ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פסח
"...וזה סוד " שאמר והיה העולם""דברי אלקים חיים ומלך עולם" אבל מה שכתוב אחר כך בקריאת שמע "ה' אחד" הוא ההאמנה במהותו ועצמותו יתברך שאינו מתלבש בעולמות... ונקרא סובב כולא עלמין (היינו אותה בחינה שלא ממלאת את העולמות אלא נמצאת מסביב להם) ולזאת תאמין גם כן שהעולם וכל אשר בו בטילים באמת במציאות לגמרי אצלו יתברך"
פירוש הדברים הוא, שכיוון שאנו מבינים שהקב"ה הוא מהות אחרת לגמרי מכל מה שיש בעולם, אזי אין העולם תופס אצלו מקום, וכמו למשל שאין בכוח המחשבה שום מציאות לאורך ורוחב פיזיים. או כפי שרגילים לנסח זאת בחסידות: שאי אפשר לומר על דבר שכלי שהוא כל כך עמוק עד שאי אפשר למששו בידים; כיוון שהמימד של המחשבה הוא בחינה שונה לגמרי, שאין לה שום נגיעה באורך, רוחב וגובה פיזיים, אז המציאות הפיזית אינה קיימת מבחינת המחשבה, שכן מדובר בממדים אחרים לגמרי.
"וזו האמונה נתייחדה לישראל לבד כי אומות העולם קרו ליהאלקאדאלקייא (=קוראים לו [להשם יתברך] אלוקי האלוקים) כלומר שהוא כח הראשון ומקור האמיתי לכל מיני כחות מוגבלים הנמצאים ממנו, ומכל מקום מחשיבים העולם ליש ודבר ומחשבים אותו כנשמה לגוף כו', אבל הוא יתעלה המרומם ונשגב מזה, הודיענו האמת כי ה' אחד ואין עוד ממש כי כל העולם אין ואפס ממש"
לסיכום: הגדרת האמונה היא לא על האלוקות שאנו יכולים לראות בחוש שהיא קיימת מתוך התבוננות בעולם בעזרת השכל, אלא הגדרת האמונה היא להאמין שהקב"ה הוא שלימות אין סוף, ושכל העולם הוא כאין ואפס לפניו.
"וזכוך מצות אכילת מצה שנצטוו בני ישראל במצרים, כי מצרים הם מחוסרי אמונה הנ"ל (שהקב"ה נעלה ומרומם אפילו מההבנה שהוא מחיה את העולם) ולהוציא בני ישראל מזה, להביאם לאמונה האמיתית הנ"ל, היהעל ידי המצה, שהיא הנקרא תמי כל אדמה ימנותא (מאכל האמונה), שבה ועל ידה יגיעו ותקבע בלבותם אמונה זו"
על מנת לבסס רעיון זה, שהמצה היא מאכל שגורם בדרך סגולית לתובנות אלוקיות (מלבד בדרך הפשט שהיא מזכירה לנו את יציאת מצרים, שראינו אז את שליטתו של הקב"ה), הצמח צדק מביא כאן מאמר חז"ל שמדבר על סגוליות של לחם בהקשר אחר:
"והענין יובן על פי מאמר רבותינו ז"ל"אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן (ברכות דף מ' ע"א). והנה ענין קריאתו אבא ואמא אחר טעימתו טעם דגן, אינו ידיעה והשגה אמיתית מהו אביו שהוא היותו מולידו וכיוצא, בהיותו חלק ממוח האב ממש ושטבעי רחמי האב על הבן לפרנסו ולכלכלו ולהספיק כל צרכיו, כי התינוק אינו מכיר בכל זה, רק קוראו אבא בלבד. ואמיתת הענין הוא למעלה מדעתו והשגתו, ועם כל זה אין לומר שלא הגיע שום הכרה בדעתו, שהרי מכירו בהכרה גמורה ולא יפנה אחר זולתו. והיינו שנמשך ידיעה זו האמיתית שלמעלה מדעתו והשגתו של תינוק,ונתלבשה בצמצום בדעתו והשגתו, עד שישיג כוונת הענין כמו שהוא ממש למעלה מדעתו, שהרי בקריאה זו שקורא אבא יש בהעלם כל ענין האמיתי איך שהוא אביו, רק שהושפל בדעתו כפי כחו שאת. והרי זה כמו הלומד הלכה עם התינוק שמעלים העמקות שיש בה ואומר לו קיצור ופסק ההלכה, וגם זה על ידי משל מדברים תחתונים, כדי שישיגנו התינוק במוחו והשגתו, ועם כל זה הרי הוא משכיל פסק ההלכה שהוא תכלית אמיתיתהענין המוסכם על ידי העמקות... וכן הוא קריאת אבא ואמא שהתינוק קורא על ידי טעם דגן כנ"ל, ובלא הדגן לא היה יודע מזה לגמרי, ועל ידי הדגן נמשך לו ידיעה זו שהיא באמת מגדלות הדעת אלא שהושפלה בקטנות הדעת כנ"ל.והכח הזה בדגן הוא לפי ששרשו (הרוחני של הדגן) מהחכמה, וכידוע מהאריז"ל על ענין הברכה "המוציא לחם כו'", אלא שנשפל בגשמיות, ולזאת יש בו הכח להביא המשכת החכמה, בבחינת מוחיןדקטנות (היינו הבנה שאינה בשילה ובוגרת ובנויה לכל פרטיה) של התינוק כנ"ל"
הצמח צדק מלמד אותנו שיש מציאות של הכרה שהיא אמנם אמיתית אבל היא בבחינת "קטנות" - מצד אחד תפיסה אמיתית ה"פוגעת" בנקודת האמת של הדבר, אך בלי לדעת ולהרחיב דבר זה. מחר נעמיק יותר במושג "אבא" כפי שהוא בנמשל-באלוקות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו














