ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
הקטעים נערכו בסיוע כותבי העלון השבועי של מרכז מורשת הרמב"ם
הימים שבין פסח לעצרת מצוינים על ידי ספירת העומר. בימי ספירת העומר אנו צועדים מהחירות הפיזית אל החירות הרוחנית – קבלת התורה. חוץ מההכנה הרוחנית לקראת חג מתן תורה, נוספו לימים אלו מנהגי אבלות על מותם של תלמידיו הרבים של רבי עקיבא, שמתו בימים אלו.
באיגרת רב שרירא גאון (פסקה י) מובא שתלמידי רבי עקיבא נהרגו על ידי המלכות. מתוך כך הניחו חוקרים רבים שתלמידי רבי עקיבא מתו במרד הגדול כלוחמים בצבאו של בר כוכבא.
לפנינו אפוא תופעה מיוחדת של השתתפות של עשרות אלפי בני ישיבה, תלמידיו של גדול הדור, במלחמה. המניע לגיוס ההמוני היה הבנתו של רבי עקיבא שבר כוכבא הוא המשיח.
ואולם בדברי חז"ל דמותו של בר כוכבא מוצגת כמי שלא היה מגדולי הצדיקים והמאמינים שבדור. וכך תפילתו של בר כוכבא ביציאתו לקרב מתוארת במדרש:
"ובשעה שהיו יוצאין למלחמה היו אומרים: לא תסעוד ולא תסכיף [אל תעזור ואל תפריע]. הדא הוא דכתיב 'הלא אתה א-להים זנחתנו ולא תצא א-להים בצבאותינו'".
(איכה רבה ב, ד)
אם כן צריך להבין, מדוע הצטרפו רבי עקיבא ותלמידיו לאדם שכזה, וכיצד ראו בו דמות של משיח?
הרמב"ם כותב במסגרת הבירור על המשיח ותפקידו בעניין יחסו של רבי עקיבא לבר כוכבא וצבאו:
"אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו שהטפשים אומרים. אין הדבר כן, שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא [בר כוכבא] המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודִמה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות. כיוון שנהרג, נודע שאינו משיח. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת".
(הלכות מלכים ומלחמותיהם יא, ג)
רבי עקיבא ראה בבר כוכבא משיח, והיה שותף לו במלחמותיו, אף על פי שלא עשה כל מופת. מכאן הרמב"ם לומד שהמשיח אינו צריך לעשות מופתים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
