ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פסח
"אבא" על פי הקבלה מסמל את המקור של המציאות בשלב שבו היא טרם הגיעהלכדי פיתוח גמור, אלא כפי שהיא גנוזה ברעיון המקורי של מי שהמציא אותה, היינו כפי שהיא במחשבתו של הקדוש ברוך הוא. הדבר דומה לאבא גשמי,שהמהות של התינוק גנוזה בזרעו באופן גולמי לגמרי ללא שום פיתוח, ואף על פי כן יש שם לפחות חצי מהמטען הגנטי הסופי של התינוק. התובנה של התינוק שאביו הוא המקור שלו ושאצל אביו הוא היה בלוע לגמרי בנקודה אחת גורמת לתינוק ל"מוחין דאבא", היינו לתובנה שבעצם הוא חלק ממש מאביו והיה בטל אצלו לגמרי, או בהקבלה לבריאה לתובנה שכל המציאות בלועה ובטילה לגמרי אצל הקדוש ברוך הוא (יש להעיר שהקדמונים חשבו שהזרע מיוצר במוח האב ויורד בעמוד השדרה, אמנם כיום ידוע שהזרע לא מיוצר במוח אבל הרעיון עדיין תקף כיוון שההורמונים שמעודדים את יצירת זרע מיוצרים במוח, וזה מסמל אפילו בצורה יותר מוצלחת עד כמה הבן בטל במוח האב, ששם הוא רק רעיון פוטנציאלי בלבד ואין לו שם שום מציאות ממשית, מה שאנו מכנים "מוחין דאבא"). דבר זה שונה מאמו של הילד, שהיא מפתחת את הולד לאיבריו וכל פרטיו בשלימות, שזה - בנמשל – תובנה שכלית של האדם כיצד הקדוש ברוך הוא מתלבש בעולמות ומחיה אותם באופן של "ממלא כל עלמין", היינו באופן שנתפס בהבנתם והרגשותיה:
"והנה על דרך זה הוא ענין המצה מה' מיני דגן דוקא, שהיא מצות ה' ויהיהעל ידי זה המשכת דעת אלקי בנפשות בני ישראל להתלבש בהם כפי יכולתם, שזאת בבחינה שלמטה מהדעת והוא שיקראו לאביהם שבשמים, כמו שכתוב"כי אתה אבינו"(ישעי' מ"ג ט"ז). ורצוננו לומר שתקבע בלבותם אמונה הנ"ל במהותו ועצמותו יתברך, איך שהוא מרומם למעלה מעלה מכפי מה שנראה לעין בלבד ממה שמחיה את העולמות וחיות המלובש בהם כנשמה בגוף. לפי שבאמת עיקר מה שמחיה אותם הוא על ידי היותו סובב עליהם וכו שנתבאר לעיל. ולזאת כל העולם בטל במציאות וכלא ממש חשיבין, ואינו אפילו בחינת"עוד" ודבר טפל כו' כנ"ל"
הצמח צדק מלמד אותנו אם כן, שכפי שהתינוק לא מבין את כל המהות של אביו ושייכותו אליו, אך אף על פי כן בקריאתו "אבא" מכוח הדגן יש בהעלם את המהות האמיתית של השייכות ביניהם, כך על אף שאנו לא מבינים את המהות האלוקית וממילא את הביטול של כל המציאות כלפיו, יש לנו על ידי טעם המצה תפיסה אמיתית כל שהיא באמונה שהכל בטל כלפי המציאות האלוקית.
"והנה באמת כל ישראל המאמינים בני מאמינים באמונת אומן אמונה קבועה ויתד בל תמוט ח"ו, עד שיוכל למסור נפשו על קדושת ה' יתברך,מכל מקום הרי אין משיג הענין מהו מהותו יתברך וביטול העולם ממציאות ממש...וכאן רואה העולם מחמת שאינו רואה מהות החיות שבו, אלא שמצייר ידיעה זו בדעתו שהעולם בטל ואילו היה רואה את החיות לא היה רואה את גשמיות העולם ... ואין לידיעה זו ערוך עִם כמו שהוא בעצם, והרי זה כמשל קריאת אבא שהתינוק קורא לגבי עצמיות ביאור הענין איך שהוא ואיך שהגדול מבינו...
ולכן המצה לחם עוני שלא הספיק להחמיץ, כי החמץ מורה על יחס היש שהוא נתפח ונגבה, והיינו בחינת בינה (היינו התבוננות רחבה), השגת הדבר לאורך ורוחב ובחינת יש.מה שאין כן בחינת החכמה,"כח מ"ה" (מ"ה = ביטול, זאת אומרת שהמילה חכמה מורה על מהותה - "כח מה" הכוח להתבטל) ביטול בתכלית כי כולא קמיה כלא חשיבא (כולם לפניו כלא חשובים)ונשפלה ידיעה זו למטה מהשגה (שכן איננו משיגים זאת באמת אלא רק מקבלים מושג תפיסה בזה) ועל כן אינו נגבה ונתפח כו', וזה סוד"וּרְעֵה אמונה"(תהלים ל"ז ג') שתפרנס את האמונה על ידי אכילת מצה מיכלא דמהימנותא..."
היינו שהמצה היא "לחם עוני" כיוון שהידיעה ה"לחמית" שהיא תובנת הביטול, אינה באה בהשגה אמיתית כי אז לא היינו רואים עולם כלל אלא היא באה בקטנות בלבד. זאת אומרת במין הבנה נפשית פנימית כפי שהתינוק תופס במהות אביו.
מחר נראה מהי יציאת מצרים ומהי העבודה היומיומית והנפשית של כל יהודי בזכירת יציאת מצרים מדי יום, ואיך זה קשור לאמונה שמנחילה לנו המצה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו














