ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אריה לוין
נראה שבדור האחרון זכה לכך הצדיק הירושלמי, 'אבי האסירים', רבי אריה לוין זצ"ל, שהפך לסמל למידת החסד והרגישות לזולת (ההילולא שלו ב – ט' ניסן). גדול היה רבי אריה בנגלה ובנסתר, גדול היה גם באומנות החינוך, אך יותר מכל דמותו הצנועה האירה באור יקרות של חסד ומסירות לזולת.
נוהג היה רבי אריה לבקר במסירות נפש וללא תמורה, במשך עשרות שנים, את כל אלו שנדחו מהחברה – אסירים פליליים קשים, מצורעים, חולי נפש, ולכולם הקרין חום אנושי ומסירות ללא גבול. מה היה סודו המיוחד של רבי אריה, שהפך אותו לאיש חסד וחינוך דגול? דומה שהייתה בו תכונת נפש מיוחדת, שקדמה למעשי החסד והחינוך שלו, והיא שהפכה את מעשיו למיוחדים כל כך. על תכונה זו ברצוני לכתוב בשורות הבאות.
ידוע ומפורסם הסיפור על רבי אריה, שליווה את אשתו אל הרופא. כשנכנסו לרופא, אמר רבי אריה: 'הרגל של אשתי כואבת לנו' (לנו, לשון רבים, הרגל של אשתו כאבה גם לו). סיפור זה הפך לסמל ומופת לבניית זוגיות למופת. התכונה העולה מסיפור זה היא – 'הזדהות'. רבי אריה כל כך הזדהה עם אשתו, עד שהם הפכו לאחד ממש. שוב לא הייתה כאן עבודה זוגית, כי הם כבר לא היו זוג, אלא "ודבק באשתו, והיו... לאחד".
כשם שהזדהה רבי אריה עם אשתו, כך הזדהה עם כל אדם. וכך מסופר (איש צדיק היה עמ' 91) – פעמים רבות היה פרופסור יו"ט ליפמן הלפרין משגר אליו חולי נפש, ומבקשו כי יסייע בידם, ואכן הצליח רבי אריה בזה.
לימים שאלו פרופ' הלפרין:
- גלה לי מהו סודך, מה אתה אומר לאותם חולי נפש שאני מפנה אליך?
- אנוכי מקשיב להם בסבלנות...
- או, הקשבה זו תרופה נפלאה היא, זהו כלל חשוב בתורת הנפש...
- אך איני מסתפק בהקשבה בלבד, אמר רבי אריה, מגלה אני גם קורטוב של השתתפות והחולים מבחינים בכך...
אכן, ההקשבה וההשתתפות של רבי אריה, נתנו לחולים את התחושה שהוא איתם, והזדהות זו אין מרפא גדול ממנה לנפש. כמה יכולים אנו ללמוד מכך לחיינו.
ואולי, אפשר למצוא את תכונת 'ההזדהות' גם בפרשת ויקרא. פרשיות רבות בתורה נפתחות במשפט – 'וידבר ה' אל משה לאמר' או משפט דומה לכך. ייחודית היא פרשת (וספר) ויקרא, שפותחת במשפט זה, אך מוסיפה לפניו משפט נוסף – "ויקרא אל משה, וידבר ה'...".
על עניין זה כותב רש"י – "לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה לשון חבה... אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר: ויקר אלקים אל בלעם". כלומר – למשה, בשונה מבלעם ואומות העולם המצויים בחוץ, הקב"ה קורא פנימה אל החדר, כביכול, ושם באותה התוועדות פנימית מוסר לו את הדברים.
ועדיין יש לשאול – למה דווקא בפתיחת ספר ויקרא נאמרה לשון 'קריאה', ולא בשאר דיבבורי ה' אל משה?
נראה שיש כאן הקדמה ייחודית לספר ויקרא. ויקרא הוא ספר הקרבנות. יודעים אנו שעבודת הקרבנות יכולה, חלילה, להיות עבודה חיצונית מאד, עד שהנביאים צועקים – 'למה לי רוב זבחיכם' וכדומה. יכולה עבודה זו להיות עבודה בה האדם מקריב את החי והצומח במקום להקריב את עצמו.
אולם, כדי שעבודת הקרבנות תהיה עבודה פנימית, דרושה לו לאדם לפני הכול תכונת – 'ההזדהות'. מי שמזדהה עם כל הריאה, עד שהוא חש שבעלי החיים והצמחים והוא חד הם, הרי שבהקריבו את הקרבן, את עצמו הוא מקריב. וכשהקרבן עולה, הרי שאף הוא ונפשו מתעלים לדבקות בה'.
לשם אותה עבודת 'הזדהות', קורא ה' בתחילה למשה. אומר ה' למשה – שים לב, כדי לקבל את דברי בשלמות, צריך אתה להיכנס אלי, להתבטל אלי, ולחוש אחד עם דברי. רק מי שמזדהה עם דבר ה' עד הסוף, יכול גם להזדהות עם הבריאה כולה, וממילא קרבנו עולה לרצון לפני ה', ואת עצמו הוא מקריב.
שנזכה ללכת בדרכי רבי אריה בחסד ובחינוך, להזדהות עם דבר ה' ועם כל הסובבים אותנו, ולהיות מ'מי שיש בו יראת שמיים דבריו נשמעים'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
