם איש שה לבית אבות'. פסח מצרים היה שונה משאר פסחים בכמה וכמה דברים, שאז היה חיוב שה לבית אבות, שכל משפחה תהא מאוחדת במקום אחד, כדי שאב ואם יכירו את בנם, והבנים יכירו את האבות.
משא ומתן בגבורה
כאשר משה רבינו מנהל משא ומתן עם פרעה על עתידו של עם ישראל אינו מוכן לוותר לא על הילדים ולא על הרכוש וכלשון הפסוק "גם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה" כאשר פרעה מקשיח את עמדתו אומר לו משה "גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות כי אנחנו לא נדע מה נעשה עד בואנו שמה". בשעת יציאת מצרים התמלאו כל תביעותיו של משה רבנו ואף יותר מכך בני ישראל יוצאים עם כל רכושם ועם מה שנטלו מהמיצרים וגם את מה שפרעה הוסיף להם משלו. בימינו כשראש הממשלה מנהל משא ומתן עם הגוים צריך לדעת שהוא שליח של כל עם ישראל ומכח זה תבוא לו הצלחה גדולה רק אם יעמוד איתן בדעתו וידאג בתוקף וידרוש לשמור על שלמות כל הארץ וידרוש מהם את כל מה שמגיע לנו ואם הם עושים בעיות במשא ומתן יגיד להם "גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות" אם מבקשים את הילדים, נבקש אנחנו גם את דמשק, כך מנהלים משא ומתן עם הגוים.
כי הנה החושך יכסה ארץ דאגה להמשכיות עם ישראל – באור פניך
באחד מביקוריו בחוץ לארץ, הגיע הרב בשבת לבית כנסת אחד וראה שאין בו כלל ילדים קטנים. קם הרב לדרוש והחל לומר שהוא רואה חושך, אין כאן אור! הגבאי ניגש מייד לרב ושאל אותו: שמא תאורת החשמל במקום אינה מספקת? אמר לו הרב: שבת היום, וכי אבקש ממך להדליק חשמל? והמשיך הרב לצעוק: אני רואה חושך בעיניים! אז הציע הגבאי לרב: יש לנו כאן רופא עיניים, אולי שהוא יבדוק את הרב. אבל הרב המשיך וצעק מעומק לבו: בית כנסת שאין בו ילדים, זה חושך ואפילה...
יברך את הנערים
הרב, כדרכו בקודש, היה מברך את קהלא קדישא אשר לפניו, ובתוך הברכות היה מדגיש הרב:
תזכו לגדל את בניכם ובנותיכם לתורה וליראת שמים.
כשהיו ניגשים עם ילד באופן אישי לרב, היה הרב מברכו שיזכה להיות ירא שמים גדול, ותלמיד חכם גדול, בן חכם ישמח אב, יהי רצון ישראל אשר בך אתפאר! אמן!
מזל מאזניים
סיפר הרב, שפעם היה בביקור בקיבוץ בית-אלפא, ומצאו שם שרידי בית כנסת עתיק עם פסיפס גדול של מזלות הכוכבים. הרב בא לשם והסבירו לו על צורות המזלות. הרב שאל אותם למה חודש תשרי זה צורת מאזניים, והם הסבירו לו שכך נראים הכוכבים בשמים. היא גופא, שאל אותם הרב, למה הכוכבים מסודרים כך בחודש תשרי, ולמה בחודש ניסן בצורה של גדי, וכן המזלות האחרים, ואמרו לו שזאת אינם יודעים. אמר להם הרב: אני אומר לכם. חודש תשרי, בגלל שהקב"ה דן אז את עולמו ושוקל משקל הזכויות והעוונות של בני האדם, לכן אז יש צורת מאזניים, וחודש ניסן זה בגלל קרבן הפסח וכו'. אותו מרצה מהקיבוץ שאל בתמיהה את הרב: אתה רוצה לומר לי, שבשמים הכוכבים הם דתיים?! אמר לו הרב, כן. וכשיבואו לכאן אנשים לראות, תסביר להם שהדתיים אומרים כך.
הנוטע אוזן הלוא ישמע
בהגיע הרב ביום מן הימים לדרוש באיזה מקום, הזהיר הרב המקומי של אותו בית הכנסת את הרב בטרם ידבר, שייזהר מאוד בלשונו כי יושב בקהל אחד שאין תוכו כברו, ותמיד הוא תוקף ומכשיל רבנים שבאים לדבר ויוצא ח"ו חילול ה'. הרב קלט מייד במי מדובר, וכאשר הרב דיבר אותו אדם נע בחוסר נוחות על כיסאו והחל לנסות לחבל בדברי הרב.
הרב, אדרבא, אומר שהתורה נצחית, והכול יש בתורה, ומצביע ופונה לאותו אדם ואומר לו: גם הטלפון, ההמצאה הזאת כתובה בתורה, שנאמר "הנוטע אוזן הלו ישמע אם יוצר עין הלו יביט", הנה כתוב שה' ברא את האדם, וייעד לו מצב שבו יאמר האדם "הלו" וישמע מה שקורה באמריקה, יאמר "הלו" ויביט ויראה מה קורה בכל העולם. אותו אדם אמר: מה, באמת כך כתוב? הרב לקח תהילים והראה לו, ואמר אותו אדם: אוי, סליחה, סליחה, לא ידעתי שכך מפורש בתורה.
אגב, מבאר היה הרב "ושמרו בני ישראל לעשות את השבת לדרתם ברית עולם", לדורות עולם, שלא יאמרו: פעם שהיה מאמץ להוציא אש, לכן התורה אסרה זאת, אבל היום שזה רק כפתור בלי מאמץ אז אין בעיה. לכן אומרת התורה "לדורותם", בכל הדורות, בכל השכלולים, תורת ה' לחיים.
סימן ריט תשלום על עבודה בבית חולים בשבת- שאלה בענין קבלת כוננות בשבת
אני עובד בבית חולים ______, בהיותי עובד מדינה (בדירוג אחיד) מזה כ-24 שנים, הוקצבו לי 3 כוננויות, כל כוננות היא בת 16 שעות. מתוך 3 הכוננויות כוננות אחת היא בשבת, הנחשבת כ-48 שעות. שאלתי: כאדם דתי, האם מותר לי לרשום את הכוננות של שבת על מנת ליהנות מהטבה זו?
הנך יכול לעבוד בשבת ולדווח על כך, אך כמובן צריך ששכרך יהיה בהבלעה של ימי חול ושבת יחד1.
סימן רכ אמירת "קדיש על ישראל" לאחר שנת האבל
בבית הכנסת בו אני מתפלל, נוהגים כל היתומים לומר קדיש "על ישראל" לאחר תפילת ערבית ומוסף של שבת וכן במוצאי שבת. היתומים קוראים את הקדיש אף לאחר שנת האבל.
ברצוני לשאול את כבודו - האם מותר לי בכל שבת ושבת לקרוא אתם את הקדיש, אף לאחר שנת האבל?
אפשר בהחלט לומר קדיש עם שאר היתומים אף לאחר שנת האבל. ויש שנהגו אחר שנת האבל לומר קדיש לפחות פעם אחת ביום1. כמובן שאין הדבר הכרחי, ובודאי לא חובה2, ואין בזה נפקא מינא לגבי יום חול או שבת3.
סימן רח יציאה מארץ-ישראל לטיול
א. האם מותר על פי ההלכה לצאת מהארץ לטיול בחו"ל, לתקופה קצרה, רק על מנת לבלות?
ב. אם אסור לצאת מהארץ למטרה זו, מדוע ישנם אנשים רבים שומרי תורה ומצוות, המרבים לצאת מן הארץ למטרות הנאה ובילוי?
מצד הדין אסור לצאת לחו"ל1, ואלו שיוצאים לטיול סתם אינם נוהגים כהלכה2.
בכל אופן, מי שיוצא לחו"ל כדי ללמד את בני חו"ל תורה3, או לעודדם לעלות לארץ-ישראל, מותר במקרה כגון זה לשלב בנסיעה גם טיול.
יה"ר שתזכי לברכה והצלחה, ברוחניות ובגשמיות.
אי אפשר לבד!
ענייני כשרות המצויים
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
משמעות המילים והדיבור שלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
