ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
תכלית שניה - ידיעת חשיבות המצוות.
זה לשון רבנו הרמח"ל בהקדמה ל"מאמר ויכוח":
"וכאן (היינו כשהקדוש ברוך הוא גילה סודותיו לעם ישראל) ראו גודל התורה והמצוות, מה עניינם, ואיך הם פועלים הפעולות הגדולות בכל הבריאה. וראו כל דקדוקי מצוות במה הם תלויים וכמה הם צריכים (= נצרכים) מאד מאד"
היינו שהמעמיק בחכמת האמת, מבין את גודל ענין המצוות וממילא הוא מקפיד יותר בדקדוקיהן. וגם בדברים שבעיניים חיצוניות של פשט בלבד נראים פרטים חסרי משמעות, באה חכמת הנסתר ומגלה לנו כי כל פרט ופרט במעשי האדם פועל פעולות גדולות בעולמות העליונים.
בשולי תכלית זו יש להעיר כי בימינו אנו סובלים רבות מקבוצות שונות שלא הפנימו את הרעיון כי למצוות רבדים על רבדים, עמוקים מני ים ועושם במצוות לפי קוצר השגתם כבתוך שלהם, מוסיפים ומורידים על פי כל מיני מוסכמות חברתיות ואופנות חולפות בקלות רבה מדי. ומעט צרי ותרופה למחלה זו אפשר למצוא בהעצמת פנימיות התורה.
תכלית שלישית - להשביע רעבון הנשמות.
תכלית זו היא המשך של התכלית הראשונה שהיא עוד מטרה המתמלאת מתוך ידיעת הבורא. בהמשך של אותו מאמר:
"... לנשמות, שהן תאבות לאור באור החיים בקרבתו יתברך ולעמוד בסודו, כי לכך נוצרו שיהיו חסרות מן האור הזה (היינו מתאוות לו תמיד) ... ועל זה היה דוד המלך אומר: "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים, כן בקדש חזיתיך" וגו', כי תאוותו היתה זאת - להתענג בתענוג ידיעת כבודו יתברך, שבידיעה הזאת הנשמה מתרווית, ושבעה מאור השכינה הקדושה.
תכלית רביעית - ביסוס האמונה
זה לשון רבינו בתחילת ספרו הגדול קל"ח פתחי חכמה:
"יסוד האמונה ועיקר החכמה הוא ייחודו העליון יתברך שמו, לפיכך זה מה שצריך לבאר ראשונה וזה כי כל חכמת האמת אינה אלא חכמה מראה אמיתת האמונה, להבין כל מה שנברא או נעשה בעולם, איך יוצא מן הרצון העליון, ואיך מתנהג הכל בדרך הנכון מן הא-ל האחד ברוך הוא, וגלגל הכל, להביאו אל השלימות הגמור באחרונה. ופרטות החכמה הזאת הוא רק פרטות ידיעת ההנהגה בכל חוקותיה ומסיבותיה"
על ידי לימוד חכמת האמת מכירים לומדיה את אמתות האמונה ולמדים ומכירים את דרכי הנהגת הבורא את העולם.
יוצא מדברי רבינו שאם אדם רוצה לבסס את אמונתו על הבנה עמוקה ואמיתית של כל מה שקורה בעולם, הוא חייב להזדקק לפנימיות התורה, המסבירה את עומק דרכי ההנהגה האלוקית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
