ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
במבט חיצוני הוא דומה מאד לחג של... גויים..
ומספרים על רבי יהונתן אייבשיץ, שפעם שאל אותו גוי אחד – ישנו הבדל מפורסם בין יהודים לגויים. אצל הגויים הלילה הולך אחר היום שלפניו, ואילו בעם ישראל היום מתחיל כבר מהלילה שלפניו, ככתוב- "ויהי ערב ויהי בוקר". אם כך – מפני מה פורים שונה מכל החגים בכך, שממשיכים לחוג ולשמוח בסעודת פורים לתוך הלילה שאחריו?
ענה לו רבי יהונתן – גם אצלכם בליל חג המולד חוגגים את החג, ובכך דומים אתם ליהודים, שהיום מתחיל בלילה שלפניו. והסיבה לכך, שפורים הוא חג שנוצר בזכות גוי (המן), והחג שלכם נוצר בגלל יהודי (אותו האיש)...
זהו כמובן חידוד, שהרי הטעם ההלכתי להמשיך את סעודת פורים ללילה שאחריו, הוא שיש מצווה לשמוח גם בשושן פורים. "מצווה בשמחה בשני הימים". ובכל זאת, חידוד זה רומז לכך שפורים 'מתחפש' כחג גויי.
כך מוצאים אנו ברמ"א את מנהג התחפושות, הדומה למנהגי הגויים. כך מוצאים אנו כבר בגמרא את חיוב השכרות, "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", שבכל השנה היא נוהג שאינו ראוי לבן ישראל. כך מוצאים אנו את הצחוק של חודש אדר, הרמוז כבר בספר יצירה, שבכל השנה רווח רק יותר בהוללותם של אומות העולם, ואילו אצל ישראל צוחקים רק מעבודה זרה. אפילו שם החג – 'פורים', נלקח ממעשיו של המן המכונים במילה הלועזית – 'פור', וגם שמות גיבורינו – מרדכי ואסתר לקוחים ככל הנראה משמות לועזיים. (השם העברי של אסתר הוא – 'הדסה').
אכן, עניינו וחידושו של פורים ביכולת להעלות נקודות רוחניות מהמקומות העמוקים והרחוקים ביותר. השיכור מגלה דווקא בעומק הגוף והאלכוהול את נשמתו הטהורה והזכה, שהרי 'נכנס יין יצא סוד'. המתחפש, מבטא בתחפושתו עומקים עלומים, שבכל השנה אינם באים לידי ביטוי, וכן הלאה. זהו ה"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", השליטה הרוחנית היהודית בדרכי הגויות השנואה.
בעניין זה כבר דרשו רבים, אולם דומה שראוי להקדים לו הקדמה חשובה נוספת. בערבו של פורים, צמים אנו את תענית אסתר. בכך מקדימים אנו הינזרות מעולם החומר לצלילה למעמקי הגוף ודליית פנינים רוחניים ממנו.
כך נהגו בני דורם של מרדכי ואסתר, בצומם בזמן מלחמת יג' אדר באויבי היהודים, לפני חג הניצחון ב- יד' אדר. כך נהגו מרדכי ואסתר בהקדימם צום שלושה ימים, ליציאת אסתר למשתה ההוללות של אחשוורוש, ונקיטתה בתחבולות מלכות הגויים.
וכך גם סידרה ההשגחה האלוקית את תולדות עם ישראל. לפנים, עת שקע עם ישראל בשיא חשכת הגלות, קמו לישראל חסידים ופרושי עליון. אותם חסידים דגלו בהינזרות מעולם החומר, מנהגי פרישות, צומות וסיגופים. אחד הבולטים, יש אומרים – מנהיגם של אותם חסידים קדמונים, היה – רבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים (שיום ההילולא שלו בשבת זכור, שי"א שחלה בשנת הסתלקותו ביג' אדר).
חסידים קדמונים אלו, שחלק ממנהגי סיגופיהם השתלשלו גם למקובלים הבאים אחריהם, דגלו כאמור בצומות וסיגופים. אך, כעבור דורות, קמה חסידות הבעל שם טוב הקדוש וממשיכיו ושמה דגש על דרכי התקדשות, הבאות מתוך העלאת הגוף ולא מתוך שבירתו. דרך זו התפשטה בתפוצות ישראל, וודאי מתאימה היא מאד לדור השיבה לארצנו הקדושה, הארץ בה גם האדמה ועולם החומר קדושים הם.
אפשר לחשוב, ששני דרכי החסידות הללו סותרים זה את זה. אולם אפשר להבין, שיש כאן נדבך על גבי נדבך. אם ניגש אל הגוף מוקדם מידי, יש סכנה שנשקע בו בצורה בהמית. השאיפה היא לרומם את הגוף לפסגות רוחניות, ולכן עלינו להקדים ולהינזר מהגוף לתקופה מסויימת, להתרומם לרוחניות, ורק אחר כך בכוחינו לגשת אל הגוף ולהעלותו.
לכן, לאחר שזכה ישראל והיו בקרבו קדושי עליון כרבי יהודה החסיד וממשיכיו, שהרבו בסיגופים וצומות, יכולנו לגשת ולהעלות את הגוף ללא מורא. וכך בפורים, מקדימים אנו וצמים בתענית אסתר, ומכוח תענית זו ביכולתינו בפורים - לצחוק, להתחפש, ולהשתכר עד דלא ידע.
ועכשיו שצמנו, אולי אפילו את המן אנו יכולים להפוך למרדכי? ומי ברוך?
לחיים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













