ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
כיצד ניתן לחגוג ולשמוח בשעה שאנחנו עדיין במצב של מלחמות וטרור המפילים חללים מאזרחינו וחילינו?
את ההתמודדות עם המורכבות הזו ננסה ללמוד מרבי עקיבא:
"פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו: "והזר הקרב יומת" ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק... באוריה כתיב: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו']" בזכריה כתיב: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם". עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו"
(מכות כד)
הדברים של ר"ע מאוד תמוהים. יש לנו אמונה בהתקיימות נבואות הנחמה, אולם לכאורה צריך לבכות על המצב הנוכחי של החורבן?
המהרש"א מבאר שגם רבי עקיבא קרע את בגדיו כשראה את החורבן והסתלקות השכינה. אולם כשראו את השועל יוצא מקודש הקדשים ואת השיממון שנמצא בבית המקדש תגובת ר"ע והחכמים הייתה שונה: החכמים בכו על השיממוןשבבית המקדש לאחר החורבן. אולם רבי עקיבא צחק, כיון שראה בכך את הביטוי ל קשר הנצחי בין עם ישראל לארץ ישראל. לפני החורבן, כשעם ישראל שלט בארץ הארץ פרחה, ועכשיו כשעם ישראל גלה מארצו הארץ חרבה – זה מראה את הקשר הנצחי בין עם ישראל לארצו. לכן דווקא כשראה את השיממון של מקום המקדש לאחר הגלות ר"ע צחק.
בספר משיבת נפש על התורה (נתתב ע"י רבי יוחנן בן אהרן לוריא בשנת 1500), הביא משל שמסביר מאוד את ההתנהגות של רבי עקיבא:
"והנני ממשיל לחולה שבא אצל הרופא וביקש ממנו רפואה, והרופא אומר עדיין לא הגיע הזמן לרפאות ואדרבה יכביד עליך החולי עד מאד, עד שיטה נפשך למות. ויתן לו סימנים על החולי המתגבר עליו, ואחר כך אמר לרפאותו (שיתרפא) אם יגיעו הסימנים הללו. כאשר אמר כן אז ישמח החולה ברופא שבודאי אומן הוא ויבטח כאשר אמר לרפאותו, ואם לא יגיע לחולה הסימנים הללו אז ירא שמא גם כן יכחיש ברפואה.
כן אנחנו,בראותינו שכל פורענות שניבאו הנביאים נתקיימו בנו מובטחים אנחנו גם כן שהנחמות יתקיימו בנו. ובפרט בדור הזה ישמח ויתחזק באמונת שמים שראו עינינו בקיום נבואה מה שלא ראו אבותינו"
(משיבת נפש, דברים כח)
רבי יוחנן לוריא דיבר על נבואה אחת שהתקיימה בימיו אולם הוא לא זכה לראות את גאולת ישראל לארצו.
אנו בדורנו, זכינו לראות עין בעין את 'אתחלתא דגאולא'. עם ישראל שב לארצו ומפריח בו את השממה ודברי הנביאים מתקיימים מול עינינו. על אחת כמה וכמה שדברים גדולים אלה אמורים לחזק את אמונתנו שבקרוב יתקיימו השלבים הבאים בגאולת ישראל. נלמד מרבי עקיבא להסתכל למרחקים ארוכים!
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
מה המשמעות הנחת תפילין?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
להתיחס בכבוד
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
