ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אריה לוין
נראה שבדור האחרון זכה לכך הצדיק הירושלמי, 'אבי האסירים', רבי אריה לוין זצ"ל, שהפך לסמל למידת החסד והרגישות לזולת (ההילולא שלו ב – ט' ניסן). גדול היה רבי אריה בנגלה ובנסתר, גדול היה גם באומנות החינוך, אך יותר מכל דמותו הצנועה האירה באור יקרות של חסד ומסירות לזולת.
נוהג היה רבי אריה לבקר במסירות נפש וללא תמורה, במשך עשרות שנים, את כל אלו שנדחו מהחברה – אסירים פליליים קשים, מצורעים, חולי נפש, ולכולם הקרין חום אנושי ומסירות ללא גבול. מה היה סודו המיוחד של רבי אריה, שהפך אותו לאיש חסד וחינוך דגול? דומה שהייתה בו תכונת נפש מיוחדת, שקדמה למעשי החסד והחינוך שלו, והיא שהפכה את מעשיו למיוחדים כל כך. על תכונה זו ברצוני לכתוב בשורות הבאות.
ידוע ומפורסם הסיפור על רבי אריה, שליווה את אשתו אל הרופא. כשנכנסו לרופא, אמר רבי אריה: 'הרגל של אשתי כואבת לנו' (לנו, לשון רבים, הרגל של אשתו כאבה גם לו). סיפור זה הפך לסמל ומופת לבניית זוגיות למופת. התכונה העולה מסיפור זה היא – 'הזדהות'. רבי אריה כל כך הזדהה עם אשתו, עד שהם הפכו לאחד ממש. שוב לא הייתה כאן עבודה זוגית, כי הם כבר לא היו זוג, אלא "ודבק באשתו, והיו... לאחד".
כשם שהזדהה רבי אריה עם אשתו, כך הזדהה עם כל אדם. וכך מסופר (איש צדיק היה עמ' 91) – פעמים רבות היה פרופסור יו"ט ליפמן הלפרין משגר אליו חולי נפש, ומבקשו כי יסייע בידם, ואכן הצליח רבי אריה בזה.
לימים שאלו פרופ' הלפרין:
- גלה לי מהו סודך, מה אתה אומר לאותם חולי נפש שאני מפנה אליך?
- אנוכי מקשיב להם בסבלנות...
- או, הקשבה זו תרופה נפלאה היא, זהו כלל חשוב בתורת הנפש...
- אך איני מסתפק בהקשבה בלבד, אמר רבי אריה, מגלה אני גם קורטוב של השתתפות והחולים מבחינים בכך...
אכן, ההקשבה וההשתתפות של רבי אריה, נתנו לחולים את התחושה שהוא איתם, והזדהות זו אין מרפא גדול ממנה לנפש. כמה יכולים אנו ללמוד מכך לחיינו.
ואולי, אפשר למצוא את תכונת 'ההזדהות' גם בפרשת ויקרא. פרשיות רבות בתורה נפתחות במשפט – 'וידבר ה' אל משה לאמר' או משפט דומה לכך. ייחודית היא פרשת (וספר) ויקרא, שפותחת במשפט זה, אך מוסיפה לפניו משפט נוסף – "ויקרא אל משה, וידבר ה'...".
על עניין זה כותב רש"י – "לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה לשון חבה... אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר: ויקר אלקים אל בלעם". כלומר – למשה, בשונה מבלעם ואומות העולם המצויים בחוץ, הקב"ה קורא פנימה אל החדר, כביכול, ושם באותה התוועדות פנימית מוסר לו את הדברים.
ועדיין יש לשאול – למה דווקא בפתיחת ספר ויקרא נאמרה לשון 'קריאה', ולא בשאר דיבבורי ה' אל משה?
נראה שיש כאן הקדמה ייחודית לספר ויקרא. ויקרא הוא ספר הקרבנות. יודעים אנו שעבודת הקרבנות יכולה, חלילה, להיות עבודה חיצונית מאד, עד שהנביאים צועקים – 'למה לי רוב זבחיכם' וכדומה. יכולה עבודה זו להיות עבודה בה האדם מקריב את החי והצומח במקום להקריב את עצמו.
אולם, כדי שעבודת הקרבנות תהיה עבודה פנימית, דרושה לו לאדם לפני הכול תכונת – 'ההזדהות'. מי שמזדהה עם כל הריאה, עד שהוא חש שבעלי החיים והצמחים והוא חד הם, הרי שבהקריבו את הקרבן, את עצמו הוא מקריב. וכשהקרבן עולה, הרי שאף הוא ונפשו מתעלים לדבקות בה'.
לשם אותה עבודת 'הזדהות', קורא ה' בתחילה למשה. אומר ה' למשה – שים לב, כדי לקבל את דברי בשלמות, צריך אתה להיכנס אלי, להתבטל אלי, ולחוש אחד עם דברי. רק מי שמזדהה עם דבר ה' עד הסוף, יכול גם להזדהות עם הבריאה כולה, וממילא קרבנו עולה לרצון לפני ה', ואת עצמו הוא מקריב.
שנזכה ללכת בדרכי רבי אריה בחסד ובחינוך, להזדהות עם דבר ה' ועם כל הסובבים אותנו, ולהיות מ'מי שיש בו יראת שמיים דבריו נשמעים'!

טעינה למחשבה

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

כל ההתחלות קשות

למה כולם נלחמים על ירושלים

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?

מי פה עבריין?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.















